אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הקוף › תקלז

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הקוף · תקלז

תקלו

קולי ב"ש וחומרי ב"ה דקחשיב בעדיות אפשר לומר דלא קחשיב אלא מאי דידעינן אנן בלי שום פירוש דב"ש לקולא וב"ה לחומרא אבל אי לא ידעינן דב"ש לקולא אלא משום דמפרשי תנאי מלתייהו דב"ש לא קחשי' כ"כ הר"ש אלגאזי בספרו יבין שטועה דף ק' א' ע"ש שנדחק בזה יען הוקשה לו אמאי לא קחשי' בהדי קולי ב"ש וחומרי ב"ה מתני' דפ"ב דאהלות דקתני ובגלגלת ב"ש אומרים מלא מקדח וב"ה אומרים כדי שינטל מן החי וימות דהתם נמי ב"ש לקולא דאפילו לא נחסר אלא פחות מסלע אינו מטמא באהל ושיעורא דב"ש אפי' לחכמים ששיערו בגדול של לשכה הוי פינדיון שפחות מסלע כמ"ש שם ר"ע מברטנורה עכת"ד ולי אני המך הך כללא לא מיחוורא מכמה טעמי חדא כיון דקושטא הכי הוי דב"ש מקילין ע"פ פירוש התנאים כי רוח ה' נוססה בם לכוין אל האמת מה יתן לך ומה יוסיף שנדע הדבר מעצמינו או שנדעהו על פי התורה אשר יורונו התנאים ז"ל ותו דכפי הנראה לפק"ד אישתמיט מיניה תלמוד ערוך דבכורות ל"ח א' דבפירוש אמרינן שם דבהך מתני' דגלגלת הוו בית שמאי לחומרא וב"ה לקולא כדרכם בכל מקום דהא לעיל דף ל"ז ב' בתר דמייתי מתני' דאהלות קאמר דיתיב רב חסדא וקמבעיא ליה כמה הוא כדי שינטל מן החי דקאמרי ב"ה ואמר ליה רב תחליפא בר אבדימי הכי אמר שמואל כסלע והקשה לו רב חסדא מההיא דתנן בפי"ז דכלים מאור הנעשה בידי אדם שיעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון האיטלקי וכסלע הנידונית וכמלא נקב שבעול דמינה מוכח דמלא מקדח וסלע אידי ואידי חד שיעורא הוא וא"כ ב"ש וב"ה במאי פליגי ואישתיק רב תחליפא א"ל רב חסדא שמא מקדח וחיסומו שנינו פירוש כדי שיכנס ויצא המקדח בריוח דהוי יותר מכסלע כמ"ש שם רש"י וא"ל רב תחליפא לא תימא שמא אלא ודאי מקדח וחיסומו שנינו וכו' רב פפא אמר מקדח גדול שנינו מכלל דמקדח סתם זוטרא נמי מכסלע הניחא לר"מ אלא רבנן מאי איכא למימר דתנן באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי ר"מ וחכמים אומרים בגדול של לשכה ולר"מ מי ניחא הוה ליה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ואנן דתנן תנן דלא תנן לא תנן א"ר נחמן סלע נירוני' שנינו במקדח גדול סלע סתם זוטרא ממקדח סתם ע"כ ופירש"י סלע נירונית שנינו דהוי כמקדח גדול אבל בסלע דקאמרי ב"ה זוטר אפילו ממקדח קטן של רופאים הילכך אפילו לר"מ שיעורא דב"ש נפיש עכ"ל הא קמן מבואר דלכולהו תירוצי שיעורייהו דב"ש נפיש משיעורייהו דב"ה דהיינו לחומרא שיטמא באהל עד שיחסר שיעורא רבא וכמבואר בדברי רש"י שהבאתי ולא מבעיא לפי המסקנא אלא אף לפום מאי דפרכי' לר"פ מבואר דע"כ לא פרכינן עליה דהוה ליה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אלא אליבא דר"מ דמפרש לה בקטן של רופאים אבל לרבנן דס"ל בגדול של לשכה מעולם לא עלה על דעת לומר דשיעורייהו דב"ש זוטר מב"ה וכ"כ התי"ט שם וז"ל בקטן של רופאים וכסלע דב"ה זוטר ממנו והוי ב"ש לחומרא דהא לא תנן לה במסכת עדיות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה גמר' פ' ו' דבכורות דף ל"ח עכ"ל ומכאן אתה דן דלא צדק מוהרש"א במ"ש דאפילו לחכמים ששיערו בגדול של לשכה הוי פונדיון שהוא פחות מסלע דליתא אחרי המחילה רבה וגם הרע"ב לא אמר רק דמקדח גדול של לשכה שיערו שהוא נקב כפונדיון אבל שהוא פחות מסלע לא אמרה ולא עלתה על לבו רק הוא תולדה שהוליד מהר"ש אלגאזי ממה דאמרינן בדוכתי אחריני דפונדיון הוא א' ממ"ח בסלע ואחרי המחילה הראויה לא דק כי הרע"ב ז"ל לא נתכוין אל זה הפונדיון הקטן שהוא א' ממ"ח בסלע רק על פונדיון האיטלקי הנזכר בפי"ז דכלים משנה י"ב גבי מאור הנעשה בידי אדם כמ"ש שם התי"ט דשיעוריה כסלע הנידונית דמסקינן בבכורות שהבאתי דנפיש שיעוריה מסלע סתם דב"ה וכ"כ שם להדיא הרמב"ם והר"ש. ובר מן דין אף אי יהיבנא ליה שיטתיה דבהך מתני' דגלגולת הוו ב"ש לקולא וב"ה לחומרא אכתי לא ידענא מה זו קושיא דמקשה אמאי לא קחשיב לה בעדיות דהא לא בסתר דבר מוהריק"א ז"ל שם בכלליו בשם התו' דריש האשה שנפלו שכתבו בשם הירושלמי דלא תני גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה אלא דבר שהוא חמור משני צדדים וקל משני צדדים ועליה קאי מוהרש"א ואמר כתבו התו' פ' האשה שנפלו וכו' וא"ת אמאי לא חשיב וכו' והנה עלה דהך מתני' דשדרה וגלגולת דלענין טומאה נשנית אמרי' בריש אלו טריפות מ"ב ב' וכן לטרפיות כלומר כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין טריפות וכמו שמתבאר בפ"ק דעירובין דף ז' א' דקאמר תרי חומרי דסתרי אהדדי כגון שדרה וגלגולת והיינו בין בשדרה בין בגלגולת וכמ"ש להדיא ר' שמשון בפ"ב דאהלות ורש"י ז"ל בפ' אלו טריפות נ"ד ב' וכן מתבאר מדברי הרמב"ם בפ"י מה' שחיטה והסכימו לדבריו הרמב"ן והרשב"א והר"ן כמו שתמצא שם בכ"מ וכן פסק הרב"י ושאר פוסקים והשתא נמצא דמאי דהוי קולא לב"ש לענין טומאה דבפחות מסלע שחסר מן הגלגולת שוב לא יטמא באהל הוי חומרא לענין טרפיות דכיון שנחסרה פחות מסלע הוי טריפה והכי נמי לב"ה מאי דהוי חומרא לענין טומאה הוי קולא לענין טרפיו' ואמטיל הכי לא קחשיב לה בעדיות משום דהוו חומרי וקולי דמצד א' בלחוד אלא דאין אנו צריכין לזה דהא כבר הוכחנו מן הש"ס דקושטא קאי דבהך מתני' דגלגולת הוו ב"ש לחומרא וב"ה לקולא כדרכם בשאר דוכתי וכן מצאתי שוב להרמ"ע ז"ל בתשובותיו סי' ק' שכתב דאפי' לר"מ לא מצי חשיב להך מתני' דאהלות בהדי קולי ב"ש וחומרי ב"ה מכח ההיא ירושלמי דהאשה שנפלו דלא חשבינן בעדיות אלא דבר שהוא קל משני צדדים לב"ש והכא לענין טריפה חומרא הוא לב"ש וכדכתיבנא ואע"ג דהוא תנא דמסייע לי מ"מ איכא למידק עליה דלא הוה ליה למנקט לעיקר טעמא ההוא דהאשה שנפלו כיון דלפום מסקנ' דבכורות לא מצי למתנייה בעדיות משום דהוו ב"ש לחומרא וכדאמרן גם לא אוכל להתעלם ממ"ש עוד שם בתחילת דבריו דכדי שינטל מן החי וימות מפורש בבכורות דהיינו כסלע ובש"א מלא מקדח גדול של לשכה כדרבנן התם והיינו נמי כסלע כדתנן בכלים פי"ז אלמא קים להו לרבנן שלא נחלקו ב"ש וב"ה בזה אלא דב"ה פרישו למילתייהו טעמא מאי אינה מטמא באהל בחסרון זה שאם ינטל כנגדו מן החי ימות אלו דבריו ז"ל והוא פלא דגם זה נראה שהוא הפך מסקנא דבכורות דהא לכולהו תירוצי דאיתמרו שם חלוקים הם ב"ש וב"ה וכמו שכתבתי למעלה ובשלמא אי הוה אמרי' דס"ל דהאי מסקנא ליתא אלא לפי הס"ד דמקשן דח"ל דהו"ל מקולי ב"ש וחומרי ב"ה ולפי שיטתו משני ליה לחלק בין סלע סתם לסלע הנירונית אבל לפי האמת לא קשיא דלא מייתי אלא מה שהוא קל משני צדדין וחמור משני צדדין ולא קשיא מידי ולפ"ז הוה קאי מסקנא דב"ש וב"ה אמרו ד"א ורב חסדא סבר דהו"ל מקולי ב"ש וחומרי ב"ה ובזה הוה מצי לתרוצי נמי למוהרש"א ניחא אבל כ"ז חסר מן הספר ותו דתירוץ מרווח שני ליה לחלק בין הסלעים כיון דהכא תני סלע סתם והתם תני סלע נירונית ולכן לי המך צ"ע:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה