אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי המם › תעח

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי המם · תעח

תעז

משבשתא היא אמרינן בכוליה תלמודא על הברייתא. ויש לי לחדש דגם על המשנה מצינן למימר משבשתא היא מדאמרינן בפ' ר"ע פ"ו א' מאן דלא מוקי כתנאי תנא רישא טהורה וכו' ופי' רש"י מאן דלא מוקי כתנאי דדחיק ומוקי מתני' בתרי טעמי או משבש לה ומפרש לה דלא לאוקומי כתנאי משבש לה ואמר משבשתא היא ותני בה טהור ומאן דמוקי לה כתנאי דניחא ליה לאוקימי כתנאי מלמימר משבשת' היא וכו' ע"כ הרי מבואר מדברי רש"י דמצינן למימר משבשתא היא אף במשנה הן אמת דמדברי התו' שם משמע דס"ל דמאן דלא מוקי כתנאי ותני טהורה לאו משום דמשבש לה למתני' ומגיה טהורה אלא דבלאו הכי איכא מאן דתני טהורה ואיכא מאן דתני טמאה וכו' ונלע"ד דמה שפירשו התוספות כן ולא בחרו בדברי רש"י לאו משום דפליגי על רש"י ז"ל וסברי דלא אמרינן משבשתא במשנה דא"כ הוו מייתו פירש"י לאפלוגי עליה או הוו מפרשי טעמייהו בהדיא דלא מצי משבש לה משום דמשנה היא אלא הכוונה היא דדוחק הוא לומר דמשבש לה למתני' לבלי חוק רק משום דבעי לאוקומא כולה מתני' אליבא דחד תנא אמנם דמצי משבש לה למתני' שניהם שוים לטובה דמצי משבש לה וכן נראה ביומא ע"א א' דקאמר ומאי חזית דמשבשת קראי שביש מתני'. איברא דהדוחה מצי שפיר למדחי ולומר דאין משם ראיה דמצינן לשבש המשנה משום דכוונת המקשה היא לומר שאין לנו לשבש לא המקרא ולא המשנה אבל מכיון דגלית אדעתך לשבש טפי אית לן לשבש מתני' מלשבש המקרא ואיך שיהיה האמת יורה דרכו דאף במשנה יכולים אנו לומר משבשתא היא כאשר פתר לנו רש"י ז"ל בההיא דפ' ר"ע וכן כתב בערכין כ"ט א' דאיתא התם מאי חזית דאפכת מתני' מקמי ברייתא ניפוך ברייתא מקמי מתני' רב גמריה גמור ע"כ ופירש"י דרביה אגמריה דמתני' משבשתא היא וכ"כ התוס' להדיא בפ"ב דנזיר י' ב' ד"ה ב"ש דכמה משניות משובשות ומשנינן להו בחסורי מחסרא וכן מצאתי בס' כריתות לשון למודים ש"ג כלל ק"ד שכתב וז"ל כשמקשה ממשנה או מברייתא מתקן אותה קודם כי היכי דלא לימרו משבשתא היא והדר פריך מינה וכו' ע"כ הרי מבואר דמסכים הולך עם רש"י ז"ל דגם במשנה הוו מצי למימר משבשתא היא אי לאו דמתקן לה ברישא וזה חזיתי ואספרה שראיתי להמגיה שם שכתב וז"ל נ"ל דטעות נפל בספרים דא"א לומר על שום משנה משבשת' היא דהא הרבה משניות אע"פ דאין הלכה כמותם מ"מ משנה לא זזה ממקומה וזה ברור ואפשר דלשון משבשתא חוזר על הבריית' לחוד ואל"כ הול"ל מתקן אותם דהוה קאי אתרווייהו עכ"ל ולדידי חזי לי דזה המגיה לא דק ואישתמיטו מיני' דברי רש"י הנ"ל גם מ"ש דא"א לומר על שום משנה משבשתא היא משום דמשנה לא זזה ממקומה אינו כלום דהא אף על ברייתא קאמר בגמ' דקידושין כ"ה א' משנה לא זזה ממקומה יע"ש ואם הדבר זה מעכב מלומר משבשתא היא גם בבריית' מעתה לא הוה לן למימר משבשתא היא ומה שהכריח עוד ואמר דאי קאי גם על המשנה הול"ל מתקן אותם בלשון רבים אין זה הכרח כלל דכיון דאו או קתני שכתב בזה הלשון כשמקשה ממשנה או מבריית' וכו' יצדק שפיר לכתוב אחריו לשון יחיד אף כי הם שנים וכלשון הזה מצינו בעירובין נ"ז ב' בלשון המשנה דקתני היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו הרי דאע"פ שהזיר ב' דברים קאמר מבליעו בלשון יחיד משום דקתני חד מיניהו בלשון או ואחרים זולתו שכעת איני זוכר איה מקום כבודם וגם בלשון המקרא מצינו דוגמתו ואיש או אשה כי יהיה בו נגע וכו' איש או אשה אשר יעשה את הרע וכן פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום ואחרים מלבד אלה ובר מן דין הנה מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושיו לגיטין ו' א' שכתב בהדיא כדברי הכריתות אלה דעלה דאקשינן שם בגמ' תנן המביא גט ואינו יכול לומר וכו' והוינן בה וכו' הקשה הוא ז"ל דאמאי איצטריך תלמודא להאריך ולומר והוינן בה וא"ר יוסף בלא הויה ובלא פירוקא דרב יוסף הוה מצי לאקשויי שפיר מגופה דמתני' ותירץ ב' תירוצים וז"ל בתירוצא בתרא ועוד יש לי לומר דע"כ איצטריך למימר הכי כי היכי דלא לידחי רב' דמשבשתא וכו' ולפיכך על כרחין איצטריך לפרוקה כדפרקה רב יוסף והדר מותיב מינה וזה נראה לי עיקר ושיטה זו פשטה בהרבה מקומות בתלמוד עכ"ל והוסיף שנית ידו בחדושיו לגיטין דף ה' ד' וכתב דאורחא דתלמודא הוא כשמביא מתני' או מתניתא דמהדר לפרושא והדר מותיב מינה והוא מן הטעם שפירש איהו גופיה בגיטין כי היכי דלא לימרו משבשתא היא וכן יש ללמוד עוד מדברי הר"ן שהביא מוהריק"א בכלליו וכה אמר בתוך לשונו שאין זו שיטת הגמ' לשבש בריית' או משנה אלא היכא דמשבשתא היא ע"כ לענייננו אתה הראת לדעת דאין להשגיח כלל על דברי המגיה שבס' כריתות כיון שמצינו לגאוני עולם הלא המה רש"י והתו' והרשב"א והר"ן ומוהריק"א שכתבו בהדיא דגם על משנה שייך שפיר למימר משבשתא היא כאמור וכן מצאתי עוד בתשובת ר' שרירא גאון שהביא בס' יוחסין דף ק"י א' בדפוס קראקא וז"ל שם והיכא דאשכחינן במתניתין מלתא משבשתא עד ואי אית בה במתני' שבשתא וכו' ע"ש וכ"כ מהר"י ן' וירגא בשארית יוסף נתיב הקושיא כלל י"ז ומן התימה דאישתמיט כלל זה גם ממוהר"י חאגיז בהלק"ט ח"ב סי' ק"ו וממהר"ר אברהם ישראל נר"ו בח"ג ממשאת משה למר אביו דף ס' א' ע"ש:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה