אור ברסלב
יד מלאכי חלק ב כללי הרמב"ם והראב"ד והסמ"ג › לב

יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן

כללי הרמב"ם והראב"ד והסמ"ג · לב

לא

כל מקום שאומר הרמב"ם בחבורו וכן הורו רבותי ז"ל הוא רומז לר' אלפאסי ורב יהוסף הלוי ז"ל וכן תמצא בה' שאלה ופקדון בפ' ה' שכתב וז"ל וכזה הורו רבותי רב יוסף הלוי ורבו עכ"ל וכ"כ במס' אבות בפ' בן זומא ז"ל וכבר הורה כזה רבנא יוסף הלוי לאיש אחד באנדלו"ס וכו' תשב"ץ חלק א' סי' ע"ב וע"ש לעיל מיניה שכתב בבירור שרב יוסף הלוי ן' מאגש רבו של הרמב"ם היה ע"כ וכ"כ בעל בית דוד על ח"מ סי' ה' כלל י"ט ואני עני ואביון אומר שאם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה ואף שבעל שלשלת הקבלה כתב עוד בשם המגדל עוז ובשם המרדכי וכ"כ עוד בעל צמח דוד נראה אחר המחילה הראויה דזה אינו מכמה טעמים וראיות מופתיות וצא ולמד מהוראת הרמב"ם גופיה שכתב בהקדמתו לס' זרעים אלה הדברים וקבצתי כל אשר בא לידי מפרושי אדוני אבי ז"ל וזולתו עד רבינו יוסף הלוי ז"ל וכו' ע"כ וזה הלשון מורה באצבע שהיה ר' יוסף הלוי קדמון ממנו וכמ"ש בעל ס' יוחסין וז"ל המאו' הגדול אשר זרח שמשו לכל ישראל אשר השלים מ' דורות מזמן שמעון הצדיק הרמב"ם ז"ל ור' יוסף הלוי ן' מאגש היה ל"ח דורות ואחריו דור ט"ל והוא ר"מ בנו של ר' יהוסף הלוי ור' מיימון אביו של הרמב"ם והוא למד את בנו ואע"פ שאמרו כל המפרשים כי ר' יוסף הלוי היה רבו של הרמב"ם אולי אמרו שראה מספריו וגם כי ראיתי אני שאמר כפי מה שלמדתי מר' יהוסף הלוי אבל כפי סדר הדורות א"א כי כבר כתבנו למעלה שנפטר ר' יהוסף שנת תתק"א והרמב"ם נולד בשנת תקצ"א ערב פסח יום שבת שעה ושליש אחר חצי היום וא"כ יהיה ר"מ בן י' שנים ע"כ וע"ש שהביא לשון הרמב"ם שהזכרתי עוד מצאתי כתוב בשם ס' תולדות אדם למוהר"ש אלגאזי שהרמב"ם נולד מאתים שנה אחרי מות ר' יוסף הלוי והביא דברי הרמב"ם בפ' המשניות במסכת שבועות פ' ו' משנה ו' וז"ל וכך ראיתי אבא מארי ז"ל משביע אותם פעמים הרבה על זה הלשון כמו שראה לרבו ולרבינו יוסף הלוי ז"ל משביע תמי' עכ"ד הרי לנו הודאה שנייה מפי הרמב"ם עצמו דלאו רבו היה מלבד שכפי סדר הדורות א"א להתקיים ומעתה ע"כ לומר שמה שכתב הרמב"ם בפ"ה דשאלה ופקדון וכזה הורו רבותי רב יוסף הלוי ורבו וכמ"ש באבות רבנא יוסף הלוי דרך כבוד הוא שכתב כן כפי שהיו קדמונים ממנו אך לא מפני שהיו רבותיו ממש וכמ"ש בכללי הגמרא כלל א' שזו היא דרך הש"ס והפוסק לקרוא רבו לכל מי שגדול וקדמון ממנו יע"ש וממקומו הוא מוכר' שהרי כתב וכזה הורו רבותי רב יוסף הלוי ורבו הרי דאף לפי דרכו של הרשב"ץ לרבו של רב יהוסף הלוי כייל ליה נמי בשם רבותיו אע"פ דלאו רביה הוה ואוף הכי לדידן ג"כ אין זה מן התימ' שיקרא לר' יהוסף הלוי רבו הגם שבאמת לא היה רבו ובא ואראך דוגמתו בפ"ה דסוטה תנן אר"י מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז והלא ר"ע תלמידך וכו' וידוע הוא שר"ע לאו תלמידיה דריב"ז היה אלא תלמיד ר"א ור"א היה תלמיד ריב"ז ואפ"ה קרי ליה תלמידו לרוב מעלתו כמ"ש שם הרמב"ם בפירושו ותדע עוד דלאו על רבותיו ממש קא מכוין הרמב"ם דהא בפ"ה מה' אישות הלכה ט"ו כתב ושמעתי לרבותי בזה פירושים שאינו ראוי לשומען ועיין ספ"ו מהל' שילוחין ואי על רבותיו המובהקים קאמר אין ספק שהרמב"ם ז"ל לא היה כותב עליהם בלשון קל כזה:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה