יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן
כללי הש"ע ורמ"א · ג
כלל זה נקוט בידך כל מקום שהרב מוהריק"א ז"ל פוסק דין בב"י דעתו לפסוק לכל המקומות ושינהגו בכל המקומו' כפי אותו הפסק אבל כשלא פסק בב"י ההלכה אלא בספר הקצר דעתו שלא יחויב אותו פסק אלא בארץ המערב לבד כי הספר ההוא מיוסד כולו על פי הרמב"ם ז"ל דנהיגי בארץ המערב כוותיה שיירי כנה"ג או"ח סי' תצ"ה בהגהות הב"י אות ה' ואחריו נמשך הר"ב הלכה למשה חלק ב' פרק ג' מה' גזילה הלכה י"ב ושם בפי"ז הלכה ה' ביאר דהיינו דוקא כשבב"י סתם הדברים ולא גילה דעתו אבל היכא שבב"י גילה דעתו לפסוק דלא כהרמב"ם היאך יפסוק הוא עצמו להפך בש"ע כל כה"ג לא נמצא מפורש כ"ש דאין כלל זה מוסכם דהא בכמה דוכתי חזינן דפסק בש"ע הפך דעת הרמב"ם עכ"ד וע' כנה"ג או"ח סוף הל' פורים ודוק ובכנה"ג א"ה סי' קי"ט הגהות הטור אות מ"ח מצאתי עוד חידוש אחר דאף בב' פסקי דינים דסתרי זה לזה בש"ע אמרינן דבמקום א' סתם כדעת הרמב"ם לבני א"י ומערב דגרירי אבתריה ומה שפסק במקום אחר כדעת החולקים על הרמב"ם הוא לשאר המקומות שלא קבלו עליהם לדון כדברי הרמב"ם וע"ש: