אור ברסלב
יד מלאכי חלק ב כללי שאר המחברים והמפרשים

יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן

כללי שאר המחברים והמפרשים

כללי שאר הפוסקים

א

בעל התרומו' הוא יותר קדמון מהרא"ש שהרי בעל התרומות אינו מזכיר להרשב"א והרשב"א קשיש מהרא"ש ז"ל כנה"ג ח"מ סי' ק"ז אות ה' בהגהות הב"י וכ"כ הש"ך בח"מ ססי' ק"ד ע"ש:

ב

הנמוקי יוסף רוב חדושיו הם מהריטב"א ז"ל אפילו בסתם כנה"ג חשן משפט ססי' ע"א וביורה דעה סי' ק"ס הגהות הבית יוסף אות ל"ח וא"ה סי' צ"ו הגהות הב"י אות ז' ונתיבות משפט דף קפ"א א':

ג

דרך הגה"מ והמרדכי לכתוב דינים בשם הרא"ש ואינו הרא"ש אביו של בעל הטורים אלא הרא"ש מפליז"א או הרא"ש מלוניל ש"ך ביורה דעה סי' ק"ה ס"ק ב' ומדברי כנה"ג בחשן משפט סי' ק"ז בב"י אות ה' מוכח שגם דרך בעל התרומות לפעמים כן הוא וכ"כ הש"ך בחשן משפט סי' ק"ד בסופו וכן הוא דרך הכלבו ג"כ עיין שיירי כנסת הגדולה א"ח ססי' רצ"ד:

ד

ידוע כי זה דרכו של המרדכי על הרוב להעתיק דברי התוספות סתם ספר בתי כהונה בב"ד סי' כ"א דף קי"א סע"ב והוא מן הרב מוהריק"א בהקדמת הב"י והוסיף שם שגם הרא"ש והסמ"ג וסמ"ק וספר התרומה והגהמי"י כולם נמשכים אחר דברי התוספות על הרוב וגנת ורדים באורח חיים כלל ג' סי' י"ז כתב שגם רוב ר' ירוחם הם מן התוספות:

ה

ספר המרדכי כבר נודע דהרבה לשונות מגומגמים נמצאים בו כאשר מועתק מלפנים בכמה פנים זה מאריך וזה מקצר וכיון שהענין מובן אין לדקדק אחר הלשון כל כך ב"ח אורח חיים סי' תרפ"ב סעיף ג':

ו

אף שריב"ש ז"ל מזכיר המרדכי בקצת תשובותיו אפשר שלא היה לו ספר המרדכי ומזכירו על פי מה שכתבו לו אחרים משמו כנה"ג חשן משפט סי' נ"ה הגהות הב"י אות ו' דיש נפקותא בזה לענין פסק דין דלא פסקי' כבתראי רק כשראו האחרונים דברי הראשונים ע"ש:

ז

ר"מ שהוא רבינו מאיר סתם הנזכר בדברי המרדכי הוא רבו מהר"ם מרוטנבורק ז"ל שיירי כנה"ג א"ח סי' של"ט הגהות הב"י אות ז' ועיין ריב"ש סי' תט"ו וכנה"ג א"ה פ"ב הגהות הטור אות י"ט והוא הוא מהר"ם בר ברוך עיין שו"ת ב"ח סי' פ"ח:

ח

כל תשובות מוהר"ם המובאות במרדכי הם ממוהר"ם בר ברוך שהיה רבו של המרדכי ורבו של הרא"ש הוא רבינו מאיר מרוטנבורק הלוי שו"ת זרע אברהם חלק י"ד דף ל' ד' עיין שם שהביא מי ששגג בזה ועיין עוד יד אהרן סי' קפ"ה בהגהו' הב"י ובאר שבע בתשובותיו סי' ז"ן וכל מקום שהזכיר הרא"ש ר"מ סתם ואינו הלוי הוא מהר"ם כ"ב נתיבות משפט דף רמ"ג ד' ודע שבס' מוצל מאש ח"א סי' ל"ח תמה על הרא"ש למה פסק נגד מוהר"ם בר ברוך ז"ל רבו ובס' זרע אברהם הנז' חי"ד סי' ג' השיב על דבריו דרבו של הרא"ש הוא הרב מרוטנבורק ולא מוהר"ם בר ברוך ותרי נינהו ואנא דאמר כי דבריו נאמנו על פי דברי ס' יוחסין דס"ל דתרי נינהו אמנם אחד הרואה יראה בתשובת מהר"ם בר ברוך קובץ ג' סי' קט"ז שהובאה שם שאלת הרא"ש ז"ל וחתם אשר בר יחיאל תלמידך ועיין עוד שם סי' צ"ב שכתב בשאלה אחת מוהר"ם מרוטנבורק ובתשובה חתם מאיר בר ברוך ועיין בתשו' מוהר"ם אלאשקאר דף צ"ט ובב"י ח"מ ססי' שע"א ולהכנה"ג חשן משפט סי' רמ"ח בהגהות הב"י אות נ"ח:

ט

המורה שמזכיר ר' ישעיה הגדול מטראני בס' המכריע הוא רש"י ז"ל שמכנה אותו בשם מורה כמו שהוא ידוע לבקי בספרו בכמה מקומות הר"ב מגילת ספר דף י"ט א' מהעשין:

י

זה דרכו של הר"ש כמה פעמים בפירושו דמפרש מתני' לכאורה תחילה ולבתר מייתי הש"ס שהוא נגד פירושו דמעיקרא שושנים לדוד פ' ב' דאהלות משנה א':

יא

רבינו שמשון שחבר הפי' על המשניות מעולם לא ראה חיבור הרמב"ם דלא אישתמיט בשום דוכתא לא בזרעים ולא בטהרות לכתוב שום דבר משמו תי"ט סוף פ' ה' דמכשירין:

יב

תרי רבינו ברוך היו אחד שחבר ספר החכמה ואחד שחבר ס' התרומה כ"כ הכנה"ג י"ד סי' ע' הגהות הטור אות כ"א ועיין ב"ח א"ה סי' ל"ז ס"ח שכתב שרבינו ברוך בעל ס' החכמה היה תלמידו של הרב ר' אליעזר ממיץ כדמוכח במרדכי בדוכתי טובא עיין שם:

יג

תרי רבינו זרחיה הוו כ"כ הכנה"ג סי' קכ"ד הגהות הב"י אות ס"ג:

יד

תרי רבינו יונה הוו א' ר' יונה החסיד רבו של הרשב"א ז"ל ואחד שנייו של רבינו יונה החסיד הנז' שיירי כנה"ג א"ח סי' ח' הגהות הב"י אות ו' וכן מצאתי בס' יוחסין דף קל"ב ב':

טו

תרי ר"י נינהו אחד ר"י הזקן ואחד ר"י הבחור ולכן כשסותר ר"י דבריו ממקום למקום או שפוסק א' כותב בשם ר"י ופוסק אחד כותב בשמו להפך מרגלא בפומייהו דרבנן לתרוצי דתרי אינון מגילת ספר דף ף' א' מהעשין:

טז

לפעמים מביאים הגהות אשירי איזה דין בשם השערים ובשערים שלפנינו אינו ואפשר דעל השערים דרב שמואל בר חפני שרגיל ההג"א להביאם קאמר ואותם השערים אינם מצויין בינינו כנה"ג י"ד סי' מ"ג הגהות הב"י אות ז':

יז

דרכו של רבינו ירוחם לכתוב בשם הגמרא מה שהוא מפורש בהרא"ש שפתי כהן ח"מ סי' קפ"ג ס"ק ב' ועיין יו"ד סי' ק"ץ ס"ק י"א ומג"א סי' תקנ"ט ס"ק ח' כ' שכל דבריו הם בנויים ע"פ הרא"ש וכ"כ מכתב מאליהו דף ק"ף ד' ואע"ג דתלמידו הוה חשבינן להו כתרי לכולא עלמא עיין דינא דחיי, ח"ב דף ס"ג ג':

חי

כבר נודע שס' רבינו ירוחם הוא מוחזק בטעיות ש"ך חשן משפט סי' ל"ו סס"ק ט"ז ומוהרח"ש חלק א"ה סי' ל"א דף קנ"ג וח"ג דף צ"ב ומוהרלנ"ח בתשובה סי' ק"ט וב"ח י"ד סי' רמ"א ס"ה ומכתב מאליהו דף קע"ה א' ומגילת ספר על הסמ"ג סוף עשין מ"ב והלכה למשה ח"ב דף ט' ב' ושם הלכות מכירה דף צ"ו ב' ושלחן גבוה דף צ"ג ד':

יט

ראוי לסמוך על דברי רבינו ירוחם יותר מעל הריב"ש ז"ל הרשד"ם חלק א"ה סי' צ"ג וכן מצאתי להר"ב פר"ח מטה אהרן בח"א ס"ס מ"ה:

כ

ספר העיטור כולו מלא חסרונות וטעיות כנודע לעומד עליו ולא דבר רק הוא להגיה עליו כ"כ הר"ב מכתב מאליהו דף ק"ב ד':

כא

כשכותב בעל העיטור כ' הרב המחבר סתם הכוונה היא על הר' הנשיא ר' יהודה ן' ברזילי אלברצלוני שהי' רב גדול ומיוחס וחבר ספרים גדולים ואחד מהם ס' תיקון שטרות גדול ונכבד תשב"ץ ח"א ס"ס ט"ו ונתיבות משפט דף מ"ד ד' ועיטור סופרים דף פ"ט ג' וץ' ב' עש"ב אך לקמן בדף קמ"ב א' כ' וכעת לא בקיאינן בשמיה דרב המחבר שמביאו רבינו בכל מקום וזה תימה ודאי אם לא שנא' דאין סדר למשנתו ונכתב בספר קודם דאסברוה ניהליה ושם דף ק"ב ב' כ' עוד דכשכותב הרב הצרפתי הוא רש"י ז"ל ולפעמים מזכירו בשמו ולפעמים מזכירו כן:

כב

יותר יש לסמוך על ס' המנהיג מעל ס' השלחן כי מחבר ס' המנהיג היה רב גדול יותר ממחבר ס' השלחן הריב"ש בסי' מ':

כג

ספר החינוך חיברו הרא"ה ז"ל ועם היות שלא נזכר שם פועלו כ"א שחובר מאיש לוי ברצלוני כך מקובלני שהרא"ה ז"ל חברו וכמדומה לי שכך ראיתי בספר הקבלה והעומד על הקדמת הספר הזה ישפוט בצדק שהיה אחר הרמב"ן קרוב לו ונודע הוא שהרא"ה הנקרא הרב ר' אהרן הלוי שחבר ספר בדק הבית על ת"ה היה בזמנו כמו שיראה העומד על הקדמת הספר ההוא וגם ידוע הוא מפי ספרים שהיה תלמידו של הרמב"ן סדר אליהו רבא וזוטא דף ס"ז ב' וכ"כ בפשיטות בעל קורא הדורות בדף כ"ב ב' וכן מצאתי להש"ך ח"מ סי' ל"ג שכ' וכ"כ הרא"ה בס' החינוך וכן ביו"ד סי' כ"ה וסי' ע' ס"ק ל"ג וכן מצאתי עוד להפר"ח בי"ד סי' ס"א ס"ק כ"א ובא יותר מפורש בהפר"ח שם ס"ק ל"ד אחר זמן מצאתי שיש רמז לדבר זה בספר החינוך עצמו בריש פרשת תרומ' שכ' והלוים אחי הטהרו וינף אהרן אותם תנופה וכו' שנראה כמדבר בעדו וכמ"ש שם המגיה ומצאת כי תדרשנו בספר החינוך הנדפס בויניציאה בשנת מה נאוו ע"ל ההרי"ם ע"ש:

כד

כשכות' בעל ארחות חיים איזה דבר בשם הר"ן אינו רבינו נסים בר ראובן אלא רבינו נסים גאון או רבינו נתן או רבינו נתנאל או רבינו נחמן ז"ל בנו של הרמב"ן ז"ל דא"א שבעל אורחות חיים יזכיר להר"ן ז"ל שהרי הריב"ש שהי' בזמנו של הר"ן ז"ל מזכיר לבעל אורחות חיים בתשובותיו הרבה פעמים כנה"ג י"ד סי' ש"ב הגהות הב"י אות א':

כה

דברי אור זרוע בפני השאלתות הוי כדברי ב"ש במקום ב"ה דאינה משנה וכיון דדברי השאלתות הם דברי קבלה דברי אור זרוע לגבייהו כאין נחשבו ופשיט' דאין הלכה כוותיה כנה"ג א"ח סי' י"ג הגהות הטור אות ז':

כו

מסורה היא בידינו שרבינו יעקב המוזכר בדברי בעל העיטור הוא רבינו תם כנה"ג ח"מ סי' קע"ה הגהות הב"י אות קמ"ג ועיטור סופרים דף רנ"ב ד'

כז

כל דברי ס' התרומה בנויים על יסוד דברי ר"י בעל התוס' ים של שלמה על חולין פ' ח' סי' ס"ד:

כח

כפי הלוך השיטה הנ"ל שהולך הריב"ש בכל פסקיו כי כשהוא נוגע בענין אחד אגב אורחיה מביא כל מה שנמשך מאותו ענין שו"ת מוהרש"ך ח"ד סי' ס"ב:

כט

היכא דפליג הרשב"ץ על הרשב"א ראוי לפסוק כהרשב"ץ דבתרא הוי כנה"ג ח"מ סי' שפ"ו הגהות הב"י אות ח"י:

ל

ראבי"ה הוא אבי העזרי הוא אביאסף מהר"י מינץ ז"ל סי' י' ומהר"י קארו ז"ל בתשובותיו סי' י"ד מדיני נישואין מפקפק בזה כ"כ הכנה"ג בשלהי כללי הפוסקים ואני המך מצאתי להב"ח בי"ד סי' קמ"ט שכ' כדברי מהר"י מינץ וע"ש ט"ז ס"ק ך' וכן ראיתי להר"ב קורא הדורות דף ט"ו א' שכ' שאין דברי מוהריק"א נראין לו בענין זה ע"ש:

לא

אנו נוהגים לפסוק כמוהר"ם וכן מנהג האשכנזים מהר"י מינץ ז"ל סי' ז' וההגהות דהלכות חמץ ומצה כתבו דהלכה כמהר"ם ז"ל בכל מקום מפני שהוא בתראה והיה יודע דעת כלם:

לב

מהרי"ל קשיש טובא ממוהר"י קולון הוה ואפשר שנולד מהרי"ק אחרי פטירת מהרי"ל שהרי מהרא"י בעל תה"ד היה בחור וילד בזמן מהרי"ל ועדיין לא נסמך בשם מורנו בזמן שכבר היה מהרי"ל מופלג בחכמה וזקנה ורב מפורסם בפני דורו ומהרא"י היה שואל תורה ממהרי"ל כתלמיד מובהק ומהרי"ל משיב לו כרב מובהק וגדול ומוהרי"ל הוא הוא הגדול שמביא מהרא"י פעמים רבות בס' תה"ד גדול א' כ' בתשובה וכו' ומהר"ר אליה פראג ומהר"ר ישראל ברונא הם היו בחורים בזמן שמהרא"י כבר היה רב מפורסם וגדול בחכמה וזקנה וביחוד מהר"ר ישראל ברונא נסמך ממהרא"י וממהר"י וייל בשם מורנו כידוע ומבואר בתשובותיו והנה מהר"ר ישראל ברונא היה בן גילו של מוהרי"ק והיו כותבים זה לזה כחברים המתוכחים זה עם זה בהלכה וכל זה ברור בתשובותיהם אלה הדברים אשר דבר הרב הגדול מוהר"ר צבי בתשובותיו סי' קכ"ד:

לג

אין לדקדק כ"כ בדברי מהרי"ל וחי נפשי כי הדקדוק הוא מלאכה של בטלה ויגיעה לריק כי הוא לא כ' העניני' כל כך בדקדוק והורק מכלי אל כלי כמ"ש הוא עצמו בהקדמה על כן לא עמד טעמו בו חוט השני סי' ל"א:

לד

הוא מהרי"ל הוא מהר"י מולין הוא מהר"י סג"ל כן מצאתי בהקדמת ס' מנהגי מהרי"ל ע"ש:

לה

רבינו עובדיא מפרש המשניות היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן כי אין לו מ' שנה שנתבקש לישיבה של מעלה רדב"ז סי' ק"ח וע"ע שם לקמן שכ' שכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלים היו יושבים לפניו כפופים לו:

לו

יש לתמוה על רבינו עובדיא מברטנורא כשיפרש איזה פירוש במשנה דלפי האמת לא קאי הכי בגמ' לפי המסקנא רק הוא לפי הס"ד שעם היות שכן דרך רש"י ז"ל בהרבה מקומות לפרש המשנה כס"ד דבגמ' היינו משום דדרך פירושו כסדר המשנה שבגמ' וראוי הוא להבין המשנה כס"ד טרם בואו למסקנא דגמ' אבל פי' הרע"ב בסדר המשנה בלא גמ' ראוי ונכון שיפרש כמסקנא דשמעתא תי"ט פ' ב' משנה ופ' ט' דיבמות משנה ג' ופ' א' דב"ק משנה ב' ופ"ט דמנחות משנה ד' ופ' ב' דנדה וכ"כ הרב שושנים לדוד בפ' ג' דזבחים משנה ושם ספ"ט ופרק ד' דחולין ומשנה למלך דף כ' ד' וכ' הכ"מ ספ"ח מה' מעשר שני שדרכו לימשך אחר פי' ר' שמשון:

לז

הרב בעל תה"ד הוא עצמו סידר שאלותיו ולא ששאלוהו אחרים כ"כ השפתי כהן בי"ד סי' קנ"ו ס"ק ך' והט"ז שם סי' שכ"ח ס"ק ב' והר"ב בתי כהונה בב"ד דף מ"ט ד':

לח

רוב הגהותיו של מוהריק"ש הם לקוחים מס' הב"י שו"ת גנת ורדים חי"ד כלל א' סי' ג':

לט

קרוב לודאי שהרד"ך ז"ל לא ראה תשוב' הריב"ש שלא נדפסו בזמנו שו"ת גנת ורדים חלק א"ה כלל ג' סי' ו' וע"ש סי' ח"י ורבו של הקלעי היה כמו שנראה בקלעי דף פ"ב ב':

מ

במצרים נהגו לפסוק כמהרדב"ז ומוהריק"ש ז"ל אף שהוא נגד הרמב"ם שו"ת גנת ורדים חח"מ כלל ג' סי' כ"ט:

מא

כבר נודע כחו של הרב הגדול בעל חלקת מחוקק בהוראה כי גדול הוא כאשר אבותי הקדושים נ"ע סיפרו לי וביחוד אבא מארי הרב ז"ל הרבה לספר באזני מעוצם גדולת הרב נ"ע אשר על כן אין לזוז מדבריו שו"ת מהר"ר צבי אשכנזי סי' קכ"ד וע"ש סי' קמ"ה:

מב

בעל מגן דוד ובעל מגן אברהם לא עשו מהדורא בתרא ולכך לשונם מגומגם מאד גם טעו ולא חשו לקמחייהו בכמה מקומות בדברים קלים כבודם במקומם מונח וכתבתי עליהם כמה קונטריסים חוות יאיר ר"ס ט' וע' בס' יד אהרן על א"ח סי' ל"ב שכ' שהמגן אברהם לא היה רואה דברי הפוסקים במקומן:

מג

לא ילך אדם אחר ספר בנימין זאב אם לא שידקדק היטב בסוגיות התלמוד והפוסקים כי כל דבריו הם גנובים ולא הבין הפשט ים של שלמה על קמא פ"ח סי' ע"ח והרב עזריאל דיינא בתשובותיו כ"י כ' בחלק ב' סי' קפ"א שהוא ז"ל גזר חרם על בעל בנימין זאב שלא יורה עוד את בנ"י בשום הוראה ושלא יקרא בס' תורה בשם מורנו ושהסמוכים מידו יהיו כחגבים ע"כ וע' עוד שו"ת זקן אהרן סי' קצ"ח שהטיח דברים קשים עליו ולא כתבתי דברים אלו אלא מפני שיש נפקותא לענין דינא היכא דפליג עם איזה פוסק רשום ומוחזק אצלנו לרב ועצום וע' כנה"ג י"ד סי' ס"ד הגהות הטור אות כ"ג:

מד

אין ספק דשלטי הגבורים שהיה בזמן רבינו מוהריק"א או קודם אליו מעט לא נתפשט ספרו בזמנו והראיה שבשום מקום אינו מזכירו וגם חידושי ריא"ז לא נתגלו לו לרב ז"ל שכנה"ג א"ח סי' קפ"ח הגהות הב"י אות ו':

מה

הכלבו רגיל בהרבה מקומות לכתו' סתם דברי סמ"ק והגהותיו מרן בב"י א"ח סי' ט' וכ' הרב החביב בספר דינא דחייא ח"ב דף פ"ד ג' דעל הסתם דרך הסמ"ק כדרך הסמ"ג:

מו

חבור הכנה"ג על א"ח חברתיו בקושטאנטינא שהם מתנהגים ע"פ הש"ע ואינם חוששים כלל מספר המפה והלבוש ולכן לא חשתי להזכירם אמנם חלק ח"מ חברתיו בתירייא שהם מתנהגים ג"כ ע"פ ספר המפה והלבוש ולכן אני מזכירם שם וכן בשכנה"ג על א"ח דברי הכנה"ג עצמו בתשובותיו סימן כ"ד וע"ש:

מז

שמעתי משם החכמים שקבלה היה להם שהר"ב לחם משנה לא היה לו כתיבת מרן בכ"מ בחלק ראשון בני שמואל שנדפס מחדש ריש דף קכ"ו:

סליקו כללי הפוסקים. בעזרת האל שוכן שחקים:

סוף הספר

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה