אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הריש › תרא

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הריש · תרא

תר

ריש לקיש לאו תלמידיה דר' יוחנן הוה אלא קודם שבא לפני ר' יוחנן היה יודע הרבה כ"כ התו' בפ' השוכר את הפועלים פ"ד א' ד"ה אי הדרת בך וכו' וכן היא דעת הרא"ש ז"ל כמ"ש בשמן רבינו בצלאל ז"ל בש"מ שלו שם וכן משמע בפ' הבא על יבמתו נ"ז א' דקאמר בעא מיניה ר' חייא מר' אושעיא וכו' אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי לסוף אתא גברא רבא אחרינא ובעא מיניה מלתא אחרינא ופשט ליה ומנו ריש לקיש וכו' ע"כ הרי שהיה לומד תורה לפני ר' אושעיא רבו של ר' יוחנן והיה גדול כשבא לפני ר' יוחנן וכמ"ש התוס' שם וכן הוכיחו עוד בפ"ו דעירובין ס"ה ב' ד"ה ריש לקיש וכו' ממאי דאמרי' שם בגמ' א"ל ריש לקיש נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להם אתו שיילו לר' אפס וכו' דנראה שר"ל היה סמוך לפטירתו של ר' מדשאל לר' אפס ור' אפס לא חיה אחר ר' אלא שתי שנים ומחצה ע"ש וכ"כ מוהריק"א ז"ל בכלליו ד' ק"ו א' בשם התוס' ובעל שארית יוסף סוף נתיב השמועה ד' ל"ה ב' ע"ש וכן מצאתי להכנה"ג בי"ד סי' נ"ט הגהות הב"י אות ד' שכ' דר"ל לא היה תלמידו של ר' יוחנן רק חבירו ואע"ג שיצאו הדברי' מפי גאוני עולם אשר דבריהם אינם צריכין חיזוק מ"מ משום יגדיל תורה ויאדיר אוסיף נופך משלי ואומר שיש להוכיח עוד כן ממה שמצאתי בעניינא דיומא דף ג' ב' דר"ל קאמר ליה לר' יוחנן מהיכא קא ילפת לה ור' יוחנן מהדר ליה אלא מה מהיכא יליף לה ע"כ הרי דיותר כבוד היה נוהג ר' יוחנן לר"ל ממה שהיה נוהג ר"ל לר' יוחנן מדר"ל קאמר לר' יוחנן בלשון את ואיהו קא מהדר ליה בלשון מר וכן מוכח תו להדיא בפ' נערה שנתפתתה ד"ן ב' ממאי דאמר להו ריש לקיש להנהו דאתו לקמיה זולו הבו לה ואי לא מפיקנא לכו ר' יוחנן מאונייכו אתו לקמיה דר' יוחנן א"ל מה אעשה שכנגדי חלוק עלו ופירש"י שכנגדי אנוש כערכי וראוי לחלוק עלו וכן פירש עוד שם ד' פ"ד ב' ע"ש הא קמן הכרה ומופת חותך ששקולים הם וחבירים היו שאילו היו רבו לא היה ר"ל מדבר בלשון קל כזה על ר' יוחנן ולא ר' יוחנן היה משיב ומה אעשה שכנגדי חלוק עלי על תלמידו ועוד נלע"ד ללמוד כן ממאי דאמרי' פ' אלו הן הלוקין י"ד ב' בשלמא ר"ל לא אמר כר' יוחנן ג"ש לא גמיר אלא ר' יוחנן וכו' ופירש"י ג"ש לא גמיר לא קבלה מרבו והשתא אם איתא דר' יוחנן רביה דר"ל הוה מאי זה דקאמר בשלמא ר"ל ג"ש לא גמיר מרבו ליגמרה השתא וליקבלה מר' יוחנן רביה ומה לנו אם לא גמרה עד עתה אלא ודאי דלאו רביה הוה ועוד שם כ"א ב' איתא דא"ל ר"ל לר' יוחנן אי לאו דקילסך גברא רבה וכו' דמוכח משם ג"כ דחבירו היה כדלעיל וצא ולמד עוד כן מדברי רש"י ספ"ק דמעילה ז' ב' דיהיב טעמא וקאמר דהא דהוה קרי ר' יוחנן לר"ל ינוקא הוא מפני שהיה בחור ממנו דאותביה ולא ידע להשיבו ואם תלמידו היה למה לן לאהדורי אטעמי על מה שקראו ינוקא הלא כן דרך הרב לקרוא לתלמידיו כמו שמצינו לר' ירמיה בפ"ק דגיטין י"א ב' דהוה קרי להו לתלמידיו דרדקי וכן בשבת קמ"ב ב' וקמ"ה ב' ובדוכתי טובא אלא ודאי דחבירו הוה ולא רבו אלא שראיתי לרש"י ז"ל בפ"ב דחולין ט"ל א' דר' יוחנן אגמרוה לר"ל משנה וברייתא והדבר קשה דדוקא גמרא אגמריה כדאיתא בפ"ק דתענית ח' א' ע"ש וכן משמע עוד בירושלמי פ"ק דעירובין דף ח"י ג' דקאמר א"ר אחא כף ר"ל לר' יוחנן וטלטל ע"כ משמע מזה בבירור שלא היה תלמידו ואדרבה היה ספק בידו לכוף לר' יוחנן שיעשה כסברתו ע"ש וע"ע בירושלמי ריש פ"ג דהוריות שר' יוחנן לא היה פותח בהלכה אם לא היה ר"ל עמו ושיצאו לקראתו ר"י ור' יהודה נשיאה לשמוע דברי תורה מפיו ע"ש ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת לא ידענו מה היה לו להר"ב באר שבע בפירושו לפ' חלק דף ע' ג' שעל מה שאמר ר"ל שם דף צ"ו א' על ר' יוחנן טבא דנפחא מדבר נפחא תמה ואמר וז"ל ויש לתמוה אמאי לא קרי ליה רבי בלשון כבוד כיון שהיה רבו מובהק והוא פלא כי זה מנין לו שהיה רבו מובהק ואדרבא איפכא מסתברא מכל הני דוכתי דבגמ' שהבאתי וכן קיימו וקבלו להקת נביאים האדירים הנ"ל הלא המה התוס' והרא"ש ומוהריק"א ובעל שארית יוסף והכנה"ג ואחשבה לדעת זאת דאולי יצא לו להרב זה ממאי דמצינו בפ"ב דגיטין י"ט א' דא"ל ר"ל לר' יוחנן לימדתנו רבינו או ממאי דאמרינן בפ' שילוח הקן קל"ט א' דר"ל אדר"ל לא קשיא הא מקמי דשמעי' מר' יוחנן רביה הא לבתר דשמעי' מר' יוחנן רביה וכן בברכות ל"א א' הרי דקרי לר' יוחנן רביה דר"ל ואם מכאן אמרה לשמעתיה לדידי עני ואביון לאו כלום הוא דאורחא דגמ' הכי הוי דלכל מי שהוא גדול מחבירו בחכמה קרי ליה רביה וכמ"ש הב"י בטור ח"מ סי' י' ס"ג לדעת הרמב"ם והטור יע"ש וכן משמע מדברי התוס' בפ' אין עומדין ל"א ב' ד"ה מורה הלכה ובפ' שור שנגח ד' וה' מ"א ב' ד"ה לרבות ת"ח וכן תמצא עוד בכנסת הגדולה י"ד סי' רמ"ב בהגהות הטור אות י"ד בשם רלנ"ח ומשפטי שמואל קחנו משם וזה פשוט וברור וגדולה מזו הוכחתי באות הה"א גבי הא דידיה הא דרביה דקרי תלמודא רביה אף שלא ידע אותו ולא הכירו גם לא היה בזמנו רק מפני שאמר מימרא משמו ע"ש ועוד דלו הואלנו ונאמר דרביה ממש קאמר מי זה אמר ותהי דרביה מובהק הוא הלא אפשר שפיר משום שלמד לפניו אחר שהיה גדול בתור' מש"ה קרי ליה רביה וכדאשכחן בעירובין ס"ו א' וכן בבתרא פ"ב ב' דקרי לשמואל רביה דר' אלעזר אע"ג דר' יוחנן היה רבו מובהק דר' אלעזר כמו שהוכחתי באות התיו גבי תלמיד חבר עש"ב והטעם הוא משום דסתם רבו הנאמר בגמ' הוי שאינו מובהק וכמ"ש הר"ב פרי חדש בא"ח סי' תע"ב ס"ה וקול בן לוי דף ט' ג' יע"ש אך הב"י בי"ד סי' רמ"ב וכן בכ"מ פ"ה מה' ת"ת כת' דסתם רבו הוי רבו מובהק ולפי זה צריכין אנו לומר דמ"ש איהו גופיה בח"מ סי' י' הנ"ל דקרי רביה לכל מי שהוא גדול מחבירו בחכמה לדעת הרמב"ם והטור קאמר וליה לא ס"ל ועיין ס' מלכי בקדש דף ט' א' שנתעלמו ממנו דברי מרן מדלא הזכירם. ואולם אף לפום מאי דכתב הרב"ש בפשיטות דרבו מובהק הוה אכתי מקום יש בראש להניח הנחה סוברת דאח"כ נתחכם ר"ל ונעשה תלמיד חבר לר' יוחנן וכמו שיש להוכיח מכל אילין לישני דאייתינא לעיל שהיה ר"ל מדבר עם ר' יוחנן בלשון את ולא בלשון מר וע"ע ב"מ פ"ד א' ובבתרא קנ"ד ב' ובסנהדרין צ"ח ב' ובתוס' דחולין ק"ל ב' ד"ה אמר רבא דהכי נמי ילפו בפ' תפלת השחר כ"ז ב' דר' ירמיה בר אבא תלמיד חבר דרב הוה מדקאמר ליה מי בדלת ולא קאמר מי בדיל מר וכן בפ' מי שמת קנ"ח ב' דייקינן כמו כן דבן עזאי תלמיד חבר דר"ע הוה מדקאמר ליה שבאת ולא קאמר שבא רבינו או שבא מר כמ"ש רשב"ם שם ומיניה למדו התוס' בפ' כל היד י"ד ב' לומר דר' חייא תלמיד חבר דר' הוה מדקאמר ליה אף אתה עשיתו כתם ולא קאמר אף אתה רבי ע"ש וא"כ אף אנו נאמר דמדחזינן דבכל הני דוכתי היה מדבר ר"ל עם ר"י בלשון את ובההיא דכתובות נמי פי ר' יוחנן ענה בו בר"ל שהיה אנוש כערכו וראוי לחלוק עליו ש"מ דתלמיד חבר היה וכן ראיתי שוב שכתבו כן בפשיטות הר"ב ס' יוחסין באות השי"ן ומוהר"ר צבי אשכנזי בתשובותיו סי' קכ"ד ע"ש והשתא לפי זה נחה שקטה תמיהתו דלמה זה לא קראו רבי בלשון כבוד שהרי כתבו התוס' בפ' שואל ק"ן א' ד"ה וריב"ק ובפ' יש נוחלין קי"ג א' ד"ה ומטו בה דתלמיד חבר הותר לקרוא לרבו בשם שיש גנות בדרך בדיחותא בעלמא ע"ש ובפ' ערבי פסחים קי"ב א' ד"ה צוה ומכ"ש הכא דליכא שום גנות כלל במה שקרא לר' יוחנן בר נפחא לשום א' מהפירושים שהזכיר רש"י ע"ש ודוק ואף שדבריהם אינם צריכין חיזוק נראה לפק"ד להביא ראיה לדבריהם מההיא דפ' הרואה ס"ב א' שא"ל בן עזאי לר"ע ע"כ העזת פניך ברבך על שנכנס אחר ר' יהושע לבית הכסא ומי לנו לשון מגונה יותר מזה שהחזיק לר"ע בעז פנים ואפ"ה כיון שהיה תלמיד חבר שלו כדאמרן נראה דאין קפידא וכדברי התוס' ז"ל ומעתה לא ידענא אנא פנה הרב"י בי"ד סי' ל"ב ס"ו דעל מחלוקת ר' ינאי ור"ל כתב לדעת הרי"ף והרא"ש שכתבו מחלוקותם ולא הכריעו דמסתמא כיון דר' ינאי רביה דר' יוחנן דהוא רביה דר"ל קי"ל אין הל' כתלמיד במקום הרב ע"כ וכ"כ עוד בכ"מ פ"ט מה' שחיטה הלכה ד' וט' והרל"ם שם דהא איהו גופיה בכלליו הביא דעת התוס' דגדול היה ר"ל כשבא לפני ר' יוחנן וזו היא ג"כ דעת הרא"ש כמ"ש בשמו ר' בצלאל דאייתינא בראשית מאמר ואיך כתב דלדעת הרא"ש רביה דר"ל הוה ומה גם דהוה מצי למימר טעם יותר מרווח דכיון דר' ינאי רבו של ר' יוחנן הוה ואפילו לגבי ר"י הלכתא כוותיה וכ"ש לגבי ר"ל וכמ"ש הרא"ש גופיה בפ' אלו טריפות סי' ל"ו על מחלוקת ר' ינאי ור"ל ע"ש וע"ע ב"ח שם שגם הוא לא כיוון אל האמת בזה:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה