יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הריש · תקעה
רבי חייא ור' ינאי. נראה לפק"ד דהלכה כר' חייא שהיה גדול מר' ינאי ורביה נמי הוה כך למדתי מהא דאיתא בפ' האשה רבה צ"ג א' רב הונא כרב ורב כר' ינאי ור' ינאי כר' חייא ור' חייא כרבי וכו' ופירש"י רב הונא כרב כלומ' מרב שהוא רביה קבלה ורב מר' ינאי וכן כולם זה למעלה מדורו של זה היה ע"כ ומכאן אתה דן דלא צדק בעל ס' יוחסין במה שכתב בערך ר' ינאי שרב היה גדול מר' ינאי דנהפוך הוא וכן כתב הרמב"ם בפתיחת חבורו שרב קבל מר' ינאי ואע"ג שהשיג עליו הראב"ד ואמר זה לא היה ולא נברא כבר השיבו מרן שם דמהך דהאשה רבה מוכח דהיה ונברא ע"ש ואי מטעמא דכתב שם ס' יוחסין כי רב היה מבית דינו של רבי אכתי קשיא שהרי באותו פרק באותו מקום כתב הרמב"ם גופיה דגם ר' ינאי מבית דינו של רבי הוה הן אמת שראיתי בפ' כירה ט"ל ב' דקאמר אמר ר' תנחום אמר ר' יוחנן אמר ר' ינאי אמר רב כנראה משם דרב גדול מר' ינאי הוה וכדברי היוחסין ואנכי לא ידעתי איך יתקיימו שני מקראות הללו הך דשבת עם ההיא דהאשה רבה והדבר צריך תלמוד גם מ"ש הרא"ש בפ' ראשית הגז דהלכה כר' ינאי נגד ר' יוחנן תלמידו וכ"ש כנגד רב ושמואל דלית הלכתא כוותייהו כנגד ר' יוחנן וכ"כ עוד בפ' אלו טריפות סי' מ"ז לדעת הרי"ף לא יתכן לפום הך דפ' כירה שהבאתי אם לא שנא' דגירסת הרא"ש והרמב"ם שם היתה א"ר ינאי אמר ר' ועיין ס' מרכבת המשנה דף א' א' ברם מאי דאיכא למידק עליה דהאי כללא הוא דגרסי' בפ' הגוזל ומאכיל קט"ו א' איתמ' גנב ומכר ואח"כ הוכר הגנב רב משמיה דר' חייא אמר הדין עם הראשון ר' יוחנן משמיה דר' ינאי אמר הדין עם השני ופסקו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם כר' יוחנן והשתא אי איתיה להאי כללא הוה לה לאפסוקי הלכתא כר' חייא לגבי ר' ינאי תלמידיה ולא הוה להו למשבק כללא דקמאי דאינהו עיק' המחלוקת ולמתפס כללא דר' ור' יוחנן כיון דמשמיה דרבייהו לחוד הוא דקאמרי וניחא לי שהרי לא אמרו אין הלכה כתלמיד במקום הרב אלא היכא דפליג עם רביה פנים אל פנים אבל אי פליג עליה שלא בפניו נקיטינן כתלמיד דבתרא הוא וכמ"ש באות הה"א גבי הלכה כבתראי משמיה דהר"ן ע"ש וביבין שמועה כלל רע"ב ובכללי התלמוד לשיירי כנה"ג אות מ"ז והנה בהך פלוגתא דר' חייא ור' ינאי לא אשכחן בשום דוכתא בגמ' דנחלקו פנים אל פנים ואף גם זאת לא הוו ידעי לה בבי מדרשא אי לאו דר' ור' יוחנן כל חד מינייהו אמר מה ששמע מאחריני ששמעו מרבם מדלא קאמרינן אמר רב אמר ר' חייא וכן בר' יוחנן כידוע ופשיטא הוא דמדאמרו' בבי ממדרשא מסתמא הכי ס"ל כל עוד דלא פליגי כמו שהוכחתי בראיות נכונות בכללי הפוסקים כללי הרי"ף קחהו משם ולפ"ז נמצא דבסברא הוא דפליגי וכדמוכח שם מתוך הסוגיא דקאמ' וסב' רב לא עשו בו תקנת השוק והא וכו' ע"ש ומאח' דעיק' המחלוקת הוא מר' ור' יוחנן להכי פסקו כר' יוחנן לגביה דרב ועיין תו' פ' האיש מקדש ב"ן א' ד"ה ביע"ל קג"ם ויש ללמוד לענין שלפנינו: