אור ברסלב

יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן

כללי ההא

כללי הדלת

קעו

החשוד לדבר חמור חשוד לדבר הקל לא אמרינן אלא דוקא כששני האיסורים החמור והקל הם מענין אחד כגון ששניהם בדבר מאכל וכיוצא אבל אם הדבר חמור שעבר עליו הוא איסור שבועה ובא להעיד על דבר של איסור מאכל לא שייך כלל זה כנלע"ד מדברי הפוסקים בי"ד קי"ט:

קעז

הפסד מרובה מקרי כל מה שיש בתוך החבית בין גדולה בין קטנ' לאפוקי מה שבכד או מה שבקנקן דחשיב הפסד מועט כשאפשר למכור לעכו"ם אע"פ שצריך לזלזל קצת במכירה מוהריק"ש בערך לחם י"ד סי' קנ"ז:

קעח

המנוהו רבנן בדרבנן היינו דוקא להקל אבל לא להחמיר הרב"י בי"ד סי' קכ"ז בשם תשובת הריב"ש (רמ"ה) וכ"כ הר"ן בכתובות ד' ת"ף:

קעט

ההולך ממקום למקום דנותנים עליו קולי המקום שהלך לשם כשדעתו להשתקע בו היינו דוקא במקום שאינו חב לאחרים בהפקעת המנהג שיצא משם אבל אם חב לאחרים בזה לא אמרינן שו"ת רש"ך ח"ב סי' צ"ז:

קף

הפה שאסר הוא הפה שהתיר אמרינן אפילו בעכו"ם דאין שום טעם לחלק בין ישראל לעכו"ם בזה פר"ח י"ד סי' מ"ט ס"ק כ"ז שכן משמע בתשובת הרשב"א:

קפא

התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה היינו דוקא חב ומזיק אבל לא מונע ריוח ודוקא כשחב לאחרים אבל כשחב ליורשים או ללוה עצמו מועיל תפיסתו מהר"ם אלשיך סי' ל"ו:

קפב

המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא כל ימי חייו אבל בשעת מותו יכול אדם ליתן צדקה כל מה שירצה כתובות ס"ז ב' (הובא בי"ד סי' רמ"ט ס"א בהגה) ומיהו כתב ר' בצלאל בשיטת כתובות פ"ד דף קכ"ט ב' בשם תלמידי ר"י דאף בשעת מיתה אין לו לבזבז הכל לגמרי אלא שיניח קצת ליורשיו:

קפג

העמד דבר על חזקתו לא אמר' אלא באותו דבר עצמו שבו נולד הספק כגון ספק נגעו הטהרות ספק לא נגעו דאמרינן העמד טהרות על חזקתן אבל הטהרות שנשתמשה בהן האשה שלא נפל בהם שום ספק אלא מכח האשה אין לומר בהם העמד טהרות על חזקתן שו"ת הרא"ם ח"ב סי' כ"א:

קפד

הוכיח סופו על תחלתו לא שייך לאומרו רק באותו מעשה עצמו אבל על מעשה אחר כגון ששחט בהמה כדין וכהלכה ואחר שעה שחטו אחרת וחישב לזרוק דמה לע"ז אז לא שייך לומר הוכיח סופו על תחילתו פר"ח י"ד סי' ח' ס"ק ט':

קפה

הפקר בית דין הפקר היינו דוקא בממונא אבל לא באיסורא הרא"ם ח"א סי' י"ד ועיין משנה למלך פ"ד מה' מלוה ולוה ריש הל' י"ד:

קפו

המבקר את החולה נוטל א' מששים מחליו היינו בעוד שישנו המבקר שם אבל כשיסתלק המבקר יחזיר חולי למקומו ילקוט הראובני ריש פרשת וירא בשם סודי רזא:

קפז

הקדש טעות לא מקרי אלא כגון אומר שור שחור שיצא מביתי ראשון ויצא לבן שנתכוון להקדיש גוף אחד ונמצא גוף אחר אבל אם דימה שמותר להמיר שוגג מקרי ולא טעות כ"מ פ"א מה' איסורי מזבח:

קפח

הרב שמחל על כבודו כבודו מחול היינו במידי דלית ביה בזיון אלא שחייבים לנהוג בו כבוד כגון לעמוד מפניו וכיוצא אבל במילתא דאית ביה בזיון אסור לו למחול בדק הבית דף כ"ד ב' בשם ריב"ש שכ' בשם הראב"ד (והוא בריב"ש סי' ר"ך) ובפסקים וכתבים סי' קכ"ז כתב שאם מחל אינו מחול ועיין כנה"ג י"ד סי' רמ"ד הגה"ט אות י"ב:

קפט

הכל הולך אחר המעמיד לא אמרו רק כשאיסורו ע"י עצמו אבל כשאיסורו מפני התערובות לא שה"ג פ"ב דע"ז דף שס"ה ב' ושכ"כ הרמב"ם

קץ

התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים דלא קנה לאו דוקא בתופס ממון אחר שאינו בידו אלא אפילו בתופס מה שבידו לא קנה מהר"א ששון סי' ס"ז ועיין כנה"ג ריש סי' ק"ה שצדד לומר דהמבי"ט וראנ"ח חולקים על זה:

קצא

השני נוח לי והראשון קשה הימנו מצי טעין אפילו אם השני קשה לשאר בני אדם כיון דלדידיה נוח לו מורה צדק על ח"מ סי' קמ"ו בשם ריטב"א:

קצב

העמד ממון על חזקתו אפשר דלא אמרינן כן אלא לפטור מכל וכל לגמרי אבל היכא דעל כל פנים צריך לשלם אלא שהוא ספק אם ישלם בעת הנחה או בעת בדיקה לא אמרי' העמד ממון על חזקתו ועדיין איני מתיישב בזה מוצל מאש סי' כ"ו:

קצג

העמד ממון על חזקתו שמא י"ל דלא אמרינן הכי אלא דוקא בדבר שהוא ספק בחיוב אבל אם החיוב הוא ודאי והספק אם הוא נפטר או לא לא ארי' חזקת ממון ועדיין יש להתיישב שם:

קצד

הזמנה לאו מילתא היא היינו בשאר מילי אבל לגבי מעות צדקה מילתא היא שו"ת הרא"ם ח"א סי' צ"ג ועיין ראנ"ח ח"ב סי' ל"ד ומג"א סי' תרל"ח ס"ק ג':

קצה

הפה שאסר הוא הפה שהתיר אמרינן ליה אף לאחר כדי דבור המגיד רפי"ב מה' גירושין וכן נראה דעת הרמב"ם והרמ"ך חולק שם ועיין שיטת כתובות לר' בצלאל פ"ב דף ל"ב ב' ופי"ג דף מ' ד' ע"ש ודוק גם הר"ן בפ' שני דייני גזירות תקל"ב סע"ב כתב בפשיטות דלא אמרי' כן אלא תוך כדי דבור וכ"כ ראש יוסף ח"מ סי' מ"ו ס"ד:

קצו

האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין היינו כל הדינין האמורי' בתלתא בבי דהיינו נזיקין וגזל והשבת אבידה ורבית ואונאה נ"י פ' המניח:

קצז

הפקר ב"ד הפקר היינו מדאור' כ"כ הבית יוסף ח"מ סי' ס"ז מחו' י"ז בשם תשובת הרמב"ן רנ"ו:

קצח

הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מיד שעבוד לאו דוקא חמץ אלא ה"ה לכל דבר שהוא אסור איסור הגוף כדהיא עובדא באצטלא דמילתא דפרסיה אמתנא בפרק אלמנה לכהן גדול הריטב"א בחדושי כתובות פ"ה דף ל"ו א':

קצט

היתרא בלע לא אמרו אלא בקדשים שבשעת בליעתן של כלים לא היה שם איסור עליו דעד האידנא לא איקרי נותר והשתא אשתני ונקרא בשם נותר אבל החמץ מעיקרא הוי מקרי חמץ והשתא נמי חמץ הוי ונמצא שכשהגיע הפסח מתברר למפרע שבשעת בליעתן איסור בלעו ולא היתר פר"ח א"ח סי' תנ"א ס"ד בשם הרי"ף והרא"ש ושאר מפרשים:

ר

הפה שאסר הוא הפה שהתיר לא אמרינן היכא דמהפך דבריו שאומר על לאו הן ועל הן לאו שו"ת רדב"ז ח"א סי' ק"ו וכ"כ הכנה"ג א"ה סי' מ"ו הגהב"י אות י"ד בשם תשובת ב"י ובסי' ז' שם הגה"ט אות י"ג בשם רדב"ז:

רא

הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו בו שלא כהוגן לא אמרינן הכי אלא במה שמצינו בתלמוד מפורש כן שו"ת מהריב"ל ח"א דף נ"ה ב' וכ"כ הרשב"א אלף קפ"ה וע"ש דף ע"ה א' שכ' דראוי לומר הוא עשה שלא כהוגן במילתא דלא הוזכרה בגמרא ע"ש ודוק:

רב

היסח הדעת לא הוי אלא כשעומד בקלות ראש ושחוק אבל כשעומד ביראה ומתעסק בצרכיו אע"פ שמתעסק באומנתו ואין דעתו על הדבר אין נקרא היסח הדעת הרי"ף פ' מי שמתו והרא"ש שם:

רג

הילך לא הוי אלא במלו' או פקדון שאם לא היה נותן לו היו עומדות ברשות הנתבע אבל דבר שאף אם לא היה נותנו לו ברשות דמאריה איתיה לא הוי הילך כנסת הגדולה ח"מ סי' קפ"ד הגה"ט אות ט"ו:

רד

התראת ספק לא שמה התראה לא אמרינן אלא היכא שביד המותרה לתקן הדבר כגון מותיר בטהור או דלא אוכל זה אם אוכל זה אבל בדבר שאין ביד המותרה לתקן התראת ספק שמה התראה ש"מ על כתובות דף י"ב ב' וע' חוט השני סי' י"ז ודינא דחיי ח"א דף קצ"ח ד':

רה

התראת ספק לא מיקרי אלא במלתא דשכיח הפיטו' כמו החיוב אבל בכל דבר דלא שכיח הפיטור כמו החיוב התראת ודאי היא שם:

רו

התראת ספק לא מיקרי אלא היכא דאיתיה לספיקא קמן כגון שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ולא ידעינן איזו חלב ואיזו שומן וכגון שני גידין א' של ימין וא' של שמאל ואכל חד מינייהו ואתרו ביה מעיקרא דלא ליכול כגון הא מקרי התראת ספק אבל היכא דליתיה לספיקא קמן לא הויא התראת ספק שם:

רז

האידנא בקיאינן בקיבועא דירחא דאמרי' בריש ביצה ובכמה דוכתי היינו בקיבועא דירחא דתקין הלל הנשיא בנו של ר"י הנשיא בן בנו של רבינו הקדוש ז"ל כאשר הוא בידינו היום ואפשר שאינו אמיתי וכעובדא דר"ג שאמר פעמים שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה וכו' עש"ב שו"ת זרע אברהם ח"א סי' ט' וי' וי"ב.

סליקו כללי ההא:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה