אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הסמך › תקג

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הסמך · תקג

תקב

סתם ספרי רבי שמעון. הכי איתא בפ' הנחנקי' פ"ו א' והכי מייתי לה רשב"ם בפי"ן קכ"ד ב' והערוך ערך סתם ומה שתמצא כתוב בהליכות עולם סוף שער א' סתם ספרי רבי ישמעאל דע שהוא טעות סופר ולקוח הוא מספר כריתות בלשון לימודים שער ב' סי' י"ג שגם שם נכתב בטעות ואין לומר דשמא הוו גרסי הכי בגמ' דהא ממקומו הוא מוכרע דעל רבי שמעון קא' דהכי אמרינן התם אני שונת ר"ש אומר מאחיו עד שיוציאנו מרשות אחיו וכו' דילמא הא ר"ש הא רבנן לא ס"ד דאמר רבי יוחנן סתם מתני' ר"מ וכו' סתם ספרי ר"ש וכולהו אליבא דר"ע ע"כ ועוד יש להוכיח כן ממאי דמסיים וכולהו אליבא דר"ע ופירש"י ממה שלמדו מר"ע אמרום ורבי ישמעאל לאו תלמידיה דרבי עקיבא הוה אלא חברו כדמוכח פ' יוה"כ ע"ה ב' ובס"פ איזהו מקומן נ"ז א' דאיתא התם וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעיתה ואי תלמידיה הוה לא היה אומר לאחרים שיאמרו לרבו טעיתה וכן מצאתי להרי"ף ז"ל בפ' השולח ובריש קמא דבמחלוקת רבי ישמעאל ור' עקיבא כתב וקי"ל הלכה כר"ע מחבירו וע"ע שם רפ"ד דב"ק ופ"ה וכן כ' בספר קבלת הראב"ד דחבירו דר"ע הוה וכ"כ התי"ט ספ"ג דתמורה גם הגר"ש בס' כריתות ימות עולם שער א' סי' ט"ו כתב שרבי טרפון ור"ע ורבי ישמעאל ורבי יוסי הגלילי קבלו מר"א ור' יהושע אלמא סבר דחבירים היו הן אמת שכתב הוא עצמו בריש ימות עולם ואחריהם ר' ישמעאל ור"מ קבלו מר"ע כנראה שסותר דברי עצמו והדבר צריך אצלי תלמוד אם לא שנאמר שסובר הגר"ש שר"ע היה רבו וחברו של ר' ישמעאל דהיינו תלמיד חבר וכמו שתירץ מוהר"ש אלגאזי בהליכות אלי דף ע' ב' בסתירה כיוצא בזו הנמצאת בס' כריתות גבי ר"ט דבחד דוכתא כתב שהיה חבירו של ר"א ובדוכתא אחרינא כתב שהיה תלמיד ר"א והכי נמי בענין ר"ט ור"ע יע"ש אף שלפק"ד הוא דוחק ומיהו מצינו להרמב"ם ז"ל בפתיחת חבורו שכתב דר' ישמעאל קבל מר"ע וכן בפ"ב דעדיות משנה ו' כתב בהדיא דר' ישמעאל תלמיד ר"ע הוה ולפי זה יקשה לו ההיא דיומא ודפ' איזהו מקומן שהבאתי דאמר עליו רבי ישמעאל טעיתה וכבר נתעורר בזה הר"ב ס' יוחסין בדף כ"ה וכ"ט וס"ח והוכיח בטוב טעם ודעת שחברים היו שלא כדברי הרמב"ם ז"ל והסכים על ידו הרב החבי"ב ז"ל בכללי התלמוד כלל ח"י בדף קנ"ז ב' לך נא ראה אלא שמ"ש בדף ס"ח שכן כתב הרמב"ם ז"ל בתשובותיו שר' ישמעאל אינו תלמיד ר"ע בעיני יפלא שא"כ הוא נמצא שהרמב"ם ז"ל סותר למ"ש הוא עצמו בפתיחת חבורו ובפ"ב דעדיות שהזכרתי ושהביא גם הוא בדף כ"ה וכ"ט הנ"ל לכן נ"ל דאפשר דט"ס הוא וצ"ל וכ"כ הרמב"ן בתשובותיו אף כי לא ידעתי היכן כתב כן האמנם מה דתמיהא לי בזה הוא דהרב המגיד בסוף פ"א מה' שביתות עשור וכן בפ"ב ופ"ג מה' איסורי ביאה ובכמה דוכתי אחריני כתב במחלוקת ר"ע ור' ישמעאל וידוע דהלכה כר"ע מחבירו וכן מצינו להכ"מ בפ"ג מה' כלאים ובפ"ה מה' ממרים ובמקומות אחרים השתא כיון דדעת הרמב"ם מבוררת שהיה ר' ישמעאל תלמידו של ר"ע הוה להו למנקט עיקר טעמא דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ולא להזכירו בשם חברו ואשוב אתפלא עוד על כ"מ באשר ראיתי אליו בס"פ ח"י מה' כלים שכתב דאפשר שסובר רבינו דר' ישמעאל הוה רביה דר"ע ואחרי המחילה הראויה הם דברים תמוהים דמלבד שאי אפשר כלל למימר הכי לדעת הרמב"ם ממה שכתב איהו גופיה להפך בתחילת חבורו ובפ"ב דעדיות דאייתינא לעיל אף גם זאת לא מצאנו ולא ראינו לשום א' מהמחברים שכתב כן ואמת הדבר שאחרי מופלג יצא לאור עולם ספר יד אהרן וראיתי בכלליו כלל ס"א שגם הוא תמה על הכ"מ בזה ולא בא לכלל יישו"ב ואיך שיהיה האמת הוא דסתם ספרי ר"ש וכמו שהוכחתי מפ' הנחנקים דלא כמו שנמצא כתוב בכריתות ובהליכות עולם וכ"כ הר"ב ס' יוחסין באות שי"ן מהתנאים ומבואר עוד כן בתשובת רב שרירא גאון שבס' יוחסין ע"ש דף ק"ט ב' וכן תמצא עוד בס' צמח דוד דף כ"ח א' ובמבוא התלמוד לר"ש הנגיד ומפומיה דהרמב"ם נמי שמיעא לן הכי כמו שתמצא בכ"מ דפי"ב מה' נדרים ע"ש והכי נקט לה בפשיטות הפר"ח בנימוקיו על הרמב"ם בפ' ג' מה' ע"ז הלכה ו' ע"ש ומעתה יש לתמוה על מוהריק"א ומוהר"ש אלגאזי ז"ל שלא הרגישו בזה לתקן את אשר עיותו המדפיסים:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה