אור ברסלב
יד מלאכי חלק ג כללי העין

יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן

כללי העין

כללי הסמך

תצו

עביד איניש דינא לנפשיה לא אמרי' רק בחפץ המבורר לו שהוא שלו כגון שגזלו או רוצה לגזלו או להזיקו יכול להציל את שלו אבל אם כבר נתחייב לו מכח גזילה או ממקום אחר לא מרדכי פ' המניח ונ"י שם הביאו בעל המפה בח"מ סי' ד':

תצז

עביד איניש דינא לנפשיה היינו דוקא הוא בעצמו אבל ע"י נכרי אסור ואעפ"כ אם לא היה יכול להציל שלו בענין אחר מה שעשה עשוי ת"ה סי' ש"ד וע' בבעל המפה שם:

תצח

עביד איניש דינא לנפשיה לא מקרי אלא כשמכה את חבירו דזה לא יוכל לעשותו אם לא שיברר שהוא שלו אבל תפיסה בעלמא לתפוס המשכון יכול לעשותו בכל ענין ויורד אח"כ עמו לדין מוהרי"ק שורש קס"א וכל זה מיירי ביחיד נגד יחיד אבל יחיד נגד רבים והוא מבני העיר עבדי דינא לנפשייהו אם יודעים שהדין עמהם בעל המפה שם וע"ש:

תצט

עבדי כמקרקעי דמי הכי אמרי' דוקא במילי דאוריי' כגון בגזל ואונאה ושבועה אבל במילי דרבנן לא תו' פ"ק דב"ק דף י"ב א' וע' בסמ"ע סימן שפ"ג ס"ק ג' ובש"ך ובכנה"ג שם ס"ב ב' ובתומת ישרים סי' כ"ה:

תק

עד אחר נאמן באיסורים הכי קי"ל והיינו להתיר אבל לא להחמיר בש"ע י"ד סי' קכ"ז ס"ג והיינו דוקא סיפא דלא אתחזק איסורא וע"ע וכת' בעל גן המלך סי' קמ"ז דזה הוא דוקא בסתם בנ"א אבל ת"ח עדות מעליא הוי:

תקא

עירוי לא מקרי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי ראשון כשנגע למטה אבל אם פסק קודם שנגע לא חשיב כעירוי מוהריק"ש בערך לחם י"ד סי' ס"ח וכ"כ בעל המפה בי"ד סי' ס"ח ס"י וע"ש בפר"ח ס"ק י"ט:

תקב

עד מפי עד דפסול לעדות לאו דוקא עד מפי עד אלא אפי' עדים מפי עדים לאו כלום הוא נמוקי יוסף פ' חזקת הבתים דף ק"ף א' וכ"מ במהר"י אדרבי סי' רכ"ח וכן מתבאר ממ"ש הב"י סי' כ"ח סי"ג בשם מרדכי ע"ש וכן נראה עוד בריב"ש סי' קכ"ז:

תקג

עד מפי עד דפסול לעדות היינו דוקא בעדות על פה אבל בעדות שבשטר שאין עדות נגמר אלא במסירת השטר לא קפדינן בה שהרי הבעלים מוסרי' אותה או השלוחים במצותו הראב"ד ז"ל בס' תמים דעים סי' רל"ט דף ס"ב ג':

תקד

עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה לא אמרו אלא בשביל העדות לתועלת אחרים אלא שהם פסולים לזה וכשרים לזה אבל כשהדבר שאינם נאמנים עליו הוא עדות שאמרו לעצמם אינו בדין זה מוהריק"ש בערך לחם ח"מ סי' ל"ג:

תקה

עביד איניש דגזים ולא עביד לא אמרי' אלא בסתם בנ"א אבל אדם שהוא מוחזק בכך גזים ועביד תוס' בשבועות דף מ"ו א' ושכ"כ הרוקח:

תקו

עובר ירך אמו הוא אמרי' בכל דוכתא לבד מטרפות דלא אמרי' הכי עצמות יוסף דף כ"ז לדעת הרמב"ם ושכ"כ התוס' והטור ועיין ספר מטה אש דף פ' ד' ופ"א ופ"ב בארוכה:

תקז

עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ה"מ בעדות על פה אבל שטר שיש בו שלשה עדים ושנים מהם קרובים זה לזה אם לא נודע בעדות ברורה שישבו שלשתן להעיד וכתבו עדותן זה בפני זה דדמו כמאן דאמרי לאסהודי אתינן לא מבטלי' ליה לשטרא מספק אלא תתקיים העדות בשאר דאמרי' דילמא חד שביק רוחא למאן דקשיש מיניה ובא זה הקרוב וחתם שם שלא מדעת חבירו הרי"ף פ"ק דמכות משם גאון ועיין ריב"ש סי' תי"ג

תקח

עביד איניש דגזים ולא עביד לא אמרו אלא בדבר שעדיין מחוסר מעשה כגון שהפחידו להביאו בעש"ג וכיוצא אבל היכא שאינו מחוסר מעשה ויש יכולת בידו לעשות כגון לעכב ממון חבירו שיש בידו פשיטא דעביד איניש דגזים ועביד מהר"י אדרבי בשו"ת משפטי שמואל סי' ל"ח וע' בני חיי סי' ר"ה הגהב"י אות ט"ו י"ז ח"י י"ט ך' וכ"ו וזרע אברהם ח"מ סי' י"ב וי"ג:

תקט

עביד איניש דגזים ולא עביד היינו היכא שהגזים עליו במילתא אחריתי למסור ממונו או גופו דלית ליה הנאה בגזים דאימור לא עביד אבל כשמגזי' אותו באותו דבר עצמו להוציאו בדיניהם ולא השיב ידו מבלע עד עשותו ועד הקימו מזימות לבו בהא ודאי ל"ש טעמא דעביד איניש דגזים ולא עביד שו"ת מוהרי"ט חח"מ סי' ד':

תקי

עוסק במצוה פטור מן המצוה היינו אע"פ שיכול לקיים את שתיהן מיהו כל שאינו צריך לטרוח כלל אלא בדרכו במצוה אחת יכול לצאת ידי שניהם אז ודאי יקיים שתיהן כי מהיות טוב אל תקרי רע באר שבע דף ס"ב ב':

תקיא

עביד איניש דפרע ביומא דמשלם זמניה היינו דוקא היכא דטעין איהו אבל ליתמי דידהו לא טענינן נ"י ס"פ השואל בשם הראב"ד:

תקיב

עביד איניש דלא מגלי טענתיה חוץ לב"ד היינו היכא דאשתעי מילי אבראי ולא טען ואתא לבי דינא וטען כדאיתא בגמ' והיינו טעמא דמצי אמר ליה לא רציתי לגלות טענתי לפניך עד אשר אטען בב"ד אבל היכא שהנתבע אומר לתובע שאינו רוצה ליכנס עמו לדין עד אשר יגיד לו מה היא תביעתו חייב התובע לומר לו ואין שייך בזה עביד איניש דלא מגלי טענתיה חוץ לב"ד ש"ך ח"מ ריש סי' י"א נגד פסק הב"ש:

תקיג

עדות שאתה יכול להזימה דבעי' לאו לדיני נפשות בלחודייהו אתאמר' אלא אף בדיני ממונות בעי' עדות שאתה יכול להזימה ש"ך ח"מ סי' ל"ג ס"ק ט"ז ע"ש שהעלה ארוכה להוכיח כן בראיות נכונות נגד קצת פוסקים:

תקיד

עד אחד בהכחשה לאו כלום הוא היינו להאמינו בדבריו בלחוד אבל אם הוא דבר שיכול להתברר נאמן ב"י ח"מ סי' כ"ח סט"ו בשם מוהרי"ק ותוספות:

תקטו

עדים החתומים על השטר נעשה כמו שנחקרה עדותן בב"ד לא אמרי' רק כשהם ב' עדים אבל אם עד אחד בלחוד חתום בשטר אפשר דיכול לחזור בו ולא הוי כמי שנחקרה עדותו בב"ד ריב"ש קכ"ז והביאה הב"י ס"ס כ"ח:

תקטז

עד אחד מחייבו שבועה היינו דוקא כשמעיד בעל פה אבל אם עד אחד חתום בשטר אין מזקיקו שבועה ולאו כלום הוא ריב"ש סי' קכ"ז לדעת הירו':

תקיז

עדים בחתומיו זכין לו לא אמרי' אלא בשטר שנחתם כראוי אבל שטר שלא חתמוהו כראוי כגון שמלאוהו בקרובים או פסולים לא אמרי' כן סמ"ע סי' מ"ה ס"ק ל"ו וב"ח וש"ך שם:

תקיח

עד מפי עד דכשר לעדות אשה לאו דוקא עד מפי עד אלא אפילו עד מפי עד מפי עד אחר עד מאה כנה"ג א"ה סימן י"ז הגה"ט אות ז"ך בשם תשובה כ"י:

תקיט

עביד איניש דגזים ולא עביד היינו בצנעה אבל בפרהסיא ובב"ד גזים ועביד כנה"ג ח"מ סי' שפ"ח הגה"ט אות ע"א וכ"כ כ"מ ח"ג סי' ב':

סליקו כללי העין:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה