יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן
כללי הקוף
תקל
קנוניא לא חיישי' לה אלא היכא דאין רגלים. לדבר מוהרשד"ם ח"מ סי' רכ"ח ועיין שו"ת רמ"א סי' ל"ג וכנה"ג רסי' ס"ה:
תקלא
קרקע עולם אע"פ שאינו נאסר אם חפר בורות שיחין ומערות לאלילים (כפירש"י שם) אסור ע"ז דף נ"ד ב' הובא בש"ע י"ד סי' קמ"ה ס"ז:
תקלב
קנין בטעות דחוזר היינו דוקא כשהטעות הוא בעיקר הדבר אבל כשהטעות אינו בעיקר הדבר אינו חוזר (ושם נאמר היכי דמי טעות שאינו בעיקר הדבר) (והוא ז"ל חולק עליו וכ' דכל שיש שם טעות קנין בטעות הוא וחוזר) כנסת הגדולה ח"מ סי' כ"ה הגה"ט אות ע"ו בשם מ"צ ח"ב:
תקלג
קמא קמא בטיל לא אמרינן בדבר שדרכו ליגדל וגם גדל בלי הפסק כנהר וכיוצא בו הרא"ש בנדרים דף מ' ע"א ועיין פר"ח י"ד סי' ס"ח ס"ק י"ט:
תקלד
קנוניא לא חיישי' לה היכא שאפשר לפרש באיזה צד שיהיה שהאמת אתו ואז נאמן אף במקום שחב לאחרים כנה"ג ח"מ סי' ט"ל ריש הגהות הב"י:
תקלה
קטן אוכל נבלות דאין ב"ד מצווי' להפרישו היינו היכא דלא נפיק מיניה חורבא אבל אי נפיק מיניה חורבא כגון תקיעת שופר שהקול נשמע לרבים ויבאו לתקוע בשבת אז ב"ד מצווין להפרישו הר"ן פ"ג דר"ה עיין פי' עראמה ספכ"ד מה' שבת:
תקלו
קרום שעלה מחמת מכה אינו קרום היינו דוקא במקום שהיא טריפה מחמת נקב לא במקום שהיא טריפה שלא מחמת נקב ט"ז י"ד סי' ס"ז ס"ק א' בשם ר' יצחק הלוי וכ"כ הפר"ח י"ד סי' מ"א ס"ק י"ג וברסי' כ' והסכים לדבריו גם הכנה"ג בסי' ל"ג הגה"ט אות י"ג ותמה על החולק ע"ז:
תקלז
קרום שעלה מחמת מכה דטריפה אע"ג דבגמרא לא איתמר רק בושט ובריאה ה"ה לכל הנקובים כנה"ג י"ד סי' ל"ג הגה"ט אות י"ג ויש חולקים וע"ש ובריש סי' מ"ו ושם בפר"ח שכ' כן לדעת רוב הפוסקים:
תקלח
קנין אין כאן שבועה אין כאן אפילו מאן דסבר הכי היינו דוקא כשמצד הדין לא קנה כלל בשום צד כגון המחייב עצמו בדבר שאינו קצוב לדעת הרמב"ם וכן באסמכתא וכיוצא דכיון דמצד הדין לא קנה ואין כאן קנין שבועה ג"כ אין כאן אבל בלאו הכי חייב לקיים שבועתו כנה"ג ח"מ סי' פ"ז הגה' אות י"ט ועיין גור אריה הלוי ח"מ סימן ר"ז ס"ק כ"ג וכל פרטי דינים אלו בשי למורא סי' כ"ז ול"א:
תקלט
קרקע בחזקת בעליה עומדת היינו הבעלי' שקנו אותה אבל השוכר בית מחבירו, אע"ג דקי"ל דשכירות ליומיה ממכר הוא אין השוכר נקרא בעל הקרקע לכשתהיה הקרקע בחזקתו כ"כ הכנה"ג בסי' ק"ס הגה"ט אות קצ"ג בשם גדולי האחרונים וע"ע שם סי' רכ"ז הגהות הב"י אות ל"ב וע"ש קצת חידושים על זה:
תקם
קנוניא בת יומא לא חיישינן לה אסיפת זקנים לר' בצלאל דף נ"ח בשם תלמיד הרי"ף:
תקמא
קיום שטרות דרבנן היינו דוקא כשאין הבעל דין ווען מזויף לפנינו אבל אם בעל דבר אומר שהוא פסול אז צריך קיום אף מדאורייתא סמ"ע סי' מ"ו ס"ק ט' בשם הגהות המרדכי והש"ך שם ס"ק ט' חולק על זה:
תקמב
קים ליה בדרבא מיניה לא אמרינן אלא בחייבי מיתות ב"ד ש"ך ח"מ סי' ש"ץ ס"ק ב':
תקמג
קלא דלא פסיק היינו שעומד הקול יום וחצי והוא שלא פסק ביני ביני הרע"ב ספ"ב דיבמות:
תקמד
קול מראה וריח אין בהם דין מעילה הני מילי כששומע קול כלי שיר או שמריח ריח קטורת אחר שעלה תמרתו או שהיה נר של הקדש דלוק והלך לאורו אבל אם לקח כלי שיר של הקדש ונגן בו או הקטורת והריח בו או תפוח וורד של הקדש והריח בו או הדליק מנר של הקדש וכיוצא בו בדברים אלו שנהנה מגוף ההקדש יש בו דין מעילה רדב"ז ח"ב סי' רצ"ו וכ"כ משנה למלך פ"ח מה' כלי המקדש הל' ו' וס' שמות בארץ דף ו' ע"ב ולעד"ן צ"ע בהרמב"ם פ"א מה' שופר דין ג' גבי שופר של עולה וכו' ע"ש ובלח"ם ואפשר לתרץ עם זה מ"ש שם הרמב"ם גופיה ואם תאמר וכו' ודוק ועיין המבי"ט ח"ב סי' קל"ב ענין כיוצא בזה ודוק:
תקמה
קנין אין כאן שבועה אין כאן לאו דוקא בשבועה היא דאמרינן אלא ה"ה בנ"ש אמרי' קטן אין כאן נ"ש אין כאן שו"ת מוהרי"ט ח"ב חלק י"ד סי' כ"א הובא בכנה"ג י"ד סי' רל"ט בטור אות ע"א:
תקמו
קול מראה וריח אין בהם משום מעילה מעילה הוא דליכא הא איסורא מיהא איכא פסחים דף כ"ו א':
תקמז
קנין פירות ע"כ לא פליגי ר"י ור"ל אי כקנין הגוף דמי או לא אלא דוקא היכא שהפירות הם לשעה כגון ההיא דהמוכר פירות שהם לזמן לאו כקנין הגוף דמי אבל היכא שלעולם פירות המעות הם לעניים ואין לנותן שום תועלת בשום זמן מאותן המעות פשיטא דאליבא דכ"ע בכה"ג קנין פירות כקנין הגוף דמי משנה למלך פ"ד מה' מלוה דין י"ד דף ב"ן ג':
תקמח
קנס לא שייך אלא במזיד ומי שהזיק בדבר שהוא עצמו מפסיד אין לקונסו תו' דבתר' ד' ב' ב' ד"ה וחייב באחריותו:
סליקו כללי הקוף: