אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי התיו › תרמה

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי התיו · תרמה

תרמד

תרתי אגב חדא אי אמרינן. כתב הר"ב הליכות אלי ש"ג פ"ב וז"ל דרך המשנה או ברייתא דתני כמה מילי בהדי הדדי באגב כלומר אגב דתנא הני תנא נמי הני ואע"ג דלא צריך בפ"א דשבועות דתני שבועות ידיעות מראות נגעים יציאות השבת ומפרש בגמרא דאגב דתני שבועות וידיעות דכתיבי גבי הדדי תנא נמי כולהו ודכותייהו אין מספר וה"מ חדא וטפי מחדא אטו תרתי כלומר אטו תרתי דשייכי אהדדי אבל תרתי אטו חדא לא מני אגב והכי מוכח בריש מס' קידושין דוק ותשכח עכ"ל:

וזה אשר כתב אלי החכם השלם כמוהר"ר יצחק נוניס ואיס נר"ו על ענין זה:

שלום רב לאוהבי תורתו ה"ה החכם השלם כמוהר"ר מלאכי הכהן נ"י בעד אורו

לישר"י לן מר שרי קטרין במה שיש לדקדק בענין כלל אחד אי דרך התנא למתני תרתי אטו חדא ואעתיק למעכ"ת הלשון שכתבתי בחידושי לשבועות דף ל"ג א' רש"י ד"ה רישא קמל"ן וכו' ודכותה משנינן וכו' יש לדקדק דבשלמא התם בסנהדרין ניחא דתני חדא דהיינו חצי נזק אטו תרתי דאצטריכו דהיינו תשלומי כפל ד' וה' אבל הכא דתני כולהו תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' ואונס ומפתה אטו חדא דחצי נזק צרורות דאשמועינן בה רבותא דחצי נזק צרורות ממונא הוא כל כה"ג אין דרך התנא למיתני תרתי אטו חדא וא"כ אכתי תיקשי מאי קאמר תלמוד רישא חדא קמל"ן וכו' דמשום חדא לא הול"ל לכולהו שארא באגב וכמ"ש התו' בהדיא פ"ק דעירובין ט"ו א' ד"ה א"ה וכו' דאין דרך למנקט תרתי אטו חדא וכ"כ בס' הליכות עולם ש"ג ספ"ב וכ"כ ג"כ בס' כללי שמואל במלת אגב וראיתי להרב אלגאזי בס' יבין שמועה שם שדחה כלל זה מכח בקיאות דפ' מציאת האשה יע"ש וגם פשטא דסוגיין משמע ודאי דתני תרתי אטו חדא אלא שדברי התו' דעירובין צ"ע אם לא שנדחק ונאמר דכונת התו' שם לומר דלא בעי לתרוצי התם כדתריץ לעיל מיניה דקמל"ן דלא ניגזור דילמא אתי לאשתמושי באילן משום דהכא לא סליק האי תירוצא כהוגן כיון דהוי צריכי למימר דנקט תרתי גדר וחיצת קנים משום אילן ומש"ה ניחא ליה לתרוצי בפשיטות טפי חיצת קנים קנה קנה פחות משלשה וכו' אשמועינן דהשתא הוה ליה חדא דהיינו גדר אטו תרתי אילן וחיצת קנים אבל אין כונתם לומר דבעלמא לפעמים אין דרך למתני טרפי אטו חדא והכי דייק לשונם שלא כתבו דאין דרך אלא דלא הוה נקיט וכו' ור"ל דהגם שניתן ליאמר מ"מ דוחק לומר כן במקום שיש תירוץ מרווח טפי כי הכא אבל דברי הליכות עולם וס' כללי שמואל ודאי צ"ע דמפ' מציאת האשה ומסוגיין משמע דלא כותייהו עכ"ל. ולהיות שחפשתי ולא מצאתי בירור כלל זה על כן אמרתי לבא אל המלך יעיר לי אזן בלימודי' להשמיעני דבר דבור על אופניו ועל דברי מי נסמוך ומאתו הסליחה כי רבה היא ושכמ"ה. הצעיר יצחק נוניס ואיס ס"ט

וזאת היא התשובה זאת אשיב אל לבי. חכם עדיף מנביא. כמוהר"ר יצחק נוניס ואיס נר"ו יציץ ופרח. יאיר וזרח:

לישר"י לן מר דאגב שיטפיה לא דק במ"ש דבסנהדרין תני חדא דהיינו חצי נזק אטו תרתי דאצטריכי דהיינו תשלומי כפל ותשלומי ד' וחמשה דהא כיון דתרווייהו ממון שאינו משתלם בראש נינהו אית לן למחשבינהו כחדא וכמ"ש הר"ב יבין שמועה דבשתה ופגמה הוו חדא דתרווייהו חבלה נינהו ונמצא א"כ דתני חדא אטו חדא אלא דלגבי נזק הוו איידי דאיידי וכבר חידשו לנו כלל זה הר"ב כנה"ג בכללי הגמ' כלל קי"ג ומוהר"ש אלגאזי בהליכות אלי כלל כ"ז יע"ש וחזינא ליה למר דאזדא לטעמיה בהא וכתב פעם ושתים ושלש דמסוגיא דשבועות איכא לאוכוחי דתני תרתי אטו חדא ולדידי המך לא מוכח מידי והוא פלא שלא שת לבו גם לזאת שכתב רש"י שם וז"ל רישא קמל"ן דחצי נזק צרורות ממונא הוא ואיידי דתני הא תני בהדיא תשלומין ד' וה' ואונס ומפתה דממון שאין משתלם בראש הוא דומיא דחצי נזק שאין משתלם בראש וכו' ע"כ נמצאת אתה למד דכל מילי דלא משתלמי בראש כחד חשיבי ושפיר תני להו אגב חצי נזק שאין משתלם בראש אמור מעתה דאף גם זאת מקרי חדא אטו חדא באופן דאין מכאן תיובתא על ה"ע ולא סייעתא למוהר"ש אלגאזי ובעיקר כללא נלע"ד דדברי ה"ע לאו דסמכא אינון וכמו שהוכיח בטוב טעם הר"ב יבין שמועה מר"פ מציאת האשה והסכים על ידו מוהר"י חאגיז בספר תחלת חכמה ש"ב כלל כ"ז וכתב וכן אני מוצא המשניות מלאות מזה ובפ' בא סימן תני כמה חלוקות אגב חדא ובפ' ר"ע ע"כ ועוד עיין פ"ק דמגילה ופ' ג' וד' דמנחות ופ"ק דחולין ופ"ב וג' דערכין ואתה תחזה דתני כמה משניות אטו חדא וכן נראה דעת התוס' בההיא דמציאת האשה וכמ"ש מוהר"ש אלגאזי שם וכ"כ עוד בפ' גיד הנשה כולהו נמי פשיטא אלא דצריך שיהא אחד לצורך ואגביה תני כולהו אלמא משמע דאי איכא חדא מחודשת סגי למתני אגבה בבי אחריני. גם הלום ראיתי מה שנתקשה כת"ר בדברי התוספות דעירובין ט"ו א' שכתבו ולא סגי בשנויא דלעיל דלא הוה נקיט תרתי אטו חדא דמשמע שדברי ה"ע יש להם על מה שיסמוכו ואני אמרתי אגלה אזנו למר שכבר קדמו בזה מהר"י ן' וירגא בס' שארית יוסף נתיב המשנה כלל י"ז ולא בא לכלל יישוב עד שאחד מראשי ישיבות תירץ לו עם מ"ש התוס' עצמם בריש אותו ואת בנו איידי דבעי למתני בחולין ובמוקדשין בפני הבית ושלא בפני הבית שהם לצורך קתני נמי בארץ ובחוצה לארץ ואע"ג דהוי שלא לצורך דחובת הגוף הוא כיון דאיכא דוכתא דהוי לצורך כגון בראשי' הגז וכו' ע"כ אלא שאני בעניותי לא ידענא איך נתקררה דעתו בהדין תירוצא דהא מסתם לא שמעינן אלא דתני חדא אטו תרתי דאצטריכו דבהא ליתא מאן דפליג אך דלא תני תרתי אטו חדא ליכא למשמע מינה כלל והכי נמי תקשי על הראש ישיבה דלמה לו להביא עצות מרחוק להוכיח דתני חדא אטו תרתי דאצטריכו והלא משנויא דקא משני בההיא דעירובין קמל"ן חיצת הקנים קנה קנה פחות משלשה טפחים שמעי' כן בבירור דהא אית לן רבותא דאילן ודחיצת קנים ותני גדר דלא אצטריך אגבייהו וכמבואר בדברי מהרש"א ומהר"ם שם ודברי התו' דאותו ואת בנו הואיל ואתו לידן נימא בהו מלתא דלפק"ד איכא למידק במה שסיימו ואמרו כיון דאיכא דוכתא דהוי לצורך כגון בראשית הגז וכו' כנראה מדבריהם דצורך קצת מיהא בעינן כדי למתני חדא אטו תרתי וזה אינו דהא מסוגיא דעירובין מוכח בהדיא דתני גדר אע"ג דלא אצטריך כלל אטו אילן וחיצת קנים דאצטריכו כמדובר והנה לזה אפשר לתרץ דאה"נ דלדידהו ג"כ תני חדא אע"ג דלא אצטריך כלל אטו תרתי דאצטריכו אלא דגבי בארץ ובח"ל כיון דאשכחן בריש שלוח הקן דהוי לצורך בראשית הגז לרווחא דמילתא קאמרי דכיון דאית ביה צורך קצת ביתר שאת אית לן למימר ביה דתני ליה אטו אינך תרתי שהם לצורך אך דבריהם דעירובין וגם מאי דסליק בידן מתירוצא דש"ס דדוקא חדא אטו תרתי הוא דתני תנא אבל תרתי אטו חדא לא תנא מדעתי כי קשה הוא דלא זו דהפך תלמוד ערוך דפ' מציאת האשה וכמה סוגיי אחריני דרמיזנ' לעיל דמנייהו מוכח דתני תרתי או תלת אטו חדא אלא אף גם זאת נהפוך הוא ממ"ש הם עצמם בפ' מציאת האשה ובג"ה האמורים אחת למעלה. ואשר אני אחזה לי ליישב כדי שיתקיימו שני מקראות הללו הוא דלא לקושטא דמילתא כתבו בעירובין דלא הוה נקט תרתי אטו חדא אלא לפום סברת המקשה שהקשה אי הכי מאי למימרא הוא שכתבו כן וכדמוכח בהדיא ממה שייחדו דבריהם על אי הכי וכו' וכלומר דקארי לה אמאי קרי לה וכי לא ידע המקשה דלישני ליה כדלעיל מהו דתימא לגזור וכו' ואהא תירצו דסבר זה המקשה דכאן לא סגי בשנויא דלעיל דהתם דליכא אלא בבא דאילנות שפיר שייך ההוא שינוייא דמהו דתימ' וכו' אבל כאן דהני תלתא בבי אילן וגדר וחיצת קנים ס"ל דאי הוה משני כדלעיל נמצא דליכא חידושא אלא גבי אילן ולא הוה נקיט תרתי גדר וחיצת קנים ללא צורך אטו אילן לחודיה ולפי דרכו זאת תירץ לו התרצן דקם ליה תירוצא דאילן כדלעיל ואיכא תו חידושא גבי חיצת קנים דקמל"ן קנה קנה פחות משלשה טפחים ואף לפי דבריו נמצא דתני חדא דהיינו גדר אטו אילן וחיצת קנים דאצטריכו אבל סתם תלמודא והתוספות לעולם אימא לך דסברי לפי האמת דאף תרי תלת רגיל התנא למינקט אטו חדא דאצטריכא וכפשטא דסוגיא דמציאת האשה וככולהו משניות דאדכרנא לעיל דחזינן לרבינו הקדוש דאייתי כמה וכמה בבי אטו חדא לחודה מחודשת ודרשת וחקרת אי נמי יש לתרץ ועיקר דע"כ לא אשכחן בכולה תלמודא דתני תרתי תלת אטו חדא מחודשת אלא בבבות וחלוקות שכבר נשנו ונכתבו כל חדא וחדא בדוכתה וחזר ר' ושנאן חוץ למקומן כדי להסמיך העניינים דשייכי אהדדי לתכלית הזכרון או לסיבה מה דאז לא קפיד ותני אפילו טובא אטו חדא וכמו שיתבאר הענין אחר הדק היטב בכל הנהו דוכתי דאייתינא לעיל משא"כ בההיא ברייתא דעירובין דכיון שלא נשנו בשום דוכתא אחרינא גדר וחיצת הקנים אלא שם אם איתא דליכא חידושא אלא גבי אילן בלחוד ר' חייא מנין לו למתני בברייתא גופה תרתי בבות מיותרות לגמרי ללא צורך מה שלא מצינו כן לר' רביה בשום דוכתא וכן יש ללמוד מדברי מוהרש"א ביבין שמועה שם שפעם ושתים כתב דהני תרי חלוקות שהזכיר במקום אחר אטו חדא מחודשת דנראה שכיון לחילוק זה שכתבתי זהו מה שראיתי להשיב מפני הכבוד בקיצור נמרץ דלחכימא דכוותיה די ברמיזא:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה