אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי המם › תטו

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי המם · תטו

תיד

משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי אמרינן אף בברייתא. כן מוכח בפ' החולץ ל"ז א' ובפ' הבא על יבמתו ס' דמייתי לה להלכה פסוקה על ברייתא ע"ש וכן ראיתי לבעל הלכות גדולות דף פ"ז ב' דעלה דתניא בהניזקין נ"ב א' ראב"י אומר זה וזה ישבע והלכה כדבריו כתב הוא ז"ל ואע"ג דקתני ראב"י אומר וכו' ומשנת ראב"י קב ונקי לית הלכתא כוותיה דאין למדין הלכה מפי תלמוד וכו' ע"כ אלמא משמע דאי לאו הכי הוה פסיק כותיה אף דברייתא היא ושיטת הרי"ף ר"כ נראה דכך היא דהא אשכחנא ליה בפ' שבועת הדיינין דף שי"ח ב' דעל ברייתא דמי יתי תמן ראב"י אומר פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו קא פסק ותני הלכה. כר אב"י כדאמרינן משנת ראב"י קב ונקי וכתב שם הר"ן שהרב ז"ל בתחלה פסק כדברי חכמים ובזקנותו חזר בו ופסק כראב"י ואנן בדידן אית לן למיזל בתר בתרא ואף לפי מ"ש עוד דדעת הראב"ד ור"ח והגאונים לפסוק כחכמים היינו מטעמא דלא אית להו משנת ראב"י קב ונקי אלא כנגד יחיד אך לא כנגד רבים כמבואר שם אבל דאמרינן כן אף בברייתא כלן שוין לטובה דאין טעם לחלק בין משנה לברייתא וזה ברור גם הרמב"ם ז"ל אזיל ומודה לשיטת הרי"ף רבו וכדחזינן מכמה פסקי דידיה וראשון לציון הנה הוא בספ"ו מה' ע"ז דעל ברייתא דספרי כתב מרן שם דפסק כראב"י משום דמשנתו קב ונקי וכ"כ עוד שם בפי"ב הל' ט' על ברייתא דפ' שני נזירין נ"ט ובפ"ב מה' תשובה הל' ח' ובפ"ג מה' נערה ובתולה הל' ו' ובפ"ה מה' תרומות הל' ט' ובפ"ח מה' ביאת מקדש הלכה י"ב ובפ"ח מה' עבודת יום הכפורים הלכה ב' ובפ"ג מה' עבדים הלכה ד' ובפ"ב מה' אבל הל' י"ד לכו חזו וכן מצאתי להרב המגיד בפ"ו מה' שבת ה' כ"ד ובריש פי"ב מה' אישות יע"ש אך את זה ראיתי רע ומר בדברי מרן שבסוף פ"ב מה' בית הבחירה שינה את טעמו ואמר ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפשר דה"מ במשנה אבל לא בברייתא וזה תימא רבתי ששכח דברי עצמו הנאמרים באמת בכל אינך דמכתי שהבאהני דהך כללא איתיה אף בברייתא ואמת אגיד שאחר עידן ועידנין מצאתי למהר"ר צבי אשכנזי בתשובותיו סי' יו"ד שנשאל על זה וטרח להעלות ארוכה לפסק הרמב"ם ולהכריח דכיון שהרבה קודם ר' איתמר הך כללא ע"כ לאו אמשניות שסידר ר' דוקא קאי אך בסתירת דברי מרן לא תיקן ולא מידי יע"ש ועוד ראיתי לקצת מהאחרונים שנתעוררו בזה ולא אחד בהם שבא לכלל יישו"ב לבד ראה זה מצאתי בספר שמות בארץ בתוספת יוה"כ דף ל"ב ד' שחשב לתרץ דכלל הלכתא כראב"י במשנה הוא יתד שלא תמוט אבל בברייתא יש פעמים דהלכה כוותיה משום דמסתבר טעמיה או היכא דפסיק תלמודא הלכתא כראב"י ולי הדיוט לא מיחוורא דהא לדעת הרמב"ם דסבר דעיקר כללא איתמר בין במשנה בין בברייתא אין סברא כלל לחלק ביניהם כיון דשוים הם וכל כך הוא יתד שלא תמוט בברייתא כמו במשנה ולולי דמסתפינא אמינא שמה שנמצא כתוב בה' בית הבחירה לא יצאו הדברים מפה קדוש מרן ז"ל אלא איזה תלמיד כתב כן בגליון ונתנוהו בפנים וטעם לזה איכא דהא מאחר שכבר יהיב טעמא למה שפסק הרמב"ם כרשב"י ולא כראב"י משום דרשב"י הוא מאריה דגמר' טפי מראב"י מה מקום לטפילה זו לחזור ולהרגיש ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי הלא כבר מילתיה אמורה דלגבי רשב"י שאני משום דהוה מאריה דתלמודא טפי מראב"י אלא ודאי דדברים טפלים הם ולאו דברי מרן נינהו ואיך שיהיה הלא טוב לנו למסמי חדא מקמי כל אילין דוכתי דאייתינא שכתב להפך ומעתה יש לתמוה טובא על הכנה"ג שבכללי הגמרא כלל יו"ד תקע את אהלו ועשה עיקר מדברי מרן דה' בית הבחירה הנ"ל ולא זכר דרבי' נינהו המקומות שכתב הפך זה כמדובר ואעידה לי עוד עדים נאמנים דלדעת הרמב"ם איתיה להך כללא אף בברייתא שהרי כתב הרל"ם גם הוא בפ"ב מה' תשובה שם בברייתא ופסק כראב"י דמשנתו קב ונקי וכן מצאתי להרדב"ז בח"ב קובץ ג' סי' ר"א מלשונות הרמב"ם שכתב וז"ל תשובה דע כי הך תנא לאו ר' אליעזר הוא אלא ראב"י הוא דקי"ל משנתו קב ונקי ואפי' בברייתא אמרינן הכי כדמוכח בפ' החולץ ומשום הכי פסק הרב ז"ל כוותיה ע"כ וכן כתב עוד בספרו יקר תפארת הל' ה' ע"ש והנה לא אכחיד תחת לשוני שראיתי להרדב"ז גופיה בח"ב סי' מ"ט מלשונות הרמב"ם שכתב דלא אמרינן משנת ראב"י קב ונקי אלא במשנה ולא בברייתא וזה ודאי סותר למה שכ' הוא עצמו בקובץ ג' סי' ר"א שהבאתי וכבר עלה בדעתי לתרץ ולמימר דהך דסי' מ"ט לא אמרה אלא לדעת הרא"ש דעליה קאי וכדיתברר למעיין שם וההיא דסי' ר"א לדעת הרמב"ם הוא דאמרה וכמו שסיים בלשונו ואמר ומשום הכי פסק הרב ז"ל כוותיה אלא דאם אמת היה הדבר הזה ארחת לן חדא ואקשת לן חדא דהא הרא"ש ז"ל הוא מכת הסוברים דהך כללא איתמר אף בברייתא וכדבעינן למימר קמן ומאחר שכן מה זו קושיא דמקשה להרא"ש ממילתא דאיהו לא ס"ל הכי ותו דמה יענו שפתי צדק למה שכת' עוד בספרו יקר תפארת בפ"י מה' מעשר שני לקושטא דמילתא דדוקא במשנה איתיה להך כללא אבל לא בברייתא ונמצא א"כ דדבריו סתרי אהדדי בין בתשובותיו בין בספרו יקר תפארת וכל זה צ"ע. גם הסמ"ג ז"ל דמסתמא מגרר גריר בתר הרמב"ם כמ"ש בכללי הפוסקים שלי מצאתי אליו ז"ל בלאוין ס' דעל ברייתא דפ' שני נזירין נ"ט א' כתב הלכה כראב"י בכל מקום ובפירושא איתמר בלאוין של"א הילך לשונו ולכאורה משנת ראב"י עיקר שהוא קב ונקי ואפילו בברייתא כדמוכח פ' החולץ אמנם אמר רבא שם כיון שעברו עליו ג' רגלים עובר על בל תאחר בכל יום ע"כ מבואר שפיר דאי לאו משום דאמר רבא שהוא אמורא בתרא כיון שעברו וכו' הוה פסיק כראב"י מכח כללין אף דברייתא היא ומכללות דברי הרב כנה"ג בספרו דינא דחיי על הסמ"ג דף ס"ד ג' מוכח דדעת הרמב"ם והסמ"ג שוין בכללא דא יעש"ב האמנם חזות קשה קא חזינא דהא אשכחנא ליה להכנה"ג בעשין מ"ח דף כ"ח ב' שצדד לומר דהרמב"ם והסמ"ג ס"ל דלא איתמר הך כללא בברייתא וכמ"ש הכ"מ בפ"ב מה' בית הבחירה וחזר ושנאו בעשין ע"ח דף צ"ב ג' דהרמב"ם והסמ"ג שפסקו דלא כראב"י בברייתא דעגלה ערופה אי משום דסבירא להו דאין כלל זה אמור אלא במשנה לא בברייתא אי משום וכו' ע"ש וכן ראיתי אליו עוד בכנה"ג י"ד סי' רצ"ד ובח"מ ססי' רצ"ב ורסי' תכ"ג דגמגומי קמגמגם בדעת הרמב"ם ואחרי המחילה רבה דברים תמוהים הם דלא זו שסותר דברי עצמו אלא שנעלם ממנו הלכה זו הברורה וכדכתיבנא. עוד ראה זה מצאתי בחפיש"ה להגאון הר"א ממיץ בס' יראים מצוה צ"ו דעל ההיא ברייתא דפ' שני נזירין נ"ט א' כתב גם הוא וכראב"י קי"ל דאמרי' בגיטין משנת ראב"י קב ונקי ומייתי ליה לפסק הלכה ביבמות בפ' הבא על יבמתו וכן כתב עוד במצוה קצ"ז ושי"ז על ברייתות אחרות לך נא ראה וכן נראה שהוא דעת רש"י ז"ל מדכת' בקדושין בפ' האומר ס"ב ב' ד"ה כמאן וכדראב"י קי"ל דמשנתו קב ונקי וקאי על ברייתא דמייתי. תמן וכן בפ' האומר דגיטין ס"ז א' הוסיף שנית ידו ואמר דהלכה כמותו לעולם ע"ש שוב מצאתי שכתב דבר זה יותר מבואר בס"פ החולץ מ"ט ב' וז"ל משנת ראב"י קב ונקי קב מדה קטנה כלו' במקומות מועטי' הוא נזכר במשנה או בברייתא ונקי בכל מקום שנזכר הלכה כמותו ע"כ אמור מעתה שדעת רש"י ככולהו הנך רבוואתא דסברי דהך כללא איתיה בין במשנה בין בברייתא ומאחר שכן יפה כיוון הרב כנה"ג בספרו דינא דחיי עשין ע"ח דף צ"ב ג' במ"ש לדעת רש"י בפי' החומש דס"ל דגם בבריית' איתמר האי כללא דבזה נמצאו דבריו מכוונים למ"ש בפי' התלמוד שהבאתי ודעת רשב"ם נמי כן הוא דהא בהדיא כתב בפ' יש נוחלין קל"ח א' דכל היכא דאמרו במשנתינו היינו משנה אבל ברייתא לא אך היכא דאמרו משנה היינו נמי ברייתא כדאמרי' בעלמא משנת ראב"י קב ונקי ומש"ה קי"ל כוותיה בין במשנה בין בברייתא ואחריו נמשך הנ"י שם בדף רפ"א א' ודעת התוס' בזה אף דלא נראה בעליל לארש כדברי המחברים ז"ל הנה מקום אתי להוכיח כי גם המה הפנו לדעת כל הני רבוואתא דאייתינא מדאשכחנא להו בר"פ מי שהוציאוהו מ"ב רע"א שכתבו על ברייתא ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי הכא לא קי"ל כוותיה משום דר' פפא סבר כרבנן וכן בפ' האומר דקדושין ס"ב ב' ד"ה ואמר על ברייתא דאיתא שם יותר על כן אמר ראב"י וכו' כתבו הם ז"ל דאע"ג דהלכה כראב"י בעלמא דקב ונקי הוא הכי לית הלכתא כוותיה מטעמא דר' נחמן דהלכתא כוותיה בדיני לא ס"ל הכי וה"נ בפ' הניזקין נ"ב ב' ד"ה הלכה כתבו כי האי גוונא גבי ברייתא דראב"י אומר זה וזה ישבע ע"ש והשתא מדבריהם למדנו שפיר דכי איתמר הך כללא בין במשנה בין בברייתא איתמר מדמהדרו אטעמי אחריני כי היכי דלא נפסוק הלכה כראב"י ומצאתיו יותר מבואר בדבריהם דפ' התערובות ע"ט ב' ד"ה ראב"י דעל ברייתא דמתנייא תמן כתבו מכאן ראיה לר"ת דמין במינו בטיל דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי וזו אינה צריכה לפני' כיון דבפירוש' איתמר וע"ע בפ' כל הכלי' קכ"ה א' סד"ה כמאן ובפ' הניזקין נ"א ב' סד"ה תנ"ה שבע"א ומכאן אתה דן דלא צדק הכנה"ג במה שכת' בפשיטות בא"ח סי' תקל"ז דס"ל להתוס' דלא נאמר כלל זה דמשנת ראב"י קב ונקי אלא במשנה לא בברייתא דליתא אחר המחילה רבה וכדברירנא ודעת הרא"ש בזה הוא כדעת כולהו רבוואתא דאייתינא דהא בפ' מי שהוציאוהו סי' ג' כת' גבי ברייתא ואע"ג דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי בהא לית הלכתא כוותיה כיון דר' פפא סבר כרבנן מבואר שפיר דאי לאו הכי הוה פסיק כראב"י אף דברייתא היא ובפירושא איתמר בפ"ק דביצה סי' ז' וז"ל ויש פוסקין כראב"י וכן נראה דמשנת ראב"י קב ונקי ואפי' בברייתא כדמוכח בפ' הבא על יבמתו דף ס' ב' וע"ע בדבריו דפ"ו דשבועות סי' ס"ג וכן תמצא בתשובותיו כלל ל"א סי' י"א ע"ש וכן הוא דעת המרדכי בפ"ק דר"ה דף שי"ב א' ובשבועות דף של"ב סע"א יע"ש והכי אשכחנא תו להריטב"א ז"ל בחידושיו לקדושין על ברייתא דמתנייא תמן כ' א' ת"ר אם בגפו וכו' ובחדושי גיטין דף ל"ח ג' ובשיטתו ליבמות כתיבת יד פ' החולץ ובחדושיו לב"ב כ"י פרק יש נוחלין ושם נאמר שכן כתבו הגאונים עוד זיכני ה' לחזות בנועם שיטה מקובצת לר' בצלאל על ב"ק ושם בפ"ה דף צ"ז ד' כתב כן בשם הרא"ה ואזדא לטעמיה בשיטתו המקובצת על ביצה שבס' נחלה ליהושע שהרי שם הוסיף שנית ידו לכתוב ולענין פסק הלכה קי"ל כראב"י דהא ברייתא דכל השרץ השורץ קאי כוותיה ועוד דמשנתו קב ונקי ואפי' בבריית' ע"כ והכי נקט בפשיטות ר' שמשון מקינון בפ' הכריתות בימות עולם ריש שער ג' דהלכה כראב"י בכל מקום ואחריו נמשך הרב הליכות עולם בשער ה' פ"א וכ"כ בהדיא מוהר"ש אלגאזי בס' גופי הלכות כלל שכ"ו והר"ב חוות יאיר בכלליו שבסי' צ"ד יע"ש וכ"כ הרב"י לדעת הטור בח"מ ססי' רצ"ב וכמו שביאר שם הכנה"ג ודלא כהמניה בה' קרבן פסח פ"ה דפוס אמשטרדם שכת' בפשיטות דלא איתמר הך כללא אלא במשנה אבל לא בתוספתא כדאמרינן בכמה דוכתי דליתא ולא אתמר הכי בשום דוכתא וע"ע ס' חזון נחום על סדר טהרות דף קכ"ט ב' ובמים חיים להפר"ח דף כ"ו ב' וצרור החיים פ"ב מה' תשובה ומגיני שלמה דף פ"ו א' ובני שמואל שנדפס מחדש דף קי"ח ב' ח' ג' וט' ג' והאחרון הכביד ה"ה הרב הגדול בעל דברי אמת שבקונטרס הג' דף י"ג ד' הפליא לעשות בענין זה ע"ש ששלי"ת כוונתי לדעתו הרמה הראיתיך בעיניך חבל נביאים שנתנבאו בסגנון אחד יחד כולם הודו דהך כללא דמשנת ראב"י קב ונקי איתיה בין במשנה בין בברייתא ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת יש לתמוה טובא על הכנה"ג הבקי בחדרי תורה כי בפעם הזאת שבקיה לבקיאותיה ולא הזכיר דעת ראשי שבטי ישראל והוא פלא וכן אני תמיה על מהרח"א שבס' מקראי קדש בפ"ב מה' תשובה כתב על מרן דליתא והביא ראיה לדבריו ממ"ש בפ"ב מה' בית הבחירה ולא השגיח לדברי כל הני אשלי רברבי דאייתינא:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה