אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הפא › תקכו

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הפא · תקכו

תקכה

פטור כי קאמר תלמודא בשאר דוכתי חוץ מפטורי שבת. כ' המרדכי ר"פ כל שעה דהא דנקט פטור לאו דוקא אלא פטור ומותר דלאו מפטורי שבת הוא דפטור אבל אסור וכ"כ עוד בסוף תענית דמדאמרינן כל פטורי שבת פטור אבל אסור מכלל דשאר פטורי פטור ומותר וכן מצאתי בדמשק אליעזר על חולין דף ר"ט ג' שכת' דאולי ס"ל להטור דדוקא באיסור שבת דייקי' כל היכא דתנא פטור רוצה לומר פטור אבל אסור אבל בשאר איסורין אפי' היכא דתני פטור רוצה לומר מותר לכתחילה ע"כ וכ"כ בעל ראש יוסף על א"ח סי' תקפ"ז ע"ש ועיין שו"ת חוות יאיר ססי' קצ"ג שפירש פטור ומותר גבי אף פועל אם חסמת פטור אך מדברי הראב"ד בהשגותיו בפ"א מה' ביאת מקדש הל' ה' מוכח דכל היכא דאמר פטור אף בשאר איסורין הוא פטור אבל אסור שעל מ"ש הרמב"ם שם שתה כדי רביעית בלבד מותר לעבוד כתב הוא ז"ל א"א אף זה לא מחוור דפטור קאמרינן אבל מותר לעבוד לא אמרינן אלא שהוא מותר להורות ע"כ יע"ש בב"מ דע"ע בה"ה רפ"ט מה' מאכלות אסורות שכתב ובכל אלו נראה שסבור רבינו שהוא פטור אבל אסור וכן עיקר וכ"כ הכנה"ג בדינא דחיי דף קל"ג ג' מח"א דמדקתני פטור ולא קתני מותר משמע פטור אבל אסור וכן נראה מדברי הרב"ח בח"מ סי' של"ז שכתב דמדקאמר פטור משמע אבל אסור וע"ש בבאר הגולה וכן נראה עוד בערך חם ממוהריק"ש ססי' ת"ך וכ"כ הט"ז בי"ד סי' ט"ז ס"ק י"א ובעל פרי תואר שם ס"ק ט"ז יע"ש ומצאתי להפר"ח בה' יוה"כ סי' תרי"ב ס"י דבהדיא פליג אכללא דכתיבנא בשם המרדכי וכתב עוד דהראיה דאייתי אינה ראיה דמשום דבעי למימר דאיכא ג' פטורי בשבת דהוי פטור ומותר להכי נקט ברישא כל פטורי דשבת אבל קושטא דמילתא דכל פטורי שבתלמוד פטור אבל אסור ותדע דהא אמרינן האוכל אכילה גסה ביוה"כ פטור והתם ליכא למימר פטור ומותר והכי מוכח בפ' ד' מיתות דף ז"ן ובכמה דוכתי בש"ס דקתני פטור והוי פטור ואסור עכ"ד ומעתה יש לתמוה על מוהר"ש אלגאזי שבהליכות אלי כלל תרמ"ט לא הזכיר כי אם דברי המרדכי דתענית כאילו היא הלכה מוסכמת ופסוקה ולא שת לבו גם לזאת דהרמב"ם והראב"ד ושאר פוסקים לא ס"ל הכי ולא עוד אלא שיגעתי ומצאתי בהגהות מרדכי ספ"ק דעירובין שכתב דגבי כלאים שייך נמי למימר פטור אבל אסור ודע דאף בדברי הרמב"ם היכא דקאמר פטור בעלמא דלאו הלכות שבת נינהו במחלוקת היא שנויה אי הוי פטור אבל אסור או אפשר דהוי פטור ומותר כי הנה הר"ב לחם משנה בפ"א מה' שבת כת' דהכלל שמסר לנו הרמב"ם הוא בכל מקום דה' שבת שאמר פטור הוא פטור אבל אסור אך בשאר דוכתי אפשר שיהיה מותר לגמרי וכן נראה מדברי מרן בכ"מ פי"ב מה' ע"ז הל' ז' שעל מ"ש שם הרמב"ם שאם גלח זקנו במספרים פטור כתב הוא ז"ל לאו דוקא ואף לכתחילה מותר אבל בעל החינוך במל"ת סי' רנ"ו כתב שנראה מדברי הרמב"ם דדוקא פטור הוא אבל אסור לעשות כן לכתחילה ואפשר שיהי' הענין כן במגלח במספרים כעין תער ע"ש וכן נראה מדברי ה"ה ספט"ז מה' איסורי ביאה גבי המסרס את הנקבה שכתב דלהכי נקט רבינו פטור משום דסובר חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא וכ"כ הב"ח בא"ח ססי' ה' לדעת הרמב"ם הרי דאף בשאר איסורין אית להו דפטור אבל אסור קאמר ועיין גנת וורדים חלק א"ח כלל ב' סי' י"ז שכתב דברייתא דקתני פטור דמשמע דאיסורא איכא היינו דוקא איסורא דרבנן בעלמא וכולהו פטור דשבת הוי מותר מן התורה אלא שחז"ל החמירו לאסרו ע"כ:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה