יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי המם · תמח
מאי בינייהו איכא בינייהו כך וכך. אי הוי דוקא אותם הדברים שאמר הש"ס דאיכא בינייהו או מצינן לאשוויי להו שאר מילי דשייך בהו ההוא טעמ' גופיה איכא פלוגתא בהא ביני רבוותא כי לדעת הרשב"א שהביא הנ"י בפ"ק דמציע' גבי זבנא אורתא יהבא במתנה וכו' נוכל לדמות כל הדומה לאיכא בינייהו אע"ג דלא איתמר בש"ס שכ' וז"ל וכ' הרנב"ר ז"ל בשם הרשב"א ז"ל דה"ה כל היכא דאיכא טענה בלקיחת' של זו כגון שהיא סמוכה למצר שלו או שהיא עידית וכיוצא בו וכו' ע"כ וע"ע תולדות האדם להרשב"א ר"ס ש"מ ולזה נוטה דעת התוס' ז"ל כמו שנראה מדבריהם דפ' המניח ל"ג א' ד"ה הקדישו ניזק איכא בינייהו שכתבו הוה מצי למימר דלמר יכול לסלקו ולמר אין יכול לסלקו וכו' אלא חדא מינייהו נקט וכ"כ עוד שם מ' ב' ובפ' האומר ס"ג ב' ד"ה דקדמא ובפ' בנות כותים ל"ה ב' ד"ה איכא בינייהו ובערכין ל"א ובכמה דוכתי אמנם הרא"ש ז"ל רוח אחרת אתו שהרי כ' בההיא דפ"ק דמציעא וז"ל ראיתי מפרשים דה"ה היכא דאיכא טענה בלקיחתה כגון שהיה סמוכה למצר שלו או שהוא עידית וכו' ולא מסתבר לי דאי איכא מידי אחרינא דמוכח דלא לאוקומא קמיה בעי גמרא הוה מפרש ליה כי היכי דמפרש כל הני מילי אלא בסברא כל דהו לא אמר אלא היכא דמוכח בפי' כי הני ע"כ וכן נראה דעת הריב"ש בתשובותיו סי' רל"ג יע"ש ומצאתי עוד אחר זמן בשו"ת מוהריב"ל בח"א שבדף מ"ג ד' (הוא דף ג' בדפוס) כתב וז"ל וצריך לעיין איך לא חשש הרא"ש ז"ל לתרץ קושיא חזקה שיש לסברת ר"י ולסברתו והיא דאמרי' התם בערכין מאי בינייהו בין רב פפא ובין רב הונא בריה דרב יהושע איכא בינייהו כשחייב מודה אי נמי דשמתיה ומת בשמתא ואמאי לא קאמר דאיכא בינייהו נמי כשהמלוה היא בתוך הזמן וכו' עכ"ל הרי דסבר ריב"ל ז"ל נמי דכל כמה דלא מפרש תלמודא כל שאר מילי דאיכא בינייהו לא אמרינן דנקט הני וה"ה לאינך ולדידי חזי לי דאישתמיטו מיניה דמוהריב"ל דברי הרא"ש דפ"ק דמציעא שהבאתי דהא ביתר שאת וביתר עז הוה מצי לאקשויי אהרא"ש ז"ל דדבריו סתרי אהדדי דבההיא דמציעא כתב דהנהו דקאמר תלמודא דאיכא בינייהו הם בדוקא ובתשובותיו כלל פ"ח כתב דנזקקין לנכסי יתומין במלוה בתוך זמנה אע"ג דבגמרא לא קאמר לה גבי איכא בינייהו כשחייב מודה וכו' ואיך שיהיה בכללות כל שאר גדולי הפוסקים שפסקו דנזקקין למלוה בתוך זמנה אע"פ שלא הוזכר בגמרא גבי איכא בינייהו כשחייב מודה מוכח שפיר דלדידהו אע"ג דבגמרא לא קאמר דאיכא בינייהו כי אם מלתא חדא או תרתין הוא הדין לכל מאי דדמי להו וכמו שכתב להדיא בעל התרומות בשער י"ד סוף ח"א וז"ל ויש מי שהורו שאינו גובה מהן כשמת תוך זמן אפי' בשבועה וחזו לה מההיא דערכין ומההיא דגט פשוט דאמרי' איכא בינייהו דשמתו' ומית בשמתיה אי נמי כשחייב מודה ולא נקיט דמית בגו זימניה ומסתברא דחדא מינייהו נקט וה"ה לאחריני עכ"ד וכן נראה בהר"ן פ' אלמנה ניזונת תקכ"ט א'. ומצאתי למוהר"י ן' ומא בספרו שארית יוסף ריש נתיב הבעיא והפשיטות שתמה על הריב"ש ז"ל שבתשובותיו סי רל"ג שהבאתי הוציא נפקותא דדינא במה שלא אמר הש"ס איכא בינייהו אחר ומאי קושיא כפי מ"ש התוס' בכמה מקומות דחדא מינייהו נקט ותירץ וז"ל וי"ל דהתם דייק כר' ששת משום דהא נחית למניינא וכיון שכן דנקיט תרתי אמאי לא אמר תלת ואילו לא היה מתרץ אלא בחדא לא הוה קשה ע"כ והנה מדבריו אלה נראה דסבר וע"כ לא כתבו התוס' דלאו דוקא הנהו דקאמר בגמ' דאיכא בינייהו אלא ה"ה לאחריני דדמו להו אלא דוקא היכא דנקיט תלמודא חדא מילתא דאיכא בינייהו בלחוד אבל היכא דקאמר דאיכא בינייהו תרתי מילי אף לדעת התוס' שפיר אמרינן דכיון דנחית למניינא לאו דוקא הם וכדברי הריב"ש ולדידי לירא להאי חילוקא שהרי מצאתי להתוס' בפ"ק דבתר' ה' ב' ד"ה ואפי' מיתמי שכתבו וז"ל ואין להביא ראיה משלהי מכילתין דקאמר מאי בינייהו דר"פ ורב הונא בריה דרב יהושע ולא קאמר דאיכא בינייהו כגון דמית לוה בתוך הזמן דלרב הונא גבי דהא רב הונא ורב פפא אמרי בשמעתין דלית להו חזקה דריש לקיש ועוד דבכמה מקומות יכול למצוא איכא בינייהו טובא ואינו חושש לומר אלא דבר אחד או שנים כדאמרינן בהמניח ל"ג גבי פלוגתא דיושם השור ע"כ הא קמן מבואר דלדעת התוס' ז"ל אין חילוק כלל בין חדא מילתא לתרתין דהא נההיא דסוף בתרא שהביאו קאמר בגמרא דאיכא בינייהו תרתי מילי כשחייב מודה או כששמתוהו ומת בשמתא ואפ"ה תירצו דאינו חושש תלמודא למנקט אלא דבר אחד או שנים וה"ה לאחריני דדמו להו וכן נראה דעת מהר"י אבוהב כפי מ"ש משמו ר' בצלאל בש"מ על ב"מ דף ט"ל א' דאיתא שם בגמרא דף י' ב' מאי בינייהו איכא בינייהו כהן וכו' אי נמי וכו' כתב הוא ז"ל דאה"נ שיש הבדלים אחרים אבל הגמרא נקט הני לפי שמביא בהם חידוש גדול וכו' ע"ש וכן מצאתי תו להר"ן בפ"ד דכתובות גבי איכא בינייהו אורועי סהדי ומכוש פירי ולטסקא שכ' ודאמרינן דאיכא בינייהו הכי גווני הא דאיכא בינייהו כגון שכתב וכו' אלא דתלמודא נקט מאי איכא בינייהו בשני שטרות שוין ע"כ: