אור ברסלב

יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן

כללי הפא

כללי העין

תקך

פרסום או דבר מפורסם דאמרי' בכל מקום כיון דידעו בי תלתא באותו דבר מיקרי מפורסם רש"י בשבועות דף כ"ה ב' ועיין מנחות מ' א' ולירמו בי עשרה ומפרסמא למילתא ובכנה"ג י"ד סי' רי"ד בב"י אות י"ג ובסנהדרין מ"ד רע"א:

תקכא

פסיק רישיה אע"ג דקי"ל דאסור היינו דוקא היכא שבאותו מעשה דעביד הפסיק רישיה אינו מתכוין ואינו עושה דבר היתר עמו אבל אם באותו הפסיק רישיה שעושה עושה ג"כ דבר היתר עמו ויתכוין גם לדבר ההיתר אז אפילו עביד גם הפסיק רישיה ומכוין גם לו שרי שלטי הגבורים ריש פ' האורג לדעת הרשב"א ע"ש:

תקכב

פסיק רישיה כל מעשה דאפשר ליעשות זולת הפסיק רישיה אז אפי' עביד אותו מעשה אפי' בפסיק רישיה שרי כי לא מתכוין לעשותו בפסיק רישיה שם ד"ע:

תקכג

פי תקרה יורד וסותם לא אמרי' אלא ברוח אחד ויש מתירין אפילו בב' רוחות ודוקא זו בצד זו אבל זו כנגד זו לא מוהריק"ש בערך לחם א"ח סי' שס"א:

תקכד

פלגינן דבורא לא אמרי' אלא בפלוגתא דחד דבורא שמקיימין חציו ומבטלין חציו אבל כשהם ב' דברים נפרדים זה מזה. לא אמרינן הראנ"ח ז"ל ח"א סי' נ"ח ועיין קצת כללים מזה בכנה"ג ח"מ סי' ל"ד הגה"ט אות ס"ט וכו' ובשו"ת זרע אברהם י"ד סי' א' ועיין בב"י סי' ל"ג ס' מ"א שכת' בשם הרא"ש הפך מזה וכן נראה מתוך דברי הריטב"א בכתובות פ"ב דף י"ג ד' וט"ו א' וע"ש בשיטה דף י"ד:

תקכה

פסיק רישיה דאסור היינו דוקא בדבר שאסור מן התורה אבל בדבר שעיקר איסורו הוא מדרבנן כל דלא מיכוין שרי ואע"ג דפסיק רישיה הוא שו"ת גנת ורדים ח' א"ח כלל ג' סי' ט"ז וי"ד ועיין עולת שבת סי' ש"ך ס"ק ל"ב והרשב"א בשיטתו לשבת פי"ז דף ל"ח ב' דנראה דפליגי:

תקכו

פלגינן דבורא לא אמרינן כדי לפסול השטר דמדאור' עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין תוספות יבמות דף כ"ה ב' ד"ה רבא:

סליקו כללי הפא:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה