יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי התיו · תרמט
תנא והדר מפרש. ל"ש אלא כשמאריך בבתרייתא יותר מבקמייתא אבל כשאין מאריך שם יותר מבכאן ל"ש תנא והדר מפרש כ"כ התוס' פ"ק דב"ק י"ד ב' ד"ה אלא וכונתם מבוארת דע"כ לא כתבו כן אלא היכא דבתרייתא דהויא פירושא דקמייתא נשנית במקום אחר מרוחק מן הראשון כי ההיא דקמייתא נשנית שם בפ"ק ובתרייתא בפ' מרובה וגם שהדין בעצמו דקאמר בקמייתא קאמר בבתרייתא בלי שום תוספת דכיון דלא מוסיף מידי בבתרייתא ל"ש ודאי לומר שנכתבה לפרושי קמייתא דהיא היא אבל בחדא משנה או ברייתא גופה מצינו בדוכתי טובא בגמ' דקא תנא והדר מפרש אף דלא מאריך מידי בסיפא כמו שתמצא לעיל כלל הקודם ע"ש והיינו טעמא דכיון דסיפא הוא ממש פירושא דרישא ובלעדה אין לה מובן ל"ש למימר שיאריך טפי בסיפא וזה ברור ופשוט שלא היה צריך לאמרו לולא שראיתי מי ששגג בזה: