אור ברסלב

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הפא

כללי העין

תקך

פירכא דפריך תלמודא בוי"ו כגון ואימא ואיפוך אנא וכיוצא כלל מסור בידינו ממרנא ורבנא הרדב"ז ז"ל והמפרשים דהוי כמו אי הכי וצריך לפרשו בדרך בשלמא רבינו בצלאל בשיטת כתובות פ' ד' דף קכ"ד א':

תקכא

פירכא דפריך על ברייתא או מימרא לתקוני להו ברישא ולבתר מקשה מינייהו הכלל מסור בידינו הוא דכשהיא קושיא אלימתא ואין דברי האמור' או הברייתא מובנים כלל לא שביק לסיומא הבריית' או הפלוגתא טד דפריך עליה וכשאינה קושיא אלימתא כולי האי דדבריו מובנים אלא דאיכא למפרך עליה שביק לסיומי לכולה ברייתא ושוב קאמר אמר מר וכו' ושקיל וטרי וז"פ ומבואר בכמה דוכתי בתלמודא רבינו בצלאל בשיטת כתובות פרק ד' דף קכ"ו ב':

תקכב

פרכי טובא פריך בגמ' כמה זמני דלא הוו אליבא דהלכת' כ"כ הכנה"ג בכללי הגמ' כלל פ"ח בשם הרשב"א בתשובה סי' אלף ר"ל ואלף קצ"ט ואני מוסיף על השמועה שמצאתי עוד כן להרשב"א ז"ל בחידושיו לנדרים דף קנ"ג ד' ולהרא"ה ז"ל בחידושי כתובות שלו ריש פ"ב דף י"א ב' וכ"כ שם הריטב"א וכבר כתבתי בכמה מקומות דאורחא דתלמודא הוא דפריך לזמנין סתמא אליבא דמאן דלית הלכתא כוותיה וכ"כ עוד בחידושיו לקידושין סוף פ' האומר ובחידושי ב"ב פ' המוכר פירות וכן מצאתי להרז"ה ז"ל ס"פ במה אשה ולהתו' בפ' המקבל קי"ג א' ד"ה מחזיר ובפ"ב דכתובות כ"א א' ד"ה האמר ובפ' מרובה ע' א' ד"ה אמטלטלין ולר' בצלאל בש"מ על ב"ק דף קס"ד ב' ובכתובות פ' ב' דף ה' ב' ולהר"ן ז"ל בפ"ק דקידושין דף תרמ"ד ב' ושם פ' ג' דף תרמ"ז ד' בשם הרשב"א ובפ' אין מעמידין דף שנ"א א' לדעת הרי"ף. איברא דלי אני המך מ"ש הר"ן כן לדעת הרי"ף בעיני יפלא דהא מרגלא בפומיה דהרי"ף בכל דוכתא למימר דמדמקשינן ממימרא דחד אמורא שמעינן דהלכתא היא ועיין בפ' מי שמתו דף י"ז ב' ובפ' חבית דף קס"ג א' ובפ' הכותב דף תקי"ט א' ובפ' בית שמאי תמ"ז א' ובפ' כל הבשר תשט"ו ב' ובפ"ק דב"מ דף ס"א א' וכן בפ' שבועת הדיינים שי"ג ב' ע"ש ומצוזת כי תדרשנו דלדעת הרי"ף לא מצינן למימר הכי וכמו שתמצא להרמב"ן ז"ל במלחמ ותיו שם בפ' אין מעמידין ובפ' אותו ואת בנו וכ"כ הרז"ה גופיה בפ"ק דסוכה בשם הגאונים יע"ש וכן תמצא עוד להרא"ש ז"ל בפ"ק דב"ק ובסוף פ' בית כור ובפ' אותו ואת בנו ולהתו' גופייהו בפ' האשה שלום קט"ז א' ד"ה ולהימניה ובע"ז ס"ו א' ד"ה יורבא וע"ע בפ' שמנה שרצים ק"ז ד"ה אמר ובריש קמא ד' א' ד"ה ורב ששת ומעתה יש לתמוה על הכנה"ג הבקי בחדרי תורה איך לא הזכיר מכל זה כלום ומה גם דאיהו גופיה העמיק הרחיב בזה בי"ד סי' צ"ח הגהות הב"י אות ס"ז יע"ש בארוכה וע"ע ר"ח שדה דף מ' ד' ודע שהר"ב פרי תואר על י"ד בסי' צ"ט ס"ק כ"א דף ר"ג ב' כתב דאולי דרך הירושלמי לישא וליתן גם אליבא דמאן דלח קי"ל כוותיה:

תקכג

פרכי דאשכחן דלא הוו אליבא דהלכתא. היינו היכא דפריך להו סתמא דתלמודא אבל לא היכא דאמורא מקשה לנריה ס' בני יעקב דף ה' א' וב' בשם הריטב"א:

תקכד

פטורי דשבת כולם פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר וכו' לא אמרו כן אלא היכא דאמניו שהוא פטור מחמת שאינה מלאכה גמורה דומיא דמתני' אבל פטורי אחרינא איכא במסכת שבת שהוא פטור ומותר דתנן בפ' במה מדליקין ואם בשביל החולה שישן פטור ואוקימנא בחולה שיש בו סכנה ופטור ומותר הוא וכל הזריז ה"ז משובח הרשב"א ז"ל בשיטתו לשבת דף ב' ג':

תקכה

פטורי דשבת פטור אבל אסור וכו'. דוקא פטור ופטורים הוא דקאמר שמואל אך לא כדקתני ר' פלוני פוטר כן ראיתי להגאון הר"א ממיץ בס' יראים דף מ' ב' ונעלם דבר זה מעיני הגהות מרדכי ספ"ק דעירובין מדכתב דאיסורא איכא על מאי דקתני גבי כלאים וחכמים פוטרין:

תקכו

פטור כי קאמר תלמודא בשאר דוכתי חוץ מפטורי שבת. כ' המרדכי ר"פ כל שעה דהא דנקט פטור לאו דוקא אלא פטור ומותר דלאו מפטורי שבת הוא דפטור אבל אסור וכ"כ עוד בסוף תענית דמדאמרינן כל פטורי שבת פטור אבל אסור מכלל דשאר פטורי פטור ומותר וכן מצאתי בדמשק אליעזר על חולין דף ר"ט ג' שכת' דאולי ס"ל להטור דדוקא באיסור שבת דייקי' כל היכא דתנא פטור רוצה לומר פטור אבל אסור אבל בשאר איסורין אפי' היכא דתני פטור רוצה לומר מותר לכתחילה ע"כ וכ"כ בעל ראש יוסף על א"ח סי' תקפ"ז ע"ש ועיין שו"ת חוות יאיר ססי' קצ"ג שפירש פטור ומותר גבי אף פועל אם חסמת פטור אך מדברי הראב"ד בהשגותיו בפ"א מה' ביאת מקדש הל' ה' מוכח דכל היכא דאמר פטור אף בשאר איסורין הוא פטור אבל אסור שעל מ"ש הרמב"ם שם שתה כדי רביעית בלבד מותר לעבוד כתב הוא ז"ל א"א אף זה לא מחוור דפטור קאמרינן אבל מותר לעבוד לא אמרינן אלא שהוא מותר להורות ע"כ יע"ש בב"מ דע"ע בה"ה רפ"ט מה' מאכלות אסורות שכתב ובכל אלו נראה שסבור רבינו שהוא פטור אבל אסור וכן עיקר וכ"כ הכנה"ג בדינא דחיי דף קל"ג ג' מח"א דמדקתני פטור ולא קתני מותר משמע פטור אבל אסור וכן נראה מדברי הרב"ח בח"מ סי' של"ז שכתב דמדקאמר פטור משמע אבל אסור וע"ש בבאר הגולה וכן נראה עוד בערך חם ממוהריק"ש ססי' ת"ך וכ"כ הט"ז בי"ד סי' ט"ז ס"ק י"א ובעל פרי תואר שם ס"ק ט"ז יע"ש ומצאתי להפר"ח בה' יוה"כ סי' תרי"ב ס"י דבהדיא פליג אכללא דכתיבנא בשם המרדכי וכתב עוד דהראיה דאייתי אינה ראיה דמשום דבעי למימר דאיכא ג' פטורי בשבת דהוי פטור ומותר להכי נקט ברישא כל פטורי דשבת אבל קושטא דמילתא דכל פטורי שבתלמוד פטור אבל אסור ותדע דהא אמרינן האוכל אכילה גסה ביוה"כ פטור והתם ליכא למימר פטור ומותר והכי מוכח בפ' ד' מיתות דף ז"ן ובכמה דוכתי בש"ס דקתני פטור והוי פטור ואסור עכ"ד ומעתה יש לתמוה על מוהר"ש אלגאזי שבהליכות אלי כלל תרמ"ט לא הזכיר כי אם דברי המרדכי דתענית כאילו היא הלכה מוסכמת ופסוקה ולא שת לבו גם לזאת דהרמב"ם והראב"ד ושאר פוסקים לא ס"ל הכי ולא עוד אלא שיגעתי ומצאתי בהגהות מרדכי ספ"ק דעירובין שכתב דגבי כלאים שייך נמי למימר פטור אבל אסור ודע דאף בדברי הרמב"ם היכא דקאמר פטור בעלמא דלאו הלכות שבת נינהו במחלוקת היא שנויה אי הוי פטור אבל אסור או אפשר דהוי פטור ומותר כי הנה הר"ב לחם משנה בפ"א מה' שבת כת' דהכלל שמסר לנו הרמב"ם הוא בכל מקום דה' שבת שאמר פטור הוא פטור אבל אסור אך בשאר דוכתי אפשר שיהיה מותר לגמרי וכן נראה מדברי מרן בכ"מ פי"ב מה' ע"ז הל' ז' שעל מ"ש שם הרמב"ם שאם גלח זקנו במספרים פטור כתב הוא ז"ל לאו דוקא ואף לכתחילה מותר אבל בעל החינוך במל"ת סי' רנ"ו כתב שנראה מדברי הרמב"ם דדוקא פטור הוא אבל אסור לעשות כן לכתחילה ואפשר שיהי' הענין כן במגלח במספרים כעין תער ע"ש וכן נראה מדברי ה"ה ספט"ז מה' איסורי ביאה גבי המסרס את הנקבה שכתב דלהכי נקט רבינו פטור משום דסובר חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא וכ"כ הב"ח בא"ח ססי' ה' לדעת הרמב"ם הרי דאף בשאר איסורין אית להו דפטור אבל אסור קאמר ועיין גנת וורדים חלק א"ח כלל ב' סי' י"ז שכתב דברייתא דקתני פטור דמשמע דאיסורא איכא היינו דוקא איסורא דרבנן בעלמא וכולהו פטור דשבת הוי מותר מן התורה אלא שחז"ל החמירו לאסרו ע"כ:

תקכז

פוק עיין בה דלאורתא בעי לך. פירוש לנסותך אי נמי פירושו בלשון בעיא ולהכי קאמר דלאורתא בעי לה מינך לידע האמת רבינו בצלאל בשיטת ב"מ דף ס"א ב' בשם תוספות חיצוניות:

תקכח

פוק תני לברא. משמע דלא קתני בריית' זו בפני דלדידי אינה משמע דס"ל כאידך ומשתיק ליה משמע כמאן דאמר ליה סמי ברייתא זו לגמרי ולא תתנייה עוד כלל מגיני שלמה דף מ"ז ג' לדעת רש"י:

סליקו כללי הפא בס"ד

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה