אור ברסלב
יד מלאכי חלק ב כללי הש"ע ורמ"א › יג

יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן

כללי הש"ע ורמ"א · יג

יב

כשכותב בש"ע יש אומרים ויש אומרים נקטינן כסברא שניה כן כתב הכנה"ג באורח חיים סי' שי"ח דף מ"ז ג' ובכללי הפוסקים כלל ס"ב וכ"כ הר"ב אליה רבה על אורח חיים רסי' תרי"ב וכן נראה בספר נחפה בכסף דף קפ"ו ב' ע"ש וכן מצאתי בס' בית דוד על אורח חיים סי' פ"ב וקי"ד ובי"ד דף ק"ה ג' ובגנת ורדים חשן משפט כלל ה' סי' י"א והוא מהר"ם בן חביב וברש"ך חלק ד' דף קס"ח א' ושמעתי שיש מי שהביא ראיה לדברי הכנה"ג שבסימן שי"ח ושבכללים מדחזינן למוהריק"א ז"ל באיזה מקומות מס' הקצר דבחד דוכתא כותב י"א וי"א ובדוכתא אחרינא סתם כסברא שניה ולדידי חזי לי דאי משום הא לא איריא ומצינן לאוכוחי שפיר מינה להפך דמדאיצטריך למסתם כוותיה במקום אחר ש"מ דעל הסתם לאו הכי הוי והכי נמי תקשי דבאורח חיים סי' פ"ז ס"ב כתב בספר הקצר יש מתירין ויש אוסרין והלכה כדברי האוסרין ואם דעתו ז"ל לפסוק על הסתם כסברא שניה למה הוצרך לפסוק כדברי האוסרין הלא מסתמא כן הוא וכן בא"ה סי' ס"א סי"ב כתב י"א וי"א ולזה הדעת נוטה אלמא דמסתמא לא פסקינן כי"א בתרא מדאצטריך למימר עליה ולזה הדעת נוטה ותו קשיא לי בזה דשם באורח חיים סימן שכ"ח ס"ד כתב יש שאוסרין ויש מתירין ובשעת הדחק יש לסמוך על המתירין ואם איתא אף בלא שעת הדחק היה לנו לסמוך על המתירין והן אמת דזאת שנית אין קשיא כ"כ דאיכא למימר דלא אמרי' כן רק בסתם לא כשמפרש בהדיא וכדאמרי' בכללי הש"ס האמנם ההיא דסי' פ"ז ודכוותייהו ודאי קשיא ומצאתי להר"ב גנת ורדים בחלק ח"מ כלל א' סי' ב' שכתב דכשכותב בש"ע יש אומרים ויש אומרים לא מכרע מלתא ומאן דעבד כמר עבד ומאן דעבד כמר עבד וכן מצאתי עוד להר"ב עבורת הגרשוני בסי' מ"ה שכ"כ בשם הרמ"ע וכן נראה מדברי הרב"ח אורח חיים סי' ז"ך ס"ב שכת' ומיהו בשלחן ערוך כתב שתי הסברות ולא הכריע על יש אומרים ויש אומרים אך לדידי חזי לי ראיה שדעתו כיש אומרים בתרא דבא"ח ססי' ק"מ כתב יש אומרים ויש אומרים ושם בב"י הכריע כיש אומרים בתרא האמנם מאי דתמיהא לי טובא בזה הוא שמתוך דברי הכנה"ג גופיה באורח חיים סי' תמ"ז ריש הגהות הב"י משמע שסותר את דבריו שבסי' שי"ח הנ"ל שכת' וז"ל ויראה לי שאם הרב היה אומר יש מתירין ויש אוסרין היה מקום לומר שלדעת הרב ז"ל הלכה זו מסופקת היא ולכן כת' יש אוסרין ויש מתירין אבל כיון שהרב ז"ל שנה לנו סברת ההיתר בסתם וכתב אינו חוזר וניעור דעתו לתפוס כן לענין מעשה עכ"ל והסתירה מבוארת דבסי' שי"ח וכן בכללים העלה דבתר לישנא בתרא אזלינן וכאן כת' דהלכה מסופקת היא ולכך כותב ב' הסברות ונראה לפק"ד לומר דמ"ש בסי' תמ"ז לאו אליבא דנפשיה קאמר הכי אלא לפי דברי הפוסק שהביא לעיל מיניה קאי דסבר לא הכריע מיקרי אף בסתם ואחר כך יש אומרים והכי קאמר בשלמא אם היה כות' מוהריק"א בשלחן ערוך יש אוסרין ויש מתירין הוה מקום להפוסק הנ"ל למימר דמספקא ליה פסקא דדינא היכי הוי ולכך מייתי ב' הסברות אבל השתא שסתם כסברת המתיר ודאי שדעתו לפסוק כן לענין מעשה ויתיישב אצלך תירוצי זה אחר שתדקדק היטב במילת היה מקום לומר וכו' שכת' שם בסי' תמ"ז כלומר היה קצת מקום להפוסק הנ"ל לומר כן לא שכן הוא האמת ומלבד זה יש גמגום באותו הלשון מיניה וביה להמדקדק יע"ש כי אין כאן מקום להאריך בזה ואי קשיא הא קשיא שבכנה"ג ח"מ סי' ע"ה הגהות הטור אות פ"ו וכן בסי' ק' וקמ"א וקנ"ד כתב בלשון הזה ורבינו בס' הקצר הביא שתי הסברות ולא הכריע ביניהם שכת' בהם י"א וי"א וזה נראה שסותר לכללין דכתיבנא בשמו שדעתו ז"ל לפסוק כי"א בתר' ובמה שאכתוב לקמן בע"ה בכלל דסתם ואח"כ מחלוקת יתיישב זה ע"ש:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה