יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן
כללי הרמב"ם והראב"ד והסמ"ג · יג
ידוע ומפורסם שדרך הרמב"ם בחיבורו לפסוק כאם תמצא לומר וכמ"ש מרן בכ"מ פח"י מה' שבת הלכה כ"ו ובכמה וכמה דוכתי וכ' עוד בפ"ב מה' נזירות דין ח' שזו היא שיטת הגאונים וכ"כ הרא"ש בפ"ק דקידושין סימן ז' שדעת הרמב"ם כדעת הגאונים שכל את"ל הוי כמו פשיטותא וכן מצאתי עוד להר"ב לחם משנה בפ"ג מה' קריאת שמע והוסיף שגם דרך הרי"ף הוא זה ומוהר"ש אלגאזי בספרו גופי הלכות כלל ק"ג כ' שכן נראה דעת רש"י ז"ל אמנם ראיתי להרב הגדול בעל משנה למלך שכתב בח"ג דף י"ג ד' דלא ס"ל לרש"י דאת"ל הוי פשיטותא ועיין מגדל עוז פ"ב מה' נזירות שכתב שדעת התוס' כשיטת הגאונים והדבר פשוט לפני כל יודעי דת ודין דלא אמרו לפסוק כאת"ל אלא באת"ל שבתלמוד אך באת"ל שכותב איזה פוסק בתוך לשונו מפי עצמו להחזיק דבריו פשיטא ופשיטא דלא שייך כלל לומר כן והגם דמרוב פשיטותו לא ניתן ליכתב באתי לידי מדה זו לפי שראיתי להרב"ח בטור א"ה סי' ל"ח ס"ח דשבקיה לישרותיה וכתב לדעת הטור דמדכתב הרא"ש בתוך דבריו ואפי' את"ל וכו' משמע שדעת הרא"ש כן וכשיטת הגאונים הנ"ל ע"כ וליתא דמלבד דלא עלה בדעת שום א' מפוסקים לומר כן אלא על את"ל שבתלמוד אף גם זאת מצד הענין בעצמו אי אפשר לומר כן בדברי הרא"ש כמו שיתברר למעיין שם ועיין ואם ת"ל כיוצא בו בדברי הרא"ש ר"פ ראוהו ב"ד שהוא להחזיק דבריו ע"ש ובר מן דין תרי טעמי רברבי איכא נגד הרב"ח בזה חדא דהרא"ש ז"ל הוא מכת הסוברים דאת"ל שבתלמוד לא הויא פשיטותא כדמוכח בפ' בתרא דב"מ שכתב דמסתבר דכל הני את"ל הלכתא נינהו דטעמא דמסתבר נינהו דמשמע הא בעלמא לא הוי פשיטותא כן כתבתי מדעת עצמי ואחרי מופלג נדפס ס' קרבן נתנאל וראיתי בכלליו כלל ט' דגם הוא יליף לה מהך דהבית והעליה שהבאתי וכן העיד ע"ז הרב"י בח"מ סי' שמ"ו ס"ו וגם לדברי הב"ח שם דוקא התם משום דמוכח הוא דפסק כהגאונים אבל בעלמא לא יע"ש וכ"כ בהדיא הפריש' שם סי' שי"ב ססי"ט וכן מצאתי להב"ח עצמו בי"ד סי' רל"ד סכ"ג שבפי' כתב והרא"ש תופס שיטתו דאת"ל לאו פשיטותא ומאחר שכן איך יעלה על דעת שהטור יפסוק כאת"ל שכ' הרא"ש בתוך דבריו משום דאזיל לשיטת הגאונים אתמהה וזאת שנית דאף בגמ' לא הויא פשיטותא לדעת הגאונים ודעמייהו אלא היכא דקאמר את"ל אבל כשאומר ואפי' את"ל לא הוי פשיטותא וכמו שכתב בפשיטות הר"ב יד אהרן בכללי הגמרא כלל צ"ו ע"ש וברש"י תמורה ב' ב' ד"ה ואפי' את"ל וכאן בדברי הרא"ש כתוב לאמר ואפי' את"ל וכו' באופן שדברי הרב"ח הללו לא שרירין ולא קיימין ושלא בהשגחה נכתבו ועיין תפארת שמואל דף ע' ד' ששגג גם הוא בדעת הרא"ש וכת' מהר"י קורקוס כ"י שהביא חזון נחום דף קצ"ב ב' שדעת הרמב"ם ז"ל כרש"י דתמורה שהבאתי: