אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הריש › תקעב

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הריש · תקעב

תקעא

רבי יוחנן וריב"ל הל' כריב"ל. כן הכריחו התו' ז"ל בפ' בני העיר ז"ך רע"א מדמייתא שם תלמודא דהל' כרב פפי משום דריב"ל קאי כוותיה אע"ג דר' יוחנן פליג עליה ע"ש וכ"כ שם הר"ן בשם איכא מרבוותא וכן ראיתי עוד להתו' פ' השולח ט"ל סע"א שכתבו דר"ת הכריח גם הוא מהך דמגילה דהל' כריב"ל לגבי ר' יוחנן וכ"כ שם הרא"ש שר"ת הכריח כן ודין גרמא לי תמיהא על דבריהם שהרי מצאתי להתו' עצמם בפ' גיד הנשה צ"ז א' ד"ה אמר רבא שכתבו דר"ת היה דוחה ראיה זו וכו' ושמ"מ יש ראיה דבסדר תנאים ואמוראים פסק הלכה כריב"ל בכל מקום יע"ש וכ"כ עוד בפ' הדר ס"ב רע"ב ובפ"ק דקידושין כ"ג א' ובספ"ד דנדרים דבכל מקום הל' כריב"ל לגבי ר' יוחנן וכתבו עוד בפ' אלו נאמרין ריש דף ט"ל וכמדומה דהכי פסיק ר"ח דבכל דוכתא קי"ל כריב"ל ודעת ר"ח שהזכירו התוספות בלשון ספק מצאתיה ראיתיה להדיא בהר"ן פ' ר' ישמעאל דף ש"א ובתוס' ז"ן ב' ד"ה לאפוקי וכ"כ עוד הרא"ש בפ' לולב וערבה ובספ"ד דנדרים שר"ח פסק כריב"ל לגבי ר' יוחנן וכ"כ עוד בתשובותיו כלל ב' סי' י"ד ועיין ריש אות הכ"ף גבי אימתי ובמה שהבאתי בבירור שהרי"ף והרמב"ם ג"כ ס"ל להך כללא וכ"כ הכריתות בימות עולם ש"ג סי' ד' דהלכה כריב"ל בכל מקום אלא שאני בעניותי לא זכיתי לירד לסוף דעתו בזה שהרי הוא עצמו כתב שם בסוף שער ב' בזה הלשון תלמידי ר' יוחנן ר' שמעון ן' לקישר' יהושע ן' לוי ר"א ן' פדת וכו' ע"ש ואם תלמידו היה איך פסקינן כתלמיד במקום הרב קודם אביי ורבא והא איהו גופיה סמוך ונראה שם בתר כללא דריב"ל כתב דאין הלכה כתלמיד במקום הרב עד רבא ותו קשיא לי עליו אעיקרא דמלתא במ"ש בפשיטות דריב"ל תלמידיה דר' יוחנן הוה דזה מנין לו כיון שאין לו סמך מן הש"ס וגם בכללות כל הני רבוותא דלעיל דפסקו כריב"ל נגד ר' יוחנן מוכח דלית דחש לדבריו אלה ובר מן דין הפך מזה יש להוכיח לכאורה מן הש"ס שהרי בפ' לולב הגזול ל"ב א' איתא א"ר יוחנן אריב"ל ניטלה התיומת פסול וכללא כייל לן הכריתות גופיה בלשון לימודים ש"ג סי' ף' דכל היכא דאיכא א"ר פלוני אמר ר"פ רבו היה ונמצא לפי זה דנהפוך הוא שריב"ל הוה רביה דר' יוחנן ומייתי לה מהכא מוהר"ש אלגאזי ביבין שמועה כלל רמ"ד למילף מיניה האי כללא דהלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן כיון דרבו היה ותמה על התוס' דפ' בני העיר למה להו למילף הך כללא מדיוקא כיון דמהך דלולב הגזול מוכח בהדיא דריב"ל רביה דר' יוחנן הוה והרבה להציב אפו על הריטב"א דבפ' מי שהוציאוהו כתב דהלכה כר' יוחנן לגבי ריב"ל דאיך נעלם ממנו דעד אביי ורבא אין הל' כתלמיד במקום הרב ע"ש וכ"כ הר"ב ס' יוחסין באות היו"ד בשם הרמב"ם דריב"ל היה רבו של ר' יוחנן. האמנם אחר חיקור דין קא חזינא דאין ראיה מכאן כלל דהא הרי"ף והרא"ש ז"ל מתנו לה לההיא דניטלה התיומת בשם ריב"ל להדיא לחודיה ולא הזכירו לר' יוחנן כלל כמו שיתברר למעיין שם ותו דבפ' הגוזל עצים צ"ו א' מייתינן לה ומתנינן בה א"ר מתון אריב"ל ניטלה התיומת פסול ואתי שפיר לפי זה מ"ש הר"ב ס' יוחסין בשלהי אות המם דר' מתון תלמידיה דריב"ל הוה אמור מעתה דמה שנמצא כתוב בספרי הש"ס דפרק לולב הגזול א"ר יוחנן אריב"ל גירסא מוטעית היא והיא היא שהטעתו למוהר"ש אלגאזי להתאמץ בה ולאפרוכי מינה להתו' והריטב"א שלא כדין ותימא עליו שלא חש לחטט אחריה כמנהגו הטוב והישר עוד ראיתי להכנה"ג שבשיירי שלו כללי התלמוד אות ט"ל תמה גם הוא על הריטב"א דפ' מי שהוציאוהו שכתב דהלכתא כר' יוחנן לגבי ריב"ל ולא העלה לו ארוכה ולדידי זה לא קשיא כל כך דהא יש לו אילן גדול להשען עליו הוא הבה"ג שבריש הל' ברכות פסק כר' יוחנן לגבי ריב"ל וכמ"ש בשמו מוהריק"א בכלליו דף קי"ב א' יע"ש וכ"כ הרשב"א בתשובה סי' שס"ד וז"ל והאמר מר ריב"ל ור' יוחנן הלכה כריב"ל הגאונים לא פסקו כן אלא הל' כר' יוחנן וכו' וכיון שכן מאן דסבר כבה"ג והגאונים ודאי לא משתבש. ואי קשיא על הריטב"א הא ודאי קשיא שאחר שזיכני ה' לחידושי הריטב"א על בתרא כ"י ראיתי אליו ז"ל בפ' המוכר פירות דבמחלוקת ר' יוחנן וריב"ל דלשם צ"ו א' כתב וז"ל ולענין פסק הלכה כרב יהודה וכר' יוחנן אע"ג דקיימא לן דר' יוחנן וריב"ל (נ"ל מ"ך שיש כאן חיסור לשון וצ"ל הלכה כריב"ל) שאני הכא דרבא שהוא בתרא סבר כר' יוחנן כדאיתא בפ' השוכר דע"ז ולא עוד אלא דלישנא דרומאי לא פליג ריב"ל בהא עכ"ד וכל זה סותר למ"ש איהו גופיה בעירובין דהל' כר' יוחנן לגבי ריב"ל וצ"ע וע"ע בשיירי כנה"ג שם שגם הוא הצריך עיון בדעת הרשב"א משום דשינה את טעמו בזה ממקום למקום לך נא ראה ואתה תחזה שעם כל זה פסק להדיא דהל' כריב"ל לגבי ר' יוחנן וכדעת התו' ור"ח והרא"ש והכריתות וכן נראה דעת הרי"ף והרמב"ם כדכתיבנא לעיל וכן מצאתי למרן מוהריק"א ולהב"ח בח"מ רס"י ר"ל ע"ש ויש לתמוה על הב"ח שבי"ד רסי' ך' כתב איהו גופיה דהלכה כר' יוחנן לגבי ריב"ל. ונחזור מעתה לדקדק על דברי הכריתות במ"ש דריב"ל תלמידיה דר' יוחנן הוה דלפק"ד אי אפשר כלל למימר הכי אחר המחילה רבה דהא מסקי' בפ' הוציאו לו מ"ט דריב"ל קשיש מר' חנינא הוה אלא ששאל מר' חנינא משום דבקי ברפואות הוה ע"ש וכבר הוכחתי לעיל בכלל רב ור' חנינא בראיות מספיקות דר' יוחנן קטן מר' חנינא הוה ותלמידיה נמי הוה באגדה מיהא ואיך א"כ אפשר שריב"ל שהיה קשיש מר' חנינא רביה היה תלמידו של ר' יוחנן ותו דאיתא בפ"ג דע"ז מ"ג א' דא"ר יהושע ן' לוי פעם אחת הייתי הולך אחר ר' אלעזר הקפר בריבי בדרך וכו' וכן בפ' אא טריפות נ"ו ב' אמרינן ריב"ל הויא ליה ההיא תרנגולתא שדרה לקמיה דר' אלעזר הקפר בריבי וכו' וידוע דר' אלעזר הקפר בריבי תנא גמור היה ומדהוה אזיל ריב"ל אבתריה ושדר תרנגולתא קמיה מוכח בהדיא דקדמון טפי מר' יוחנן הוה ואיך אפש' לומ' שהיה תלמידו של ר' יוחנן ומצאתי עוד בס' הכלבו דף קל"ז א' דבעובדא דריב"ל דמייתי התם איתא שהלך מלאך המות לרבן גמליאל ואמר לו כך וכך עשה לי ריב"ל א"ל ר"ג יפה עשה לך אלא בא ואשלחך אליו אמור לו בבקשה ממך שתחפש בגן עדן כלו וגיהנם ואוצרותיהם וכתוב אותם ותשלח אותם אלי אם יש עכו"ם בג"ע ומבני ישראל בגיהנם וכו' עד א"ר יהושע כשראיתי כל אלה חזרתי לג"ע וכתבתי הדברים ושלחתי אותם לר"ג ולזקני ישראל והודעתים כל מה שראיתי בג"ע ובגיהנם המקום ברחמיו יצילנו מדינה של גיהנם ויתן לנו חלק לעוה"ב עם הצדיקים והחסידים אמן עכ"ל וכן מצאתי עוד להרמב"ם ז"ל בהקדמתו לספר זרעים שבפ' השני הזכיר לריב"ל ולר' אלעזר הקפר עם כמה תנאים גמורים אשר על כן לולי דמסתפינ' הוה אמינא שנפל ט"ס בספרי הכריתות וצריך למחות לריב"ל מתלמידי ר' יוחנן גם מ"ש הר"ב ס' יוחסין בשם הרמב"ם בפ"ק דגיטין דר' יהושע ן' לוי היה רבו של ר' יוחנן אני בעניותי לא זכיתי להולמו ויגעתי ולא מצאתי רמז מזה לא בהרמב"ם גם לא בהרמב"ן וגם בהרי"ף והרא"ש ושאר המחברים לא ראיתיו עד הנה:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה