אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הריש › תקנח

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הריש · תקנח

תקנז

רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. הני מילי היכא דפסיקא לן סברתו של ר' יוחנן אבל היכא דמספקא לן בסברתו דר' יוחנן וכגון דפליגי אמוראי במילתיה יש לפסוק כרב כ"כ הר"ב משנה למלך פ"ז מה' כלים הלכה י"ב וקרוב לזה כ' הלחם משנה סוף פ"ג מה' עבודת יה"כ ע"ש וכיוצא בזה מצאתי להרדב"ז ז"ל חלק ב' בלשונותיו על הרמב"ם סי' מ"ט דעלה דאמרינן בפ"ק דביצה ו' א' איתמר אפרוח שנולד בי"ט רב אמר אסור ושמואל ואיתימא ר' יוחנן אמר מותר כ' דלא שבקינן מאי דאמר רב בהדיא משום ספיקא אי אמרה ר יוחנן ורמזו הכנה"ג בכללי התלמוד סי' מ"ו וכה"ג יש ללמוד מתו' דר"פ ערבי פסחים ק' א' ד"ה אלא ע"ש ועיין מ"ש באות הה"א גבי הלכה כרב באיסורי ומצאתי להר"ב שושנים לדוד בפ"ה דמעשרות סוף משנה א' שהפריז על המדה וכ' לדעת הרמב"ם ז"ל דהיכא דר' יוחנן לא אמרה למלתיה איהו גופיה אלא ר' חייא תלמידו אמרה בשמיה לא שבקינן מאי דשמעינן לרב בהדיא למינקט דר' חייא וחזר ושנאו בפ"ד דסוכה ריש משנה ה' ולפק"ד ליתא להאי מילתא דעד כאן לא כתבו הרדב"ז ומשנה למלך דאזלינן בתר רב אלא היכא דפליגי אמוראי במילתיה דר' יוחנן או היכא דקאמר אמר ר"פ ואיתימא ר' יוחנן דאיכא לאיסתפוקי שמא לא אמרה ר' יוחנן מעולם ואינו בדין שנשבוק ודאי דרב משום ספיקיה דר' יוחנן אבל היכא שא' מתלמידיו אמר שמוע' בשמו ואין חולק עליו אין כאן ספק אלא ודאי דמהימנינן ליה לתלמיד וחשיב לן כאילו שמעי' ליה מפומיה דר' יוחנן גופיה ודבר זה פשוט וברור החזקתיו במסמרים לא ימוט באות התי"ו שחזר וטעה בזה והרחבתי הדבור להוכיח במישור שכל תלמיד שהיה אומר דבר בשם רבו הוו מחשבי ליה כאילו נפיק מפומה דרב קחנו משם כי אין צורך לכפול הדברים ובר מן דין הא אשכחנא להרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל ר"פ בית שמאי שפסקו כשמואל דאמר מיאנה בזה מותרת לזה ודלא כרב מטעמא דר' יוחנן קאי כוותיה דשמואל והא התם דרב אמר למימריה איהו גופיה להדיא וההיא דר' יוחנן רבין הוא דאמרה בשמיה ומפומיה דר' יוחנן לא שמיע לן ואפ"ה סמכו עלה רבוותא לפסוק דלא כרב הפך מ"ש הרב הנ"ל לדעת הרמב"ם דליתא וע"ע כיוצא בזה בפ"ב דחולין גבי פלוגתא דרב ושמואל בין שהיית בהמה לעוף ובא הדבר יותר מבואר בכ"מ פ"ג מה' שחיטה הלכה ג' שכ' וז"ל ופסק רבינו כשמואל ור' יוחנן חדא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ועוד דהוו להו שמואל ור' יוחנן תרי ואין דבריו של אחד במקום שנים ע"כ הרי שהזכיר בהדיא' כללא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן לדעת הרמב"ם אף דמפומיה דר' יוחנן לא שמיע לן הכי אלא דרבין אמרה בשמיה וכן תמצא להתוס' ז"ל בפ' במה בהמה נ"ג א' ד"ה דשמעיה ולהרא"ש שם שהזכירו הך כללא אף דתלמודיה הוא דאמרה בשמיה ואע"ג דבמאי דכתיבנא יש די והותר לבטל את דבריו עם כל זה ראיתי לסיועי תי לסברא דילן ממאי דאשכחנא להרי"ף ז"ל בפ' הכונס דבמחלוקת ר' יוחנן ור"ל משמיה דחזקיה דחזקיה רבו של ר' יוחנן הוא ואיכא מ"ד כיון דלא אשכחן לחזקיה דפליג בהדי ר' יוחנן בהדיא הלכתא כר' יוחנן ע"כ הרי דדעת הרי"ף היא לסמוך על דברי ר"ל בשם חזקיה כאילו אמרה חזקיה גופיה ואחריו נמשך הרמב"ם ז"ל ופסק כר"ל שאמר משמיה דחזקיה בפי"ד מה' נזקי ממון הלכה ה' ע"ש וכן ראיתי עוד להרא"ש בפ"ק דב"ק סי' ח' שהביא דברי הרי"ף דפ' הכונס וכ' על דברי האיכא מ"ד וז"ל ולא מסתבר לי הך טעמא וכי אין כדאי לסמוך על ר"ל שהעיד דחזקיה אמרה ונחלק על ר' יוחנן בזה ע"כ וכן מצאתי אליו עוד בפ"ק דעירובין סי' י"ד שכ' ומיהו ר"ל משמיה דר' ינאי אמר שהי' רבו של ר' יוחנן והלכה כר' ינאי נמצאת אתה למד דלדעת ג' עמודי ההוראה סמכינן על ר"ל שאמר משמיה דחזקיה לפסוק הלכתא דלא כר' יוחנן אע"ג דר"ל לא הוה תלמידיה דחזקיה ומכ"ש דלדידהו יש לנו לסמוך על תלמיד ששמע הלכה מפי רבו ואומרה בשמו כאילו שמעינן לה מפומיה דרביה הפך מה שאמר הרב הנ"ל לדעת הרמב"ם איברא דיש כאן מקום דקדוק על הרמב"ם ז"ל מההיא דפ' כל היד ח"י ב' דאיפליגו ר"ל משום ר' אושעיא ור' יוחנן גבי זו היא חזקה ששורפין עליה את התרומה ופסק הרמב"ם בפט"ז מה' שאר אבות הטומאות הלכה ג' כר' יוחנן וקשה אמאי לא חש לדר' אושעיא שאמר ר"ל משמו כמו שחש בההיא דהכונס לר"ל שאמר משמיה דחזקיה דהא ר' אושעיא נמי רביה דר' יוחנן הוה לפי דעתו ז"ל כמו שאכתוב לקמן באות זה ע"ש וכעת לי המך צ"ע:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה