אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי המם › תלג

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי המם · תלג

תלב

מחלוקת ואח"כ סתם לא אזלינן בתר כלל זה במקום דאיכא פלוגתא דאמוראי דאפשר דהוי הלכתא כחד מהנך אמוראי כ"כ הרא"ש בפ' נערה שנתפתתה סי' ל"א וכן ראיתי למוהר"י קורקוס בפ"ט מה' שמיטה ויובל הלכה כ"ד וכן גבי סתם במתני' ומחלוקת בברייתא מצאתי למרן כ"מ פ"ו מה' מעשר שני הלכה ג' שכתב ואע"ג דבפ' החולץ אמרינן דסתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הל' כסתם שאני הכא דבפ"ק דביצה טרחי אמוראי לאוקומי מתני' כחכמים משמע דסברי דהכא הלכתא ולא כסתם ע"כ וכן כתב עוד בפי"ג מה' נדרים הלכה י' דאע"ג דסתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתני' שאני הכא דאמרינן זו דברי רבי ישמעאל אבל חכמים אומרים משמע כחכמים קי"ל ע"כ וכן כתבו הר"ן בפ' האיש מקדש דף תרמ"ב א' ומוהרי"ט ח"ב בחידושי הרי"ף דף ע"ה ד' גבי סתם ואח"כ מחלוקת דאי שקלו וטרו אמוראי אליבא דסתם הלכה כסתם ועיין כנה"ג ח"מ סי' רנ"ג הגהות הב"י אות י"ג ובתוי"ט פ"ו דברכות וכן מצאתי תו להר"ן בפרק השולח גבי פרוזבול היה לי ואבד שכתב וז"ל סתם במתני' ומחלוקת ברייתא הל' כסתם הכא לא קי"ל הכי כיון דרב הונא אמורא דחי לה ע"כ וברור הוא דטעמא דשויא לכולן שכל הכללים לא נאמרו אלא בדליכא הוכחה בש"ס דלא כוותייהו וכמו שהוכחתי מגדולי המחברים במקום א' וכבר כתבתי בכללין דלעיל בשם הרא"ש דאמורא יש לו כח לפסוק דלא כמתני' והלכה כוותיה ואף שדבריו אינם צריכים חיזוק מטיבותיה אמינא דהכי מוכח בפ' תולין ק"מ א' דמשום דקאמר רבי ינאי דסתם מתני' דאין שורין את החילתית בפושרין יחידאה היא פסקו כולהו רבוותא כר' ינאי ודלא כמתני' וכן תמצא עוד בפ"ד דביצה ל"א על מתני' דמביאין עצים מן השדה וכו' ע"ש וכ"כ הרי"ף בהדיא בפ' הספינה מתני' יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה וכ"כ נ"י פ' המניח י"ד א' ע"ש ומצאתי להר"ן ריש פרק המגרש שכתב ואמר חזקיה דמתני' דהכא כרשב"א אתיא ולדידיה משמע דלא קי"ל כסתם מתניתין דאע"ג דסתמא דהכא בתרא הוא מדאמר חזקיה רשב"א היא משמע דהלכתא מפיק ליה עכ"ד וכ"כ ר' שרירא גאון בתשובה שהביא ס' יוחסין ע"ש דף קי"ג א' ועיין תי"ט פ"ה דמעשרות סוף משנה א' דזו היא שיטת הירושלמי דמדמפרש דאתיא כר"פ תו לא הוה כסתמא כן מצאתי להרדב"ז ז"ל בספר יקר תפארת ר"פ ט' מה' נדרים לדעת הרמב"ם ע"ש ומעתה נוראות נפלאתי מהר"ב חזון נחום שבפי"ג דזבחים משנה א' תמה על הרע"ב שם שכתב דר' נחמיה היא ואינה הלכה ואמר ולא ידעתי למה דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם ואגב ריהטיה לא דק דדברי הרע"ב לאו מדיליה אינון דבהדיא איתמר שם בש"ס קי"ב א' הא מני ר' נחמיה היא וכו' וכיון דאתפרש בגמ' דיחידאה היא תו לא שייך למימר דליהוי הלכה כסתם וכדכתיבנא ואשוב אתפלא עוד עליו שחזר שנית עוד בפ"ט דמנחות משנה ה' וכתב וז"ל כתב הר"ב ז"ל דמתני' ר"מ היא ולית הלכתא כוותיה וכ"כ הרמב"ם וק"ק דהוה ליה מחלוקת ואח"כ סתם דהלכה כסתם וכבר כתבתי בזה במקום אחר ע"כ והוא פלא דגם בזה לא התבונן שדברי הרע"ב והרמב"ם הם לקוחים מהש"ס שם צ' א' דמוקמי' לה כר"מ דלית הלכתא כוותיה וכיון דאתמר בגמ' דלא חשיבא סתמא ולית הלכתא כוותי' מה מקום לטפילה זו ולמימר דליהוי מחלוקת ואח"כ סתם אתמהא והבאתי את השלישית וזאת קשה מכולם דבפי"א דזבחים משנה ח' כתב וז"ל בגמרא מוקי רבא לסתם מתני' כר"ש דאמר קדשים קלים אין צריכין מריקה ושטיפה יע"ש ולפי זה הו"ל למפסק הלכה כר"ש דהו"ל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם וא"כ קשה למה לא פסק הרמב"ם בפירושו ובחבורו כר"ש הרי שלא נתעלם ממנו דלא נעביד עיקר מינה ואיהו קא הדר ומקשי דליהוי מחלוקת ואח"כ סתם דהלכה כסתם והוא פלא על רב שחכמתו מרובה איך אישתמיטו מיניה כל הני מילי מעלייתא דאתינא לעיל ושכח דברי עצמו שכתב ברפ"ג דתמורה דהא דקי"ל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם אי אמורא גלי דעתיה להפך אזדא ליה האי כללא ועשה עצמו כאילו לא ידע מ"ש מרן בכ"מ פ"ח מה' ברכות הל' י' וז"ל אבל רבינו סובר דלא אמרו בגמרא דר' יהודה היא אלא ללמדנו דמתני' יחידאה היא ולית הלכתא כוותיה וכ"כ עוד בפ"י מה' בכורים הלכה ז' מדאמרינן מני ר"ש היא מוכח דרבנן פליגי עליה ונקטינן ככללין דיחיד ורבים הלכה כרבים ע"כ וכ"כ מוהר"י קורקוס שם פ"ד הלכה י"ב לדעת הרמב"ם וכ"כ הר"ן ר"פ ראשית הגז לדעת הרמב"ם ע"ש וכ"כ רש"ל שם ביש"ש שלו ורש"י בפ"ק דחגיגה י' א' גם הוא כתב בהדיא הא מני ר"פ היא ואין הלכה כמותו וע"ע פי"ט מהלכות מעשה הקרבנות הלכה א' דאזיל לשיטתיה זאת וכן מצאתי תו אחר החיפוש בס"פ כ"ז מה' מכירה כתב אלה הדברים ולקיים דברי הרי"ף ורבינו י"ל דא"כ לימא מתני' מני ר' נתן היא ומדאמר מתני' יחידאה היא ודאי משמע דאתא למימר דמשום דיחידאה היא לא קי"ל כוותה עכ"ד הרי מבואר מכל אילין דוכתי דאייתינא דדעת הרמב"ם הוא דכל היכא דמוקמינן לסתמא דמתני' כיחיד לאפוקה מהלכתא הוא ולא שייך כלל תו למימר מחלוקת ואח"כ סתם היא הפך דבריו ז"ל והיותר תימה הוא דאיהו גופיה בפ"י דמנחות משנה ג' כתב כדברי הכ"מ יע"ש האמנם לא אוכל להתעלם ממאי דאיכא למידק בדברי הכ"מ דה' מכירה דמשמע מדבריו דדוקא היכא דאמרינן בש"ס דיחידאה היא הוא דאית ליה להרמב"ם דלא קי"ל כוותיה משא"כ כדקאמר מני ר"פ היא וזה סותר למ"ש איהו גופיה בכל הנך דוכתי דאייתינ' דגם במני ר"פ היא משוי להו יחידאה לדעת הרמב"ם וכעת לי המך צ"ע ואני תמיה על הר"ב בית דוד על המשניות דכתב כן מדעת עצמו בפ"ט דמנחות משנה ה' ולא הזכיר מכל זה כלום ויותר מאלה יש לתמוה על הר"ב שושנים לדוד שכתב עליו שם דהך כללא לא שמיע לן והוא פלא ותימא על תימא דאיהו גופיה כתב ספ"ב דבכורות דתני ר' משנה יתיר' בשם ר"א ללמד דהסתם שקדם לו אין הל' כמותו כיון דר"מ הוא והלא מכ"ש אתיא היכא דקא מפרש בגמרא להדיא דאותו סתם ר"מ הוא ואיך כתב דלא שמיע' ליה הך כללא ועיין מוהר"י קורקוס פ"ט מה' בכורים סוף הלכה ג'. גם הלום ראיתי מה שתירץ הר"ב חזון נחום ספי"א דזבחים לקושיתו הנ"ל וז"ל וי"ל דבריש פרקין סתם כר"ש ואח"כ הביא מחלוקת דר"ש ורבנן באופן דהוי מחלוקת בין תרי סתמי הלכך ליכא למשמע מינה והדרינן לכללין דאין הלכה כר"ש לגבי ת"ק ע"כ ולי הדיוט לא נהירא דכיון דסתם רבי בתחלה כיחיד ואחר שהביא המחלוקת חוזר וסתם כוותי' ש"מ דלאקבועי הלכתא כוותי' קא מהדר דאי לאשוויה סתם ואח"כ מחלוקת קא בעי לא הוה הדר למסתם זמנא באחרינא כוותי' ובתר דקיימתיה מסברא מצאתיה ראיתיה בתי"ט פ"ג דכלים משנה ב' ע"ש דלדידיה בכי האי גוונא אית לן למיזל בתר סתמי אף שהמחלוקת באמצען וכן ראיתי תו אליו ז"ל בנגעים פ"ו משנה ב' יע"ש וע"ע מזה במקואות פ"ג מ"ב וכן יש ללמוד עוד מדברי הכנה"ג בכללי התלמוד שבאות כ"ח כתב בשם מוהרי"ט רבו דאע"ג דסתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם אי אשכחן סתמא אחרינא בדוכתא אחרינא סמכינן עלה ע"כ וכ"כ עוד בכנה"ג ח"מ סי' רנ"ג הגהות הב"י אות י"ג וכן מצאתי גם אני להרא"ש ז"ל בפ"ט דנדרים שכתב כן בשם הרמב"ן ולא ידעתי למה לא הזכירו הכנה"ג ומסתמות דבריהם יש ללמוד דאף אם ישאר המחלוקת באמצע התרי סתמי אין קפידא בכך וע"ע זרע יצחק חולין פ"ח משנה א' ובשיטה מקובצת על ב"מ דף קכ"ט ג' ונ"ל דיש סמך לזה בסוגיא דפ' האיש מקדש נ"ד ב' דעלה דאיפליגו ר"מ ורבי יהודה במעשר דלר"מ ממון גבוה הוא ולר"י ממון הדיוט הוא אמרינן שם בגמרא דסתם לן תנא כר"מ תרי זימני חדא במעשר שני פ"ה ואידך בעדיות וכר"י חדא זמנא ופרכינן ואי סתמא דוקא מה לי חד סתמא מה לי תרי סתמי הרי דאי לא הוה לן סתמא כר"י לא הוה קשיא לן כלל אף שהמחלוקת דהאיש מקדש הוי בין תרי סתמי דמעשר שני ודעדיות ואע"ג דהמסקנא היא משום דבבחירתא סתם כוותיה מ"מ חזינן דגמרא סברא דאין קפידא מאי דקאי המחלוקת בין תרי סתמי כמדובר כנלע"ד. עוד תירץ בעל חזון נחום שם וז"ל ועוד י"מ דכתבו דהאי כללא ליתיה בסמוכין זה לזה אלא במרוחקין זה מזה עכ"ד ולי הדיוט לא נהירא דהן אמת דהגאון ר' שמשון בס' כריתות ימות עולם ש"ג סי' י' למד כן מדברי הירושלמי דפ' החולץ ודפ"ק דמגילה ע"ש אבל אנו אין לנו אלא כש"ס דילן דלא קא מפליג בשום דוכתא בין רחוק לקרוב אלא סתמא קאמר דכל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם וכן תמצא הדבר מבואר בדברי רש"י ז"ל בפרק החולץ מ"ב ב' שכתב וז"ל מחלוקת ואח"כ סתם בין שסתם אחריה מיד כאחד מהם בין שסתם אחריה במסכתא אחרת באותו הסדר וכו' הלכה כסתם ע"כ הרי מבואר בהדיא דאין חילוק בין קרוב לרחוק ומה גם שבש"ס שם מפורש דקרי סתם ואח"כ מחלוקת לחדא מתני' גופה ואין טעם לחלק בזה בין סתם ואח"כ מחלוקת למחלוקת ואח"כ סתם דמאי שנא וע"ש תו' סד"ה התם ובפ"ק דע"ז ז' א' ד"ה פשיטא דקרי להו מחלוקת ואח"כ סתם בחדא מתני' וכן יש ללמוד עוד מדבריהם דפי"ן קכ"ב ב' דבמרוחקין גרע טפי יע"ש וכ"נ מדברי הרי"ף והרא"ש דפ' הערל גבי סריס דקרו מחלוקת ואח"כ סתם לשני משניות דסמיכי אהדדי וכן ראיתי עוד בהרא"ש פ"ק דיומא דקרי מחלוקת ואח"כ סתם בחדא מתני' ע"ש וע"ע תי"ט פ"ז דכלאים משנה ו' ופ"ג דערלה משנה ח' שכתב דהוי מחלוקת ואח"כ סתם בתרי משניות דסמיכי אהדדי ויותר על זה כתב ברפ"ב דנגעים בשם מהר"ם דבחדא מתני' גופה אמרינן כן אלא שיש לתמוה עליו דבפ"ק דע"ז משנה ט' נשען על דברי הכריתות הנ"ל ואישתמיט מניה דמר דאנן לא קי"ל הכי באופן שכל מ"ש בזה הר"ב חזון נחום הן בקושיא הן בשני תירוציו אחת מהנה לא נסברה:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה