אור ברסלב
יד מלאכי חלק ב כללי הגאונים ובח"ג והרי"ף ז"ל › יג

יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן

כללי הגאונים ובח"ג והרי"ף ז"ל · יג

יב

כשהרי"ף ז"ל כותב וגאון פסק כפ' ולא אמר מסתברא כוותיה אלמא לא מסתבר ליה פסקא דגאון הרא"ש ז"ל בפ' השולח סימן כ"א בשם הראב"ד והביאו מוהר"ש אלגאזי בפ' גופי הלכות כלל קכ"ג וחזר ושנאו בכלל תס"ח אך מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושיו לגיטין שם דפליג בזה על הראב"ד וכ' דהרי"ף ז"ל כוותיה דגאון ס"ל מדכ' ליה סתם ולא פליג עליה ע"כ ואחריו נמשך הש"ך בח"מ סי' שפ"ו ס"ק י"ב ע"ש ומן התימה על מוהר"ש אלגאזי שלא הזכירו וע"ש באות האלף כלל כ"ה שעשה עצמו כאילו לא ידע הך כללא דכייל לן בשם הראב"ד והקשה על הרי"ף מיניה וביה והאחד הוא ממ"ש בע"ז בשם גאון ומעיקרא קושיא ליתא לפ"ז הכלל ומה גם דאף לפי דברי הרשב"א דפליג אהך כללא הכל ניחא עם מ"ש הכנה"ג בי"ד סי' קי"ב הגהות הב"י אות ס"ג יעש"ב דאין כאן מקום להאריך בזה ואעיקרא דדינא לולי דמסתפינא לדבר במקום גדולי' הוה אמינא דצדקו בזה דברי הרשב"א מכמה טעמי חדא דעל הרוב אין דרך הרי"ף לכתוב ומסתברא כוותיה אלא כשמביא שתי דעות איכא מאן דפסק הכי ואיכא מאן דפסק הכי כמו שתמצא אליו ז"ל בפ' התקבל גבי אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה וכן בפ' האיש מקדש גבי נתקדשה לדעת אביה ובפ' תולין וכן בכמה דוכתי אחריני וברור הוא למורגל בהלכותיו אך כשכותב סברת הגאון בסתם ולא גילה דעתו להפך מה צורך לומר דהכי מסתברא פשיטא שדעתו כן הוא מדלא פליג עלי' ואדרב' זיל לאידך גיסא דכל עוד דלא קאמר ואנן לא ס"ל הכי ש"מ דהכי ס"ל ותדע שכן הוא דהא בפ' אין עומדין גבי טעה בשלש ראשונו' כ' על דברי גאון ואנן קשיא לן האי מימרא דגאון וכו' וכן שם בפ' אלו דברי' גבי נר ומזון וכו', איכא מרבוותא וכו' והא מילתא ליתא וכו' ועוד בפ' התקבל גבי בעל אומר לפיקדון וכו' מצינו להרי"ף ז"ל שכ' ופסקו רבוותא הלכתא כרב הונא ואנן לא ס"ל הכי אלא הלכתא כרב חסדא וכו' ואשכחן תו הכי בסוף פרק השותפין גבי גוד או איגוד שכ' איכא מאן דמוכח מכאן וכו' ואנן לא ס"ל הכי וכן בפ"ק דתענית חזינן לגאון דקאמר הכי וכו' ואנן מסתברא לן דה"מ וכו' והא קמן דהיכא דלא ס"ל כאותו דעת דמייתי אומרו בפי' ואם כדברי הראב"ד לא היה צריך לאומרו כיון דבסתמא נמי לא מסתבר ליה וכן מצאתי להנ"י סוף פ' השואל דעל פי' שהביא שם הרי"ף משמיה דגאון ולא קאמר עליה ולא מידי כ' בשם הרנב"ר שהוא דעת הרי"ף יע"ש וכ"כ עוד כיוצא בזה בסוף פ' השותפין על מ"ש שם הרי"ף ופסקו רבוותא כרשב"ג משום דמסתבר טעמיה ע"ש ובפ' זה בורר דף רס"ט ב' דכת' ופסק הרב וכו' על כיוצא באלו וע"ע בהר"ן פ' השולח גבי עבד שנשבה ופדאוהו שעל מ"ש שם הרי"ף וחזי' לגאון דקא פסק וכו' כ' הוא ז"ל והרמב"ן ז"ל העמיד דברי הרי"ף וכו' וכן מצאתי להכ"מ פ' ח' מה' עבדים הלכה ט"ו שכ' וז"ל ונראה ממ"ש הרשב"א והר"ן בשם הרמב"ן שהם סבורים שהרי"ף סובר כדברי הגאון דהל' כרבנן וכו' עד וכך הם דברי רבינו ע"כ וע"ע הגהות אשירי פ"ב דחולין סי' ח' שכ' כך פירשו ה"ג ואלפס ורבינו חננאל בדין שכ' שם הרי"ף איכא מ"ד ולא כת' עליה ולא מידי ע"ש נמצאת אתה למד דהר"ן והנ"י והרמב"ן והרמב"ם והגהות אשירי אית להו כשיטת הרשב"א דהיכא דמביא הרי"ף דברי גאון ולא פליג עליה מסתמא כן הוא דעתו וכדברי הרי"ף חשבינן להו ותו דאף בדעת הראב"ד גופיה לא מצינן למיקם עליה שפיר דהא באותו הדין עצמו דעבד שנשבה ופדאוהו דעלה אמרה הראב"ד למילתיה אשכחן שכ' איהו גופיה הפך זה בהשגותיו על הרמב"ם שהרי בפ"ז מה' חובל ומזיק וכן בפח"י מה' מלוה ולוה כת' שהרי"ף פסק כרבנן והיינו משום דלא הוה ליה גירסת הרי"ף שלפנינו דבהדיא פסק כרשב"ג ויליף לה ממאי דכ' הרי"ף לעיל מיניה וחזינן לגאון דקא פסק הלכתא כרבנן וכמ"ש הש"ך בסי' שפ"ו ס"ק י"ב ע"ש ודוק וכיון שכן לא שבקינן דעת הרשב"א ודעימיה דברירא לן מקמי דעת הראב"ד דאיכא לאסתפוקי אהי מינייהו סמכינן גם להרא"ש ז"ל מצאתי לו הפך זה בפרק לולב וערבה שכ' הרמב"ם פסק כר' אמי וראבי' פסק כר' חסדא וכן מסתברא דר' חסדא דאמר משמיה דר' יצחק קבלה מיניה מדלא פריש גמ' דפליג עליה והוה ליה ר' אמי חד לגבי תרי ע"כ הרי דאף באמוראי אית ליה להרא"ש ז"ל דהאומר דבר בשם אומרו מסתמא הכי ס"ל כל עוד דלא פריש בגמ' דפליג עליה וכ"כ רש"י בחגיגה י"ט ב' דמדקא' ר' יהודה מאיר היה אומר ולא סיים ואני חולק עליו לומר כך וכך ש"מ דר' יהודה כר"מ ס"ל ועיין בכללי התלמוד שלי אות הויו שהארכתי בזה וכתבתי שאפשר שגם הרמב"ם אית ליה הכי יע"ש וע"ע שארית יוסף נתיב השמועה דף ל"ד ב' שכ' וז"ל פי' מורי הבדל אחר שכשאומר אר"פ אר"פ שוים הם באותה סברא אבל כשאומר משום לא ס"ל וכו' ואי לאו דמסתפינא אמינא דהתם משום קושיא הוא דקא' הכי הא בכל מקום סתם שניהם שוים עכ"ד וכן נלע"ד להוכיח עוד מן הש"ס דפ' המניח כ"ט ב' אמרינן תסתיים דר"א הוא דאמר חיי' דאר"א משום ר' ישמעאל וכו' תסתיים ע"כ מבואר שפיר דמסתמא כל האומר דבר בשם אחר הכי ס"ל אם לא שחולק עליו בפי' ועיין כ"מ פ"ג מהלכות מ"א שעל מ"ש שם הרמב"ם הלכה י"ד הורו מקצת הגאונים וכו' כ' הוא ז"ל משמע שכך היא דעת רבינו שאל"כ הוה ליה להביא דברי החולקים עליהם ע"כ ועיין ב"ח ח"מ סי' קס"ג וסי' צ"ג ס"ה וסי' רצ"ז ס"ו ובי"ד סי' ט"ל סל"א ובנתיבות משפט דף פ"ה א' ובכנה"ג א"ח סי' מ"ד הגה"ט אות י"ז ודון מינה ואוקי באתרין דכפי הנלע"ד הדין עם הרשב"א דכל עוד דהרי"ף לא פי' ואנן לא ס"ל הכי דברי הגאון הן הן דבריו וכן יש להוכיח עוד מהא דאיתא בפ"ק דסוטה ד' ב' א"ר יוחנן משום רשב"י וכו' ור' יוחנן דידיה אמר וכו' וכן מצינו תו בפ' האיש מקדש מ"ב א' ובתרא ו' ב' וב"מ ט"ל א' א"ר יוחנן אמר שמואל וכו' ור' נחמן דידיה אמר אלמא דכל עוד דלא קאמר ש"ס דפליג עליה מסתמא כיון דאמרה משמיה כוותיה ס"ל ועוד עיין בפ' טרף בקלפי מ"ג ב' דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק וכו' ואני אומר וכו' וכן בב"מ מ"א ב' ובע"ז י"ז א' ובפרש"י פ"ב דחגיגה י"ט ב':

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה