יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי השין · תרכא
שיטה ר"פ ופ' ופ' כולהו ס"ל דקיימא לן דהויא שיטה ואין הלכה כשיטה איכא למידק על זה מהא דאמרינן בפ"ה דסוטה ל' א' ר' מאיר ור' יוסי ור' יהושע ור"א ור' אליעזר כולהו ס"ל דאין שני עושה שלישי בחולין ואפ"ה קיימא לן בכולי תלמודא דאין שני עושה שלישי בחולין וכן פסק הרמב"ם בפי"א מה' אבות הטומאות וראיתי להכ"מ שם שכתב שכן נראה מכמה משניות וסוגיות ולא הזכיר הלל להך שיטה דסוטה שהבאתי לא ידעתי למה ויותר תימה שכתב שם דבפ' כשם אמרו דכ"ע אין שני עושה שלישי בחולין ועשה עצמו כאילו לא ידע דבשיטה נאמרה שם ואף גם זאת מ"ש דבפ' כשם אמרו דכ"ע וכו' לדידי המך אי משום הא לא איריא דהא דקאמר לכ"ע קאי דוקא אר"א ורבנן דפליגי התם לא אכולהו תנאי דעלמא שכן דרך הש"ס לומר מילת כ"ע על התנאים דפליגי באותה משנה או ברייתא וכמ"ש הליכות עולם בשער ד' פ"ב גבי כ"ע ג"ש עדיף ע"ש ואיך שיהיה מתוך דברי הכ"מ שפיר מיתרצא קושייתינו דכיון שמצאנו ראינו כמה משניות וסוגיות דאית להו דאין שני עושה שלישי בחולין על כרחין אית לן למימר חדא מתרתי או דאין כונת הש"ס לאוקומה בשיטה כשאר דוכתי רק למימנינהו לכולהו דסברי הכי יחד לפרושי מילתייהו כמ"ש הרשב"א בחידושי שבת דף י"א שהבאתי בכללין דלעיל או דלא משגחינן בהאי שיטה כיון דסוגיין דעלמא וכמה משניות מוכחי איפכא כמ"ש באות האל"ף וכמ"ש הליכות עולם בש"ה ספ"ב שכל הכללים לא נאמרו אלא בסתמא דליכא הוכחה בגמרא דלא כוותייהו אבל היכא דמתפרש בגמרא בהדיא או אפי' דמוכח מתוך הסוגיא הפך הכלל המסור בידינו אז לא סמכינן על הכלל ואין משגיחין בבת קול ושכ"כ הרשב"א בפ' יש נוחלין (נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל רשב"ם שכ"כ פ' יש נוחלין דף קל"ג ב') ודבר זה מוסכם מכל בעלי הכללים והפוסקים עיין כללי הגמרא להכנה"ג כלל ק"א ובי"ד סי' צ"ב הגהות הב"י אות כ"ד שכ"כ הרשב"א והר"ן בתשובה ומוהרי"ק והרדב"ז וכן מצאתי עוד להר"ן בפ"ק דסוכה שכתב כן בהדיא בענין השיטה גופה יע"ש ולהרמב"ן בחידושי שבועות כ"י פ"ו ולרבינו בצלאל בשיטה מקובצת על ב"ק פ"ב וכן מצאתי עוד להריטב"א בחידושי כתובות דף ח' ב' וע"ע שיירי כנה"ג א"ח סי' קפ"ח סוף הגהות הטור וב"ח ח"מ סי' כ"ה ס"ב וזה פשוט אין צורך להאריך בו ועיין באות האל"ף גבי אין הלכה כשיטה. ובר מן דין עוד נלפק"ד לפסוק כהך שיטה והוא משום שיש כלל אחר המנגדו דהא ר"ע לחודיה הוא דסבר דב' עושה ג' בחולין וכיון דכולהו תנאי פליגי עליה הא קי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו וכ"ש מרבותיו ר"א ור' יהושע הנזכרים בהאי שיטה ואע"ג דהכנה"ג בכללי הגמ' כלל ח"י כתב דר' יהושע לאו רביה דר"ע הוה מ"מ מדברי הכריתות והרב אברבנאל בהקדמתו לס' נחלת אבות מוכח דתלמידיה דר' יהושע הוה וכמ"ש הכנה"ג גופיה בשמם וכן מצאתי להכ"מ ברפ"ו מה' שגגות שכתב פעם ושתים שר"ע תלמיד דר' יהושע הוה ואפי' לדידיה תלמיד חבר דר"י הוה מיהא יע"ש ולפק"ד נראה להביא ראיה נכונה דר"ע תלמידיה דר' יהושע הוה מהא דאית' בנדרים ב' א' גבי עובדא דכלבא שבוע דאזל ר"ע תרתי סרי שנין קמיה דר"א ור' יהושע משמע דתרווייהו רבותיו הוו וכ"כ רבינו בצלאל בשיטת ב"מ דף ק' ד' יע"ש וכן מוכח תו בפ' הרואה ס"ב א' דא"ל ן' עזאי לר"ע עד כאן העזת פניך ברבך על שנכנס אחר ר' יהושע לבית הכסא ע"ש וכן יש ללמוד עוד מהא דאיתא בפ' כירה ט"ל ב' דקאמר חדא דר"ע תלמיד הוא פי' לגבי ר"א ור' יהושע וכמ"ש הרי"ף והרא"ש פ"ק דקידושין גבי בריי' דכ"ד איברים ע"ש וכיון דלרבותיו לא ס"ל הכי וגם ר"מ ור' יוסי הנזכרים בהאי שיטה תלמידיו דר"ע לא אזלי בשיטת רבם ש"מ דלית הלכתא כר"ע בהא ושפיר פסקי' כהך שיטה כנלע"ד: