אור ברסלב
יד מלאכי חלק ב כללי הרמב"ם והראב"ד והסמ"ג › ז

יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן

כללי הרמב"ם והראב"ד והסמ"ג · ז

ו

דרכו של הרמב"ם הוא שכל דבר הנלמד מג"ש או באחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם קרי להו דברי סופרים אף שהוא מדאורייתא והטעם כיון שאינו מפורש בתורה ולולי שקבלו סופרים פירושו לא היינו מבינים אותו כך משום הכי שייך שפיר לקרותו דברי סופרים כן כתבו ה"ה והכ"מ ריש הלכות אישות וכן מצאתי להרבה מן האחרונים והנה כוונתם מבוארת דאף לדברים הנלמדים בי"ג מדות לפעמים קרי להו דברי סופרים לא שבכל מקום שהוזכר בדברי הרמב"ם ד"ס הוי דבר הנלמד באחת מן המדות שהרי בפ"א מה' חמץ ומצה ופ"ו וז' ובספ"ט מה' טומאת מת ובדוכתי טובא מספרו מצינו דאף לדברים שהם מדרבנן לגמרי קרי להו ד"ס ואף שפשוט הוא ראיתי להעיר על זה לתלמידים אשר כגילי אחרי אשר ראיתי להרב המופלא אליהו אלפאנדרי ז"ל שלא נמנע מלהזהירנו בזה בספרו שנדפס מחדש סדר אליהו רבא וזוטא דף ס"ט א' יע"ש וכן מתבא' להדיא מדברי הרמב"ם ז"ל עצמו בפי"ז דכלים משנה י"ב יע"ש וכן ראיתי להרב המובהק כמוהר"ר חנניה קאזיז ז"ל בספרו קנאת סופרים אשר חבר על ס' המצות להרמב"ם שבשורש ב' הוכיח בטוב טעם ודעת דלהרמב"ם ז"ל תרי משמעיות אית ליה למילת' מד"ס ויובן בו כפי הענין או שיורה על דבר שאינו מפורש להדיא אבל דינו דין תורה או יורה לפעמי' על דבר שהוא מדרבנן לגמרי שאינו דין תורה וכאילו יאמר שהוא מדבריהם ותמה שם הפלא ופלא על בעל לב שמח ודעמיה שלא חילקו בזה ומדי דברי בו זכור אזכרנו עוד שראיתי להכ"מ שם שהוסיף עוד ואמר שאע"פ שאותו הפי' מקובל מסיני כיון שאינו מפורש בתורה ד"ס מיקרי ע"כ והן אמת שמתשובת הרמב"ם עצמו שהביא הרמב"ן בהשגותיו לס' המצות בשורש ב' דף י"ז ד' מוכח כדבריו שבפירוש כתב דאף בדבר שהוא הלכה למשה מסיני ד"ס קרי ליה וכ"כ עוד בהדיא בפירושו על המשניות פי"ז דכלים משנה י"ב מ"מ יש לתמוה שהרי הכ"מ גופיה בפ"ב מה' טומא' מת גבי עצם כשעורה שכתב הרמב"ם שכיון שטומאתו הלכה הרי הוא דין תור' ולא ד"ס כתב הוא ז"ל דאף לפי שיטת הרמב"ם שסובר שכל הנלמד בי"ג מדות נקרא ד"ס זה שהוא הלכה למשה מסיני נקרא ד"ת וזהו הפך מ"ש בריש הלכות אישות שאף דבר המקובל מסיני ד"ס נקרית ותו קשי' לי דהרי מצינו להרמב"ם גופיה בהקדמתו לספר טהרות דלעצם כשעורה קרי ליה מדרבנן יע"ש ומיהו לזה יש לתרץ דלאו דוקא קרי ליה דרבנן אלא כלומר דאינה כתובה בתורה אך איסורו איסור תורה והוי כאילו יאמר מדברי סופרים וכמ"ש לקמן כלל ק"ה בשם מהר"ח קאזיז ז"ל בספר קנאת סופרים הנ"ל אך קמיית' ודאי קשיא וכבר ראיתי להפר"ח י"ד ריש סי' כ"ט שנתעורר בה ולא תירץ כלום וגם בעל ס' צרור החיים בהלכות מקוואות פ"ח דין ה' הניחה בצ"ע ע"ש שהאריך בענין זה ולי בעניי יתורץ זה במה שנחלק בין כשפירוש הדין הכתוב בתורה מקובל מסיני ובין כשעיקר הדין עצמו הל"מ דכשעיקר הדין הוא כתוב בתורה ולולי הפירוש שפירשו בו סופרים אין לו מובן אז אע"פ שאותו הפירוש מקובל מסיני שייך שפיר לקרותו ד"ס כלומר דבר שאילו לא קבלו סופרים פירושו לא היינו מבינים אותו כן אבל בההיא דעצם כשעורה שעיק' דינו הוא הל"מ לא יתיישב בו כלל שם ד"ס כיון שהסופרים לא דברו בו כלום ואם תדקדק היטב בדברי הכ"מ תמצא שחילוק זה אמיתי הוא שהרי כתב בזה הלשון אע"פ שאותו הפירו' מקובל מסיני והוא דבר תורה וממיתין ועונשין עליו מיקרי ד"ס מהטעם שכתבתי עד כאן ומצאת כי תדרשנו שהטעם שכתב לעיל מיניה הוא דקרי להו ד"ס כלומר דבר שאילולי שקבלו סופרים פירושו לא היינו מבינים אותו כך וזה ודאי לא שייך היכא שכל עיקר הדין הוא הל"מ וכמ"ש ואחרי מופלג מצאתי בשו"ת זרע אברהם חלק י"ד סי' י"ז דף ס"ה א' שכתב דכוונת מרן בפ"ב מה' טומאת מת כמ"ש שכיון שהוא הל"מ נקרא דין תורה היינו למיזל בספיקו לחומרא כי היכי דאזלינן בכולהו ספיקי דאורייתא לחומרא ע"ש ובסי' ל"א ואני מאי דנלע"ד כתבתי אלא דאכתי צ"ע על דברי הרמב"ם גופיה שהרי כתבנו לעיל בשמו דאף לדבר שהוא עצמו הל"מ קרי ליה ד"ס ומדבריו בפ"ב מה' טומאת מת שהבאתי נראה להפך שכתב בפירוש שכיון שטומאתו הלכה הרי הוא דין תורה ולא ד"ס וכן קיימו וקבלו הכ"מ שם וגם בזה נלע"ד לתרץ דמאי דכתב הרמב"ם דלהל"מ נמי ד"ס קרי לה לאו למימרא שמפני שיש הפרש בין ד"ס לדין תורה קרי לה הכי שהרי בכל מקום שהוזכר בדברי הרמב"ם ד"ס והוא דבר הנדרשת באחת מי"ג מדות שוין בדיניהם לגמרי לדין תורה כמ"ש שם ריש ה' אישו' אלא היינו טעמא דקרי לה ד"ס לפי שלא בא בפירוש בתורה כמבואר בלשונו בפ' י"ז דכלים שכתב שכל מה שלא נתבאר בלשון התורה נקרא מד"ס ואע"פ שהדברים הל"מ והשתא לפי זה אתי שפיר שלא נקט בלשונו דפ"ב מה' טומאת מת ולפי שטומאתו הלכה הרי הן דברי תורה כלומר שנקראין דברי תורה כמ"ש הכ"מ רק שדינו בדין תורה כמשפט הד"ס כמ"ש הפר"ח בי"ד רסי' כ"ט אלא דאכתי יש להקשות על הרמב"ם ז"ל דמאחר שאין הפרש בין ד"ס להל"מ למה זה כתב ולפי שטומאתו הלכה הרי הוא דין תורה ולא ד"ס כיון דליכא שום נפקות' בזה ואפשר דמ"ש ולא מד"ס אין כוונתו על ד"ס הנאמ' בדבר הנלמד בי"ג מדות דזה אין בו שום הפרש מהל"מ כמדובר רק רצונו דלא הוי מד"ס גמור כלומר מדרבנן וכן מצאתי עוד למוהר"י די ליאון במגילת אסתר דף ט' שכתב בשם הרשב"ץ בס' זוהר הרקיע שחיבר על המצות שכל דבר הנדרש בי"ג מדות דינו כדין תורה ממש ואין הפרש ביניהם רק לענין מנין המצות והסכים הוא ז"ל עמו ועל שניהם כתב הש"ך בח"מ סי' ל"ג ס"ק א' שדבריהם נכונים ומוכרחים יע"ש ושכ"כ הב"י טור א"ח ססי' מ"ב והדרכי משה ואני בעניי בדרכי משה שלפנינו לא מצאתיה וכ"כ עוד ר' בצלאל בסי' י"ט דף ט"ו א' והסכים לדבריו מהרח"ש חא"ה סי' מ"ב דף ק"ץ ג' וכ"כ הר"ם אלשקר סי' ס"ח והרב אליהו אלפאנדרי ז"ל הנ"ל שם כתב עוד כן בשם מוהרי"א ומהרש"ך ומוהר"ם מלמד וכן העלה הרב הגדול מוהר"א יצחקי ז"ל בשו"ת זרע אברהם חלק י"ד סי' ל"א יעש"ב הן אמת דהרב תם בן יחייא בס' תומת ישרים סי' פ"ג כתב דברים אשר לא כן על דברי הרשב"ץ הנזכר וגם הר"ב ס' לב שמח על ספר המצות בשורש ב' תמה הפלא ופלא והרבה להקשות על סברת הרשב"ץ ועל הנמשכים אחריו והביא כמה דינים שנדרשו בי"ג מדות ואפ"ה חילק הרמב"ם עצמו ביניהם לדין תורה יע"ש כי העלה ארוכה בענין זה והאחרון הכביד הלא הוא הרב אליהו אלפאנדרי בס' סדר אליהו רבא וזוטא הנז' לעיל חגר כלי מלחמתו על כל הרבנים הנ"ל בהויות ופלפולים הרבה מאד ואחר שקלא וטריא העלה בדף ע"ג ג' דדוקא דבר הנלמד מג"ש דחשיבא מפי השמועה דינה דין תורה משא"כ בשאר הדרשות של י"ג מדות שאע"פ שמן המקראות הם נדרשים אין דינם דין תורה רק מדרבנן גמור חשיבי רק דהם אסמכום אקרא ע"ש כי העמיק הרחיב בענין זה ולן בעמק' של הלכה זו ואתה תבחר ולא אני כי אין תלמוד כמוני ראוי להכריע והר"ב לב שמח פנה דרך לעצמו להוכיח שגם להל"מ אין לה דין תורה ודין גרמא לו לפרש דברי הרמב"ם שבטומאת מת פירוש דחוק עד מאד כמו שהוא הודה מפי עצמו יע"ש ל"ב ב' ולענ"ד ליתא להאי מילתא שהרי מצינו בעירובין צ"ה א' ובנזיר ל"ו ב' ובנדה ט"ו א' ובסוכה מ"ב ב' דלהל"מ קרי ליה דאורייתא דוק ותשכח ואם כדבריו למאי הלכת' קרי לה דאוריית' אלא ודאי על כרחנו צ"ל דלהל"מ דין תורה יש לה כדעת שאר רבוותא ועיין רש"י ריש כתובות. ג' א' ד"ה שויוה וע"ע רש"י בפסחים מ"ד א' ד"ה וכזית דלקי אהל"מ וע"ע תי"ט בזבחים פי"ג משנה ז' ד"ה ר"א וכ"כ רשד"ם בי"ד סי' קל"א וכן הוכיח בעל צרור החיים בפ"ח מה' מקואות יעש"ב וע"ע ב"ח י"ד סי' רצ"ד סעיף ו' ובט"ז שם ס"ק י"ג וע"ע לחם משנה פ"ד מה' אישות גבי המקדש בפסולי עדות של דבר' סופרים ועדיין צריכים אנו למודעי אם כשכות' הרמב"ם ז"ל באיזה דין שהוא מדבריהם אי הוי מדרבנן ממש בכל דוכתא דקאמר הכי או אם לפעמים קאמר הכי מלת מדבריהם גם על דבר שנדרשת באחת מי"ג מדות והנה גם בזה נתחבטו קמאי דקמן וכמה דיו נשתפך על זה ואם אמרתי להעתיק דבריהם אהיה לטורח בעיני המעיינים אחרי אשר לא אוכל להכריע בין הרים גבנונים לכן אציג לפניך בקיצור נמרץ הדעות אשר מצאתי בזה אחר החיפוש וראשון לציון הנה הוא הכ"מ ריש פ"ב מהל' אבל על מ"ש הרמב"ם ומדבריהם שיתאבל האיש על אשתו כתב ז"ל דלשיטתיה אזיל הרמב"ם שסבר שכל דבר שאינו מפורש בתורה ממש אע"פ שדינו דין תורה מיקרי ד"ס מוכח שפיר מדבריו אלה דאין שום חילוק בין מדבריהם לד"ס וכן נראה עוד מדבריו רפי"ג מה' עדות וכן נראה מתשובת הרשב"ץ שהביא הב"י בא"ח ססי' מ"ב וכ"כ ר' בצלאל בסי' י"ט דף ס"ו א' וכן נראה להדיא במוהרח"ש בעיגונא דאיתתא דף ב' א' וכן כתב להדיא בעל לב שמח בדף ל' ב' ותמה על הרב תם ן' יחייא דפליג על הרשב"ץ בהא והוכיח במישור מכמה לשונות הרמב"ם שאין הפרש כלל בין מדבריהם לד"ס יע"ש אמנם ממ"ש הכנה"ג בלשונות הרמב"ם שם בפ"ב מה' אבל בשם רדב"ז ח"ב נראה בהדיא שדעתו לחלק בין מדבריהם לד"ס דוק ותשכח וכן יש ללמוד מדברי הכ"מ גופיה פ"י מה' נחלות הל' ח' ע"ש וכן הכריח בפלפול עצום הר"ב סדר אליהו רבא וזוטא הנ"ל בדף ס"ח וס"ט ותפס עיקר דעת הרב תם ן' יחייא ע"ש ויתן מעדנים לנפשך וכן תפס עיקר מוהר"ר חנניה קאזיז בס' קנאת סופרים שלו על מצות הרמב"ם בשרש ב' ותמה הפלא ופלא על דברי הכ"מ דה' אבל וה' עדות ופי' הוא ז"ל דברי הרמב"ם דמדרבנן גמור הוא דקאמ' ושכן יש לפרש בכ"מ שכתב מדרבנן או מדבריהם זולתי היכא שיש לתלות שטעו המעתיקים מלשון ערבי ללשון עברי ובחכמתו כי רבה היא תשובה נצחת השיב לכל הלשונות אשר מהם הקשה הלב שמח על הר"ב תומת ישרים וכת' שכל דבריו בזה אינן אלא שגגה ממיעוט ההשגחה זהו מה שראיתי להציג לפניך בתכלית הקיצור ואם חפץ אתה לעמוד על בוריין של דברים לך נא ראה באורך וברוחב של עניינים אלו בס' לב שמח על שרש ב' ובס' אליהו רבא וזוטא הנ"ל כי הוא פעל ועשה בעניינים אלו פלפול עצום ורב וכן הפליא לעשות הר"ב דברי אמת בקונטריס הט' הנק' בשם ד"ס יעש"ב בארוכה וע"ע בשו"ת יד אליהו סי' מ"ט:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה