יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הלמד · שפב
לא זו אף זו. שכתבו התוס' בריש האיש מקדש דבשתי תיבות לא אמרינן ליה היינו בשתי תיבות סמוכות אך כשיש הפסק תיבה ביניהם כגון על האבוד ועל הגבוי שפיר אמרינן ליה כ"כ עין יהוסף בשיטתו על מס' ב"מ דף כ"ח ובזה ניחא לי מ"ש התוס' ס"פ אין מעמידין מ' ב' ד"ה ה"ג דאוצר הפתק וספינה לא זו אף זו קתני דהיינו משום דהפסיק ביניהם במילת מן וניחא טפי נמי מ"ש עוד בריש יבמות ב' א' ד"ה עד דצרות צרותיהן ועד סוף העולם לא זו אף זו קתני כיון דיש הפסק ביניהם במילת מן החליצה ומן היבום ובעל זרע יצחק שם דנעלם ממנו הך מילתא נתקשה בזה ע"ש אלא שיש לו על מי שיסמוך הוא הר"ב נחפה בכסף שבדף ק"ץ ע"ג דחה דברי הר"ב עין יהוסף ואחריו נמשך הר"ב שער יוסף תלמידו בדף ו' ב' ע"ש: