יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי המם · תעו
מתקיף לה ר"פ מצינו דקאמר אף בדקשיא ליה לאמורא גופא עלה דמתניתין או ברייתא וזה בפ"ק דחגיגה ה' סע"ב דעלה דתנן איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתיפו של אביו קאמר בגמ' מתקיף לה ר' זירא עד הכא מאן אתייה וכו' וכן בר"פ המפקיד ל"ג ב' מצינו מתקיף לה רמי בר חמא ופירש"י אמתני' קא מתמה וכן בפ' אלו הן הלוקין כ"ב א' איתיה להאי לישנא דמתקיף לה כמה זמני על מתני' דיש חורש תלם אחד וכו' ע"ש ואיתא תו בפ' דם חטאת צ"ד ב' עלה דקתני במתני' נטמא חוץ לקלעים קורעו וכו' מתקיף לה רבינא קורעו בגד אמר רחמנא ולאו בגד הוא וכו' וע"ע בר"פ מציאת האשה ס"ו א' דקאמר מתקיף לה רבא בר חנן ואדר' יהודה בן בתירא דמתני' קאי כדפרש"י שם וכי האי גוונא מצינו על ברייתא בספ"ק דעירובין י"ז ב' ובפרק יום הכפורים ע"ז ב' ור"פ לולב הגזול ל"ד א' ובמגילה כ"ג רע"ב ובפ"ק דיבמות ט' א' ובפ' שבועת העדות ל"ד א' ובנדה כ"ה ב' ודרשת וחקרת ואחרי הדברים והאמת האלה אני בעניותי לא ירדתי לסוף דעתו של הריטב"א ז"ל במאי דפליג על רש"י בההיא דהמפקיד ואמר דלישנא דמתקיף לה לא איתמר בשום דוכתא כדקשיא גופא דמתני' והגם דאצריכותא דעביד שם הש"ס קאי וכמו שהאריך בזה גם הכריתות בלשון למודים שער ג' סי' קס"ה הזכירוהו ההליכות עולם ויבין שמועה בשער ב' פ"א מ"מ אכתי קשיא מכל אינך דוכתי דאייתינא דבהדיא אתקיפו אמתני' ואברייתא גופייהו ואחר החיפוש מצאתי לרבי בצלאל בשיטתו המקובצת על ב"מ שם שהקשה על הריטב"א ז"ל מהך דשבועת העדות שהבאתי דקאי אברייתא וחזר וכתבו בשיטתו לכתובות פ"ו דף מ"א א' ע"ש אך מ"ש עוד שם דאפשר דמשום דאדר' יהודה בן בתירא פריך נקט לישנא דמתקיף בעיני יפלא דמה תיקן בזה והלא ריב"ב תנא דמתני' הוא ולא הו"ל למנקט לישנא דאתקפתא אם איתא לדברי הריטב"א ולפק"ד טפי הוה ליה לאקשויי מההיא דחגיגה ודמכות ודזבחים שהזכרתי דכלהו משניות נינהו כיון דהריטב"א על מתני' אמרה למלתיה והכי נמי תקשי למוהר"ש אלגאזי שבספרו הליכות אלי כלל תקל"ז בעי לאוכוחי דאמרינן מתקיף לה אמתני' אפי' שהיא סתמית ולא מצא מקום ללמוד כן כ"א מדברי התוס' קי"ג ב' ד"ה נימא ליה דמדלא הכריחו וכתבו ועוד דאין שייך מתקיף אסתם משנה משמע דסוברים התוס' דשייך ויש לתמוה על רוב בקיאותו דמה ראה על ככה להביא עצות מרחוק והלא תלמוד ערוך הוא בידינו בההיא דפ"ק דחגיגה דקאמר מתקיף לה על המשנה דחשיבא כסתמא כמ"ש הכריתות בלשון למודים שער ג' סימן קט"ו דדברי ב"ה חשיבי כסתמא מההיא דקידושין דף י"ב ולדידי המך בא יותר מבואר בשלהי שבת קנ"ז א' דקאמר ר' יוחנן סתמא אחריני אשכח בש"א וכו' ובה"א וכו' הרי דקרי תלמודא סתמא לדברי ב"ה וכדפירש"י שם וע"ע כה"ג בפ"ב דקידושין ד"ן ב' ובלא זה נמי הא איכא ההיא דפ' דם חטאת דאדכרנ' לעיל דסתמא גמורה היא וקאמר עלה תלמודא מתקיף לה רבינא וכו' וכל זה מורה באצבע דאשתמיטו מיניה דמהרש"א ומכולהו אינך רבוותא רובא דהני דוכתי דבגמרא דאייתינא מדלא הזכירום והוא פלא הן אמת דאכתי אני בעניותי לא מצינא למיקם אדעתיה דר' בצלאל בזה דהא אשכחנא ליה בשיטתו המקובצת על ב"ק דף ק"ל א' שכתב וז"ל מתקיף לה ר' זירא אימא וכו' נראה דאברייתא קא פריך וכו' וק"ק דלא שייך אתקפתא אלא אאמורא וכמו שביארתי בהלכות עולם ושמא האי אתתקפא בכאן לאו דוקא אלא כמתמיה על הדבר כדי להבין טעמו ודכותיה אשכחן בפ' המפקיד מתקיף לה רמי בר חמא וכו' ופירש"י לשם דאמתני' קמתמה וכו' שיטה עכ"ל וכל זה ודאי סותר למאי דכתב איהו גופיה במציעא ובכתובות שהבאתי דלא כסברת הריטב"א וכיון שכן אנחנו לא נדע אהי מינייהו נסמוך ולפק"ד מסתברא לי דמ"ש בפ"ק הם דברי עיקר לאסמוכי עלייהו טפי דאע"ג דמ"ש במציעא ובכתובות תרתי אינון עכ"ז ממ"ש בקמא שהביאו בהלכות עולם שלו ש"מ דלאקבועי הלכה אתא ואזיל ומודה לדעת הריטב"א דלא שייך אתקפתא אלא מירא כן נלע"ד אבל מה אדבר ומה אצטדק דהא כל הני סוגיי דאייתינ' מוכחי הפך זה וכבר חתרתי וצדדתי לכוין דבריהם אל כל אלין שמעתתי ולא יכולתי: