יד מלאכי חלק ב· רבי מלאכי הכהן
כללי הגאונים ובח"ג והרי"ף ז"ל · ג
דברי בעל הלכות גדולות דברי קבלה הם וראוי לסמוך עליהם הרא"ש ז"ל בפרק תפלת השחר והתוס' פ' אלו טרפו' מ"ד א' ובכמה דוכתי וכ"כ מוהרי"ק שורש ק"ן וק"ס והוסיף עוד הש"ך בי"ד סי' כ"ה ס"ק ב' דכמה פעמים מצינו שהתוס' וכל הפוסקים חששו לדברי בה"ג אפילו היכא דלא מסתבר טעמיה אפילו להקל מפני שכל דבריו דברי קבלה וכ"ש היכא דהוא מחמי' ומסתבר טעמיה ע"כ ומצאתי למוהרי"ט ז"ל בח"ב ח' י"ד סי' י"א שהוסיף עוד בטעם זה מפני שקבל מהגאוני' ומרבנן סבוראי ומרבנן דסוף הוראה ע"כ ומלתא דפשיטא היא שלא בא לומר שכיון שקבל מרבנן סבוראי ומרבנן דסוף הוראה לא ירים איש את ידו לחלוק עליו דהוי כאילו דבריו כתובים בש"ס דהא כמה וכמה דינים מצינו שחלקו עליו התו' והרשב"א והרא"ש ואף במקום שהוא מחמיר והם מקילים ולא חשו כלל למה שהם עצמם כתבו דדבריו דברי קבלה הם אלא כוונתם שקרוב לשמוע אל דבריו היכא דליכא בהו פירכא מן הש"ס כיון שכל דבריו דברי קבלה אבל היכא דחזינן בהו פרכא מן הש"ס אין ספק דלא משגחינן עילויה כמ"ש המעדני מלך שם בפרק תפלת השחר דף ל"ד א' והביאו הכנה"ג בריש כללי הפוסקים בשכנה"ג וכן כתבו הגהות מיימוניות פי"ד מה"ש בשם סה"ת ע"ש ופ"י מה' אבל וכן מצאתי עוד להרא"ש ז"ל בפ' אחד דיני ממונות שכתב שכל הדברים שאינם מבוארים בש"ס שסידר רב אשי ורבינא אדם יכול לסתור ולבנות אפילו לחלוק על דברי הגאונים ע"כ והובא בטור ח"מ סי' כ"ה ע"ש וברמ"ע סי' ס"א ובאמת לא היה בדעתי לכתוב דבר פשוט כזה אמנם אחר שראיתי להכנה"ג בי"ד דף קי"ד ב' שחכם א' טעה בזה נטיתי ידי לכתבו ע"ש סי' ל"ו ובכנה"ג א"ח סי' קמ"ו: