יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי התיו · תרנד
תניתוה כשאומר בגמ' תניתוה היא בריי' ולא משנה. כ"כ מהר"ש סידיליו בכלליו ובנה יסוד זה על דברי רש"י ז"ל שפי' דהוי כאילו יאמר תשנו אותה דמשמע תשנו אתם אותה ולשון זה ל"ש אלא בבריי' שלמדו אותה חוץ ממדרשו של רבינו הקדוש ע"כ ואחריו נמשך השל"ה דף ת"א ב' ואחרי אלף מחילות על כגון דא אמינא לא תציתו ליה למר שמואל בהאי כללא דכייל דאדרבא איפכא מסתברא דבחוב המקומות אשר בא לשון זה בגמ' על משנה נאמר ולא על בריי' ואם לפעמים ימצא לשון זה בבריי' מספר יהיו ונער יכתבם והנה אציג לפניך איזה מהן מהמקומות שנאמר לשון זה על משנה הלא במ"ק י"ג א' ובגיטין מ"ד ב' ובבכורות ל"ד ב' קאמר תניתוה והיא משנה בשביעית פ' ד' וביבמות כ"ט א' תניתוה נתארמלו או נתגרשו והיא משנה שם נ"ו ב' וכן תמצא עוד בקמא ל"ב א' ובגיטין כ"ה א' ופ"ה א' וסנה' ח' א' וכ"ח א' ופ"ב ב' ובבתרא פ"ה ב' ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה הרשומים אצלי דוק ותשכח ומאחר שכן הראיה שהביא מרש"י ז"ל שפירש תשנו אותה דמשמע מלשון זה דעל בריי' דוקא אמרו כן מהבל ימעט דאין ספק דלא כיון רש"י לזה כלל ופשט דבריו הוא מבואר דבא לפרש מלת תניתוה שהוא כמו תנו אותה כלומר תשנו אותה ועתה בא ואראך שכדברי כן הוא שהרי כ' הר"ש אלגאזי בס' גופי הלכות כלל רט"ו בשם ס' החכמה לרבינו ברוך דהא דאיתא בפ' הערל ע"ו א' בעו מיניה מר' ששת פצוע דכא וכו' א"ל תניתוה ופירש"י ז"ל דהכי גרסי' א"ל תנינא כוונת רש"י ז"ל לומר דלפי שהוא בריי' ותניתוה ל"ש על בריי' לכן גרסינן א"ל תנינא ע"כ ואע"ג שבנוסחות שלפנינו ליתנהו לדברי רש"י אלו בנוסחאות דרבינו ברוך ז"ל אין ספק דהכי הוה כתוב ואיך שיהיה נקוט מיהא דנו ברוך ס"ל דלשון תניתוה ל"ש בבריי' הפך מה מהר"ש סידילייו ושל"ה ואע"ג שהוא ז"ל קיים ג' הספרים מצדה תברה שהרי פירש ואמר דטעמו הוא לפי שהוא ר' ששת שהיו הברייתות שגורות בפיו לכך שייך לומר תניתוה אף על בריי' אמנם האמת אגיד שאני בעניי לא ירדתי לעומקן של דברים אלה שהרי היא הנותנת לפי שהיה בקי ר' ששת בברייתות יותר שייך בו לשון תנינא כגי' רש"י מלשון תניתוה שלשון תנינא ר"ל תני אנא כלומר אני שונה בריי' זו שהן מחודדין בפי וכמ"ש רש"י פ"ג דתענית כ"א ב' ובשבת כ"ג ב' בפי' מלת תנינא ועוד ע' רש"י ביבמות ק"א ב' ובכתובות נ"ג א' משא"כ לאמוראי אחריני דלשון תנינא רגילין לומר על משנה אבל אי גרסי' תניתוה פירוש הוא אתם תשנו אותה וכאלו יאמר מה זו שאלה אחרי אשר הוא מפרש בבריי' שאתם שונים דמשמע מלשון זה דהבעיין הוא דבקי בברייתות לא ר' ששת שהוא הפשטן גם מ"ש דבבריי' ל"ש לשון תניתוה כי אם בר' ששת יפלא בעיני שהרי אע"ג דברוב המקומות נאמר לשון זה על משנה הנה מצינו בגמ' דלפעמים קאמר הכי על בריי' אף באמוראי אחריני חוץ מר' ששת וכמו שתמצא בעירובין י"ט דקאמר הכי רבה לאביי על בריי' ועע"ש ע"ג א' גבי ר' חסדא ובפסחים ד' א' ברנב"י ובע"ז ע"ה א' א"ר אבהו תניתוה הרי שהיה וכו' והיא בריי' בנדה ס"ה א' ובזבחים כ"ה ב' א"ר יוחנן לר' אסי תניתוה חבי' וכו' ואינה משנה בשום מקום ובשבת צ"א ובגיטין פ"ה א' א"ר נחמן לרבא תניתוה והיא בריי' ובמציעא כ"ג ב' נמי קאמר ר' יוחנן לר' ביבי תניתוה על בריי' וכן חגיגה י"ט א':