יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן
כללי הש"ע ורמ"א · יז
כשכותב בש"ע סברא אחת בסתם והסברא האחרת בלשון יש אומרים דעתו לפסוק כאותה סברא שכת' בסתם כ"כ הכנה"ג בא"ח סי' שי"ח בהגהות הטו' ובכללי הפוסקים כלל ס"ב בשם מהרי"ק ומהר"ש הלוי ומוהרי"ט ואני אוסיף על השמועה שכן מצאתי להרמ"ע בתשובותיו סי' צ"ז ולהש"ך ח"מ סי' ס"ו ס"ק ס"א ובי"ד סי' פ"ד ס"ק י"ב וקע"ז ס"ק ל"ח ולהפר"ח בי"ד סי' נ' ס"ק ד' ובסי' קי"ח ס"ק י"א ובסי' קכ"א ס"ק ט"ו ולבית דוד על הטורים בא"ח דף מ"ה ב' וליד אהרן על א"ח רסי' תרל"א ובבתי כהונה דף קכ"ח ד' ובאליה רבה על א"ח ססי' פ"א ובכמה דוכתי וכ"כ הב"ח בי"ד סי' ק"ץ סי' ל"ד ושם סימן קצ"ח סי' ל"ג ובסי' ר"ך סס"ג ובסוף קונטריס אחרון שם כלל ו' עיין שם בארוכה וזה מוסכם מכל המחברים לא ראיתי חולק על זה וכן מצאתי תו בס' נחפה בכסף דף קפ"ו ב' ובחלקת מחוקק על א"ה סי' א' ס"ק י"א ובסי' כ"א ס"ק כ"ה ועיין עוד בית שמואל שם סי' צ"ג ס"ק ט"ל וברסי' צ"ז ובגנת ורדים חלק א"ח כלל ד' סי' ל' ושם חלק ח"מ כלל א' סימן ב' ובזרע אברהם חלק א"ה ססי' ד' בתשובה להרב זאבי זצ"ל ובכרם שלמה סימן פ"ה ובספ' הלכ' למשה ה' מכירה דף י"ג וכ"ד ד' ול"ח ג' ובכמה דוכתי ובספר כהונת עולם ה' רבית דף ט"ו ג' ועיין בחוט המשולש שבספר התשב"ץ ענין ל"א לבד ראה זה מצאתי לאחד קדוש מדבר בילקוטיו כ"י שכת' וז"ל כתבו האחרונים דהסברא שמבי' הש"ע בסתם תופס להלכה אמנם הר"ב מנחת כהן בספר התערובות ח"א ספ"א והב"ח ח"מ סימן פ"א סל"ד כתבו דלא הכריע מקרי עכ"ד ולעד"ן דלא צדק בזה ואישתמיט מיניה שגם הרב"ח מסכים הולך עם כל אינך רבוותא וכדכתיבנא ומעתה ע"כ לומר שמ"ש הוא ז"ל בח"מ סימן פ"א ובכמה דוכתי אחריני דאשכחנ' בחיבור דלא הכריע מקרי הכוונה היא שלא הכריע בפירוש לפסוק בהדיא כחד מינייהו ומיהו אנן אכללין סמכינן דבסתם ואחר כך י"א אית לן למפסק כסתם והכי איכא למידק מדברי עצמו שבקונטריס אחרון הנזכר שפתח באלה הדברים עוד יש מקום עיון בש"ע במקומות שלא הכריע הרב"י לפסוק כדעת א' מהפוסקים וכו' ומכל מקום הדבר מבואר דמ"ש הרב בתחילה בסתם הוא העיקר לדעת הרב וכו' יעש"ב מבואר שפיר דפי' לא הכריע ר"ל שלא הכריע לפסוק בהדיא כמדובר וכן מצאתי בחפי שה להפריש' בח"מ סי' קפ"ב סי"ד קרוב לדברי אלה בפי' לא הכריע לך נא ראה והיא היא כוונת הר"ב מנחת כהן בספר התערובות במ"ש גם הוא דלא הכריע מיקרי ויש לי הכרח לזה שהרי הר"ב מנחת כהן גופיה במשמרת השבת שער א' ספ"ט כתב וז"ל ומהרי"ק הביא שתי הסברות בסי' ש"ד ולא הכריע אלא שהביא דעת הרשב"א ראשונה ע"כ מוכח מזה כמ"ש דהכוונה היא דלא הכריע להדיא אך ממה שהביא דעת הרשב"א בסתם נראה שדעתו לפסוק כן ועע"ש בפ' י' ומי לנו גדול מהכנסת הגדולה דאיהו מאריה דהאי כללא ואפ"ה מצינו אליו ז"ל בי"ד סי' ט"ז הגהות הב"י אות ה' ובסי' נ"ה הגהות הב"י אות מ"ז דכתב בסתם ואחר כך י"א דהמחבר לא הכריע בס' הקצר וכן תמצא עוד בכנה"ג ח"מ סימן צ"ב וצ"ג וצ"ה וק"ה וק"ז ולדידי לא קשיא ולא מידי ועם מה שכתבתי הכל ניחא ומה גם שהאיר ה' את עיני ואשכחנא מרגניתא דבי"ד סי' ל"ו הגהות הב"י אות ס"ז כתב איהו גופיה וז"ל ומה שבס' הקצר הביא שתי הסברות ולא הכריע וכן הרשד"ם בה' בדיקות סי' ל"ו מסורת הוא בידינו שהסבר' שכותב בסתם היא העיקרית כמ"ש בספר הכללים ע"כ וכלשון הזה כתב עוד שם בסי' י"ט הגהות הב"י אות ו' וכן בסי' קנ"ה הגהות הב"י אות ך' ובסי' קס"ד הגהות הב"י אות ח' ובשכנה"ג א"ח סי' תרמ"ז ובכמה דוכתי אחריני ומצאת כי תדרשנו וכן תמצא עוד להרב חלקת מחוקק הנ"ל דאע"ג דבסימן א' כתב בפשיטות דהסתם הוא פסק גמור לדעת מוהריק"א אפ"ה בסי' קי"ב ס"ק ל' כתב דלא הכריע מיקרי והיינו טעמא כדכתיבנא ואע"ג דהר"ב שלחן גבוה בכלליו סימן ח"י והר"ב הלכה למשה בהלכות מכירה דף ט' ג' תמהו על הכנה"ג דאיך כתב ולא הכריע בסתם ואח"כ י"א לדידי לא קשיא כלל וכדאמרן ועוד עיין שם דף ס"ב ג' נמצא אתה למד דאין מקום כלל לדברי הקדוש הנ"ל וכעת לא שמענו ולא ראינו מאן דפליג אהך כללא איברא דאשכחנא להב"ח א"ח סי' רס"ח ס"ג שכת' ובש"ע כתב תחלה כלשון רבינו ואח"כ כתב ויש אומרים דבמוסף פוסק אפילו באמצע ברכה ונראה דדעתו דנקטינן כדעת יש אומרים שכת' לבסוף חדא דאיכא ספק ברכה לבטלה ועוד שהם רבים וכך פסק ב"י כאן שאמר על סברת הרמב"ם ודעמיה והכי נקטינן ולכאורה יש לתמוה דזה סותר למ"ש איהו גופיה שיש לפסוק כסתם וכדלעיל וכבר נתעורר בזה השכנה"ג שם ותירץ וז"ל ואולי הכא שאני משום דלא הוצרך לכתוב הסברא ראשונה בסתם אלא מפני שכלל כל התפילות ובשאר תפלות חוץ מתפלת מוסף כולי עלמא מודו דאינו חוזר ע"כ ולדידי חזי לי לתרץ דכיון דהטעם דפסקינן כסתם הוא לפי שהיש אומרים הוא כטפל לגבי העיקר וכמ"ש איהו גופיה בקונטריס אחרון היכא דהיש אומרים הם הרבים הדין נותן לפסוק כרבים וכדרמז הוא עצמו בחד טעם דנקט ועוד שהם רבים מלבד השני טעמים אחרים שהזכיר שם באופן דיצא הכלל מבורר ומלובן דהסתם עיקר לדברי הכל ומיהו מצאתי בס' בני יעקב דף רי"ד ג' שכת' דבכמה מקומות מצינו למרן בש"ע שהסברא הדחויה כותבה בסתם והסברא העיקרית בשם יש אומרים ע"ש וכן ראיתי בזרע אברהם י"ד דף ל"ז ב' שאין לסמוך על כלל זה דיש ויש כמה מקומות להפך ואנן כבר כתבינן דכמעט כל גדולי ישראל הסכימו לסמוך עליו ועיין עוד בזה לקמן בכללי שאר הפוסקים: