יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי התיו · תרכט
תא שמע. מצינו אחרי דפשיט מלתא ממשנה פ' כיצד הרגל כ"ג ב' דבעי פי פרה בחצר הניזק או בחצר המזיק ופשיט ליה ממתני' ובתר הכי קאמר ת"ש ממקומות אחרים והטעם דניחא ליה לגמ' למפשט מכל המקומות שאפשר כ"כ ה"ע בש"ב פ"ב וכ' לה ספר כריתות בלשון לימודים ש"ג סי' ק"ך וגם אני ראיתי להרמב"ן בס' המלחמות פ"ק דחולין גבי תלוש ולבסוף חברו שכ' כיוצא בזה לדעת הרי"ף וז"ל שם בעיא זו דרבא כבר נפשטה לקולא ממה ששנו בבריי' צור דומיא דקנה עולה מאליו וכו' והיינו מסקנא דבעיין ומה דאתמר בתר הכי ת"ש פשטה בתר פשטה לומר מרישא נמי שמעת לה וכו' ע"כ ומכאן תשובה מוצאת למה שהקשה הרא"ש בפ' המוכר את הספינה ס"ס ט"ו על גירסת הרי"ף דלא מצינו כזאת בגמ' דבתר דפשיט ליה הבעיא שיביא הגמ' ת"ש לפשוט הבעיא הו"ל למימר מיתיבי או לימא מסייע ליה עכ"ד והוא פלא דלא זכר שר דנמצא כן בגמ' ועוד עיין בריש פסחים ג' א' דבתר דמסיק דאור אורתא הוא קאמר ת"ש להוכיח עוד כן מדוכתי אחריני: