יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי המם · תנד
מאן תנא וכו'. דלא כפלוני פי' הוא מחן תנא דפליג עד שהוא צריך לאשמועי' דין זה שהוא פשוט ומשני דלא כפלוני כלומר שאינו פשיט והוצרך לאשמועינן לאפוקי מר' פלוני כן אני יכול לפרש לשון זה בכולה גמרא אף שרש"י אינו מפרש כן באר שבע דף י' ע"ד (ובדפוס פרנקפורט דף ח' ב') ולי הדיוט אחר המחילה לא נהירא דהא ברוב המקומות שבא לשון זה בגמרא קאמר עוד אחריו דאי כפלוני האמר וכו' ואם כדבריו כיון שהשיב ואמר דלא כפלוני כלומר שהוצרך למתנייה כדי לאפוקי מר' פלוני די והותר אמאי צריך תו למימר דאי כפלוני וכו' אלא ודאי מלשון זה משמע דשאלת מאן תנא וכו' הוא משום דבעי למידע באמת מי הוא התנא דתני כן והשיב לו שהוא דלא כפלוני דאי כפלוני לא מצי אתי דאמר כך וכך וכן יש להוכיח ממאי דקאמר בספ"ק דשבועות י"ג ב' מאן תנא דלא כר' יהודה והדר קאמר ומני ר"ש היא דמשמע כדכתיבנא ועוד דבכמה דיני חמורים הצריכים תלמוד קאמר תלמודא עלייהו מאן תנא וכו' דלא כפלוני ומי הוא זה אשר יערב לבו לומר ולשקול בכף מאזנים איזהו הדין הפשוט ואיזהו הבלתי פשוט ועיין שער יוסף דף נ"ה ע"ג ומדי דברי בזה הכלל זה חזיתי ואספרה שמצאתי להרשב"א בחידושיו לחולין דף ל"ד ג' דעלה דאמרי' שם בגמרא דלא כר"י כתב הוא ז"ל דמשום דר' יהושע הוא מתלמידי ב"ה ור"א מתלמידי ב"ש ניחא ליה לאוקומי כר' יהושע כל היכא דמצי לאוקומי כוותיה אבל כר"א לא מוקי אלא מדוחק ולפיכך קאמר דלא כר' יהושע ולא קאמר ור"א היא אי נמי דמשום דר"א לא קאמר בהדיא לא מצי לאוקמי כר"א אבל כר' יהושע ודאי דלא אתיא עכת"ד וגם זה לא זכיתי להולמו דאי כפי טעם ראשון קשה שהרי מצינו בבכורות ל"ג א' דקאמר מאן תנא אמר רב חסדא ב"ש היא דאמר וכו' ואם כדבריו הוה ליה למימר דלא כב"ה דפליגי עליה שם ותו דאף בר"א גופיה מצינו בנדרים ל"ב ול"ג ובשבת ק"ז ב' ובמנחות י"ב ב' דקאמר מאן תנא ר"א היא אע"ג דהוה מצי למימר דלא כבר פלוגתיה דר"א ואע"פ שהוא מוזכר בלשון חכמים ואין זה דרך התלמוד לומר דלא כרבנן מ"מ ר"א שאני דידעינן בבירור דסתם רבנן דפליגי עליה דר"א היינו ר' יהושע דהוא בכל דוכתא בר פלוגתיה כמ"ש הר"ן בנדרים דף ע"ד ב' ומצינו עוד במועד קטן י"א א' דקאמר דלא כר' יוסי הגם דקיימא לן דנמוקו עמו אע"פ שהיה יכול לומר דאתיא כר"י בר פלוגתיה דנוכל לדון משם דלא הוי טעמא כר"א משום דלא מוקי כוותיה אלא מתוך דוחק כיון שאף בר' יוסי דנמוקו עמו מצינו דוגמתו ואף בר"א גופיה מצאתי בהוריות ה' א' דקאמר דלא כר"א והוה מצי למימר ר' יהושע היא שהוא בר פלוגתיה מוזכר להדיא בההוא ברייתא וכן בריש תמורה ב' א' קאמר לאתויי יורש ודלא כר' יהודה אע"ג דהוה מצי שפיר למימר לאתויי יורש וכר' מאיר שהוא בר פלוגתי' דר"י המוזכר שם בברייתא וכן בע"ז ל"ב ב' ובחולין י"ג א' ובתמורה י"ב א' מצאתי עוד דקאמר מאן תנא דלא כר"א אע"פ דהוה מצי למימר שפיר מאן תנא רבנן היא כדאשכחן בנזיר כ"ד א' דקאמר מאן תנא דבעל לא משתעבד לה אמר רב חסדא רבנן היא דאי ס"ד ר' יהודה היא וכו' סוף דבר אם איתא להא דהרשב"א ז"ל בכולהו דוכתי דקאמר דלא כפלוני ואתי כרבנן או כמאן דרגיל תלמודא לפסוק כוותיה בדיני אחריני הוה ליה להש"ס למימר רבנן היא או ר"פ היא כיון דדוקא בר"א שייך טעמא דלא מוקי אלא מדוחק וכו' ואנן קא חזינן דסוגיא דתלמודא לאו הכי רהטא גם לפי טעם ב' שכתב הרשב"א דלא קאמר דאתי כר"א משום דלא אמרה לשמעתיה להדיא לא יתכן רק לאותו דין פרטי דחולין משום דהכי הוא ואנחנו לא נדע מה נעשה לכמה וכמה דוכתי שבא לשון זה בגמ' אף בדברים ברורים ונראים לעין כל שאותו פלוני אמרה לשמעתיה כתנא דמתניתין ושאלתי אל מי מקדושים על זה ויען ויאמר אלי דטעמא דמילתא דקאמר דלא כפלוני הוא דלא מצי למימר דאתיא כבר פל פלוגתיה מפני שהוא שם פלאי ומוזכר בלשון ת"ק בסתם או בלשון חכמים ואף גם זאת אין סופו להתקיים דהא בההוא דנזיר שהבאתי מצינן דקאמר מאן תנא וכו' אמר רב חסדא רבנן היא ועוד דמה נדבר ומה נצטדק בההוא דמועד קטן ודהוריות ודתמורה שהבאתי וכאלה רבות עמדי דידעינן בפשיטות שם התנא דפליג עליה ואפ"ה קאמר דלא כפלוני לכן נלע"ד לומר דרבינא ורב אשי מסדרי התלמוד קבעו הדברים בש"ס כפי אשר שמעו אותם מפי האומרם ובההוא לישנא ממש דאיתמר בבי מדרשא ומזה נמשך דלפעמים קאמר מאן תנא ר"פ היא וזמנין קאמר מאן תנא דלא כפלוני משום דבאותו הלשון עצמו ששמעוהו כך קבעוהו בתלמוד ואל תתמה על החפץ שהרי מצינו דוגמתה ברשב"ם ז"ל פ' חזקת הבתים מ"ה ב' דעלה דאמרינן שם בגמרא מתיב רבא לסיועי לרבה פי' הוא ז"ל דבלשון זה אמרה רבא בבי מדרשא תניא כוותיה דרבה ותיובתא לאביי והביאו ההליכות עולם בשער ב' פ' א' וכתב עליו שהדין עמו לפרש כן דרגילות התלמוד בכל מקום הוא דלא קאמר רק מותיב פלוני גרידא ע"כ וכן מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושיו לשבת דף מ"ב ד' ע"ש וכ"כ בס' תחלת חכמה בש"ב כלל כ"ח גבי מאי דתני לפעמים מניינא ברישא ופעמים לבסוף יע"ש וכ"כ עוד רבינו בצלאל בש"מ על ב"ק כ"י פ"ז בשם הרא"ש וז"ל הא דלא פריך הך פירכא אמילתיה דרבא לעיל משום שבבית המדרש נאמרה על מילתיה דרב חסדא קבעה נמי רב אשי אמילתיה ע"כ וכ"כ התו' שם ס"ז סע"ב וא"כ אף אנו נאמר דאיף הכי בהך לישנא דמאן תנא דלא כפלוני הכי הוי טעמא וכדכתיבנא כן נלע"ד: