אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הריש › תקע

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הריש · תקע

תקסט

רבי יוחנן ור' יוסי בר חנינא היכא דפליגי פלוגתא דרבוואתא הוא כמאן פסקי' דלדעת הרא"ש ור"ח ור"י ברצלוני הלכה כר' יוחנן דרביה דר' יוסי בר חנינא הוה ולדעת הרמב"ם והרמ"ה הלכה כר' יוסי בר חנינא משום דאמרינן עליה בגמרא דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא עיין הרא"ש ספ"ד דב"ק וכנה"ג ח"מ ססי' ת"ו וה"ה והכ"מ רפ"ו מה' נזקי ממון ומצאתי להרי"ף ז"ל בר"פ האשה שנפלו שבמחלוקת ר' יוחנן ור' יוסי בר חנינא הביא דברי שניהם ולא הכריע כנראה דספוקי מספקא ליה הלכה כמאן וכמ"ש שם בעל פורת יוסף ע"ש אך הרא"ש שם הכריע כר' יוחנן משום דתניא כוותיה ואיכא למידק על זה דמשמע מדבריו דאי לאו דתניא כוותיה היה פוסק כר' יוסי בר חנינא לגבי ר' יוחנן ודבר תימה הוא דהא בספ"ד דב"ק דאייתינא כת' איהו גופיה דהלכה כרבי יוחנן משום דרביה דר' יוסי בר חנינא הוה ויותר תימה הוא דבהדיא כתב הרא"ש בפ' הכותב גבי ינתנו לכושל שבהן שר' יוסי בר חנינא הוה קשיש טפי מר' יוחנן וזה ודאי סותר למ"ש הוא עצמו בההיא דב"ק דר' יוחנן רביה דר' יוסי בר חנינא הוה ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ואמת הדבר שאחר עידן ועידנין מצאתי להר"ב לחם חמודות בפ"ב דחולין סי' ט' שגם הוא נתעורר בזה ונדחק לתרץ שצריכים אנו לומר דתרי רבי יוסי בר חנינא הוו וכן ראיתי בס' חזון נחום על ספר קדשים דף ק"ל ב' שכת' דצ"ל דר' יוסי בר חנינא לחוד ור' יוסי ברבי חנינא לחוד לפי שסתר דברי עצמו מהבבלי לירושלמי אך דעתי לא נתקררה בזה דזה מנין להם והן אמת שמצאתי להתוס' ז"ל בפ"ד דנזיר כ"ט א' ד"ה ה"ג שהכריחו דתרי ר' יוסי בר חנינא הוו אבל בפירוש איתמר שם דחד מינייהו הוא תנא מדהוזכר בברייתא ובשני המקומות של הרא"ש דסתרי אהדדי בתרווייהו מוכח דאמורא הוא מדפליג עם ר' יוחנן ושהוו תרי ר' יוסי בר חנינא אמוראי לא אמרה אדם מעולם ולי הדיוט צ"ע. ואיך שיהיה נלע"ד פשוט דדברי הרא"ש דב"ק עיקר דהא תלמוד ערוך הוא בידינו בסנהדרין ל' ב' דר' יוחנן סמכיה לר' יוסי בר חנינא ואמר לו בני אמור לי כיצד שמעת וכו' ע"ש וטפי הו"ל להרא"ש לאתויי ראיה למילתיה מהך דסנהדרין מההיא דמייתי מפ' הגוזל בתרא דף קי"ב ב' דקאמר קבלה מיניה ר' יוסי בר חנינא וכו' דאחרי המחילה אין ראיתו זאת מכרעת לפק"ד דהא מסקינן בפ' כל הנשבעין מ"ז ב' דקבלה ר' מיניה דר' חייא בר אבא אע"ג דתלמיד דר' יוחנן הוה שלמד לפני רבי והכי נמי אשכחן בפ' המזבח מקדש פ"ז א' דלא קבלה רבא מיניה דרבה רביה הרי דלאו בקבלה תליא מלתא וצא ולמד עוד דר' יוסי בר חנינא תלמידו דר' יוחנן הוה מסדר ישיבתם בישיבה של מעלה וכדאיתא בפ' השוכר את הפועלים פ"ה ב' אמר ר' זירא אמש נראה לי ר' יוסי בר חנינא אמרתי לו אצל מי אתה תוקע (פי' בישיבה של מעלה) אמר לי אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל ר' ינאי וכו' הרי דתלמיד אצל רבו הם יושבים ואף לדעת הרמב"ם והרמ"ה דפסקו כר' יוסי בר חנינא לגבי ר' יוחנן מודו ודאי דתלמיד ר' יוחנן הוא אלא דפסקו כוותיה משום שאמרו עליה בגמ' דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא ותדע לך שכן הוא דהא בפ"ד דמעילה ט"ז ב' איתא דתניא ר' יוסי בר חנינא קמיה דר' יוחנן ולדעת הרמב"ם כל היכא דאמרי' כן תלמידו היה מדתני קמיה וכמ"ש הכ"מ בפ"ו מה' מזוזה הלכה ו' וזה ברור ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת יש לתמוה הפלא ופלא על תלמידי רבינו יונה שבפ' הכותב כתב ר' בצלאל בשיטה מקובצת שלו דף צ"ז א' בשמם וז"ל וצ"ע למה לא הביא הריא"ף בהלכותיו דברי ר' יוחנן דהוא בתרא טפי מר' יוסי בר חנינא ע"כ והיא כשגגה שיצאת מלפני השליטים דזה הוא נגד תלמוד ערוך דסנהדרין שהבאתי ודבריהם הם שצריכים עיון וע"ע בפ' חזקת הבתים ט"ל א' דאיתא התם אשכחינהו ר' יוסי בר חנינא לתלמידיו דר' יוחנן א"ל מי שמיע לכו מר' יוחנן מחאה וכו' ע"ש ומכאן אתה דן דבתרא מר' יוחנן הוה הפך דבריהם וע"ע בכללין דלקמן ובכנה"ג י"ד סי' י"ג הגהות הב"י אות ב' אחר זמן מצאתי בס' יראים להרא"ם שבהלכה קל"ז כתב דלא קי"ל כר' יוחנן אלא לגבי רב ושמואל אבל לגבי ר' יוסי בר חנינא לא והוא פלא ועיין קרבן נתנאל שנדפס מחדש בפ' הכותב סי' ב' שלא נתחוורו לי דבריו בזה:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה