אור ברסלב
יד מלאכי חלק ג כללי הסמך

יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן

כללי הסמך

כללי הנון

תע

סתם כלים אינם בני יומן לא אמרי' אלא בכלים שאין דרך להשתמש בהם תדיר אבל כלים שדרך להשתמש בהם תדיר כגון מחבת וכיוצא לא אמרי' בהו סתם כלים אינן ב"י מוהרי"ט בח"ב חלק א"ח סי' א' וע' בפר"ח א"ח סי' תמ"ז ס' ה':

תעא

סתם כלים אינן בני יומן לא אמרי' הכי בישראל אלא דוקא כשאין בעל הכלי לפנינו לשאול את פיו אם הוא בן יומו באר שבע דף ק' וע' ספר אליהו רבא וזוטא דף קי"ב:

תעב

סתם קנין לכתיבה עומד הני מילי כשנטל קנין בפני שנים אבל אם לא נטל קנין אלא בפני עד אחד לא הרב"י בכ"מ פ"ד מה' עדות:

תעג

סתם קנין לכתיבה עומד ל"א אלא כשקנו מידו בפני המלוה אבל אם קנו ממנו שלא בפני המלוה אין כותבים טור ח"מ סי' רל"ח בשם הרמב"ן הביאו מוהריק"א בש"ע סי' ט"ל ס"ד וכ' שם בעל המפה שיש חולקין וע"ש:

תעד

סתם קנין לכתיבה עומד אע"ג דהכי אמרי' נהי דלכתיבה עומד אבל אינו עומד לכתוב בו אחריות ושאר יפויין עד שיתנה עמו בשעת קנין ואע"ג דס"ל דאחריות טעות סופר היינו כשהתנה ולא כתב נ"י ס"פ גט פשוט וע' ש"ך ח"מ סי' ט"ל ס"ק י"א:

תעה

סתם קנין לכתיבה עומד לא אמרי' רק כשמקנה לו דבר שהוא בעין דכיון דייפה כחו לעשות קנין רוצה שיכתבו לו אבל כשמתחייב עצמו בדבר שאינו בעין כגון מוכר שמתחייב לשלם שבח ללוקח אם יטרפוה ממנו אף שקנו מיניה לא חשבינן ליה ככתוב בשטר תוס' דמציעא ט"ו א':

תעו

סתם קנין לכתיבה אמרי' הכי דוקא באותם המיוחדים ומזומנים שעשאן שלוחים לכך אבל אם אחרים ראו הקנין ולא נעשו שלוחים לכתיבת השטר והלכו הם מעצמם וכתבו השטר אין בכך כלום שאל"כ אם יהיה שם הרבה בנ"א כל בי תרי מנייהו יכתבו לו שטר וגובה וחוזר וגובה שו"ת הרשב"א אלף ע"ג הביאו בש"ע ח"מ סי' ט"ל ס"ה וכ"כ הריטב"א פ"ב דקדושין דף נ"ז ג':

תעז

ספקא דרבנן לקולא אע"ג דבעלמ' הכי קי"ל בדבר שעיקרו נתקן משום ספיקא כגון בדיקת חמץ החמירו בספיקא יותר משאר ספיקות מ"מ פ"ב מהלכות חמץ ומצה בשם הרא"ה וע' פר"ח י"ד סי' ק"י בכללי הס"ס כלל י"ד:

תעח

סתם נידוי ל' יום לא אמרינן אלא לענין שכשמנדין אותו אומרים פלוני יהא בנידוי ל' יום אבל מ"מ אם חזר בו אם היה הנידוי בשביל ממון או אפקירותא ופייס לבעל דינו מתירין אותו לאלתר טור י"ד סי' של"ד בשם הראב"ד והובא בש"ע שם סעיף י"ג:

תעט

סוף טומאה לצאת לא אמרינן אלא כשיש שם אהל אלא שסתימת הפתח חוצצת אבל במקום שאין שם אהל אין שום מקום לומר ושנטמא את שער העיר או שער השכונה כשאין שם אהל מפני שעתידה טומאה לצאת משם שו"ת מוהרי"ט ח"א סי' צ"ו ועיין שו"ת פרי הארץ בי"ד סי' י"ט ובשו"ת מטה יוסף ח"ב בי"ד סי' ה':

תף

ספיקא דרבנן היכא דליכא טירחא לחומרא הר"ן פ' ע"פ דף רמ"ט רע"א וע' מרדכי פ' החולץ שכ' בשם ר"ב דאשכחן כמה ספיקי דרבנן דאזלינן בהו לחימרא וע' הראנ"ח סי' תמ"ג:

תפא

ספק נזירות להקל לא אמרי' אלא בספק גמור דהוי ספק לכ"ע אם כוונת הנודר היה כן או לא וכיוצא אבל כשיש מחלוקת פוסקים בדבר יש להחמיר בו כשל תורה מוהרשד"ם חיו"ד סימן קל"א עיין שו"ת זקן אהרן סי' ס"ה דף מ"ט י"ד:

תפב

סתם קנין לכתיבה עומד לא אמרי' אלא בפניו אבל אם קנו מן המוכר שלא בפני הלוקח ובא הלוקח שיכתבו לו השטר אין כותבים לו טור ח"מ סי' רל"ח בשם הרמב"ן וכ"כ מוהריק"א שם בש"ע:

תפג

סתם קנין לכתיבה עומד לא אמרי' אלא כשכבר נגמר הדבר כגון שכבר קנה או לוה ממנו והודה בפניה' וקנה בקנין סודר אבל היכא שהקנין הוצרך לקיים הדבר ובאותו הקנין נקנה המקח לא אמרי' סתם קנין לכתיבה עומד קדוש אחד מדבר הביאו הכנה"ג בסי' ט"ל הגה"ט אות ט' והביא שם חולק על זה ואף שכ' שם שהסכים הוא ז"ל לדעת החולק מ"מ כ' שם דמטעם מנהג שהיו נוהגים כן הוא דהסכים עמו לא מכח ראיותיו יע"ש:

תפד

סתם ספרי דדייני מגמר גמיר ה"מ בסתמי דלא אתחזק ריעותא אבל היכא דאתחזק ריעותא חיישי' שו"ת הרא"ם חלק א' סימן ס"ו בשם רמ"ה:

תפה

סתם אחים שותפים עד ג' דורות היינו היכא שעומדים יחד ומשתמשים ביחד בנכסי אביהם ולא נפרדו איש מעל אחיו ולא חלקו שום דבר שכמו שהאחין סתמא מוחלין זה לזה טורח מועט כך מוחלים לבני אחיהם ולבני בניה' עד ג' דורות גור אריה הלוי סי' רפ"ז בשם כמה פוסקים:

תפו

סתם קנין לכתיבה עומד היינו בחוב שבא לו מחמת עצמו אבל כשנתחייב בשביל אחרים כגון אם נעשה ערב אע"ג דקנו מידו לא חשבינן ליה ככתוב אלא אמרי' דכל שלא נכתב לית ליה קלא ב"י ח"מ סי' קכ"ט סי' ס"ו:

תפז

סתם נדרים להחמיר היינו דוקא כשודאי נדר אבל אם הוא מסופק אם נדר או לא נדר אזלי' לקולא מהר"ם מטראני ח"א סי' רכ"ו והביאו הכנה"ג בי"ד ריש סי' ר"ח:

תפח

ספק נזירות להקל היינו דוקא בנזירות דאיתיה בשאלה אבל, בנזיר שמשון דליתיה בשאלה לא כ"מ פ"ד מהלכו' נזירות:

תפט

ספק חרם לחומרא הני מילי בדבר שהחרם בריא והוא ספק אם נכלל זה בתוך התקנה אבל היכא דהספק הוא אם חל או לא חל בכה"ג ל"ש למימר ספיקא דאורייתא ולחומרא משפטי שמואל סי' ס"ה והביאו הכנסת הגדולה י"ד סי' של"ד הגהב"י אות י"ד ויש חולקין ע"ש:

תץ

ספק חרם להחמיר היינו כשאנו מסופקים בלשון אז נאמר ספק חרם להחמיר אבל כשלא הוזכר הדבר בתקנה לא מקרי הא ספק חרם וכגון וכו' ע"ש כנה"ג י"ד סי' של"ד הגהב"י אות ח"י בשם מהר"א ששון:

תצא

סמפון בעבדים ליכא היינו דוקא בעבד כנעני אבל בעבד עברי יש סמפון בעבדים שו"ת שבות יעקב חלק א' סימן קע"ד דלא כחוות יאיר סי' רי"א:

תצב

ספק ברכות להקל היינו בדליכא אלא ספק אחד אבל היכא דאיכא תרי ספיקי לחומרא אזלי' בספיקו לחומרא ומברכים בני חיי א"ח סי' שפ"ז בשם הפוסקי':

תצג

ספק ברכות להקל לא אמרינן אלא בספק אם בירך או לא וכן היכא דאיכא מחלוקת פוסקים אי יברך אי לא אבל היכא דמעיקרא לא הוי אלא רשות מאי דבעי מברך בני חיי א"ח סי' הל"ב:

תצד

סתם שאלה שלשים יום הני ה מילי לגבי דידיה אבל מת לא אמרי' הכי לגבי יורשיו משנה למלך פ"א מה' שאלה בשם רבינו בצלאל:

תצה

ספק גלות להחמיר דעת נוטה להר"ב בתי כהונה בית ועד דף ע"ו א' וכן כת' הפר"ח במים חיים שם.

סליקו כללי הסמך

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה