אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הלמד › שעח

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הלמד · שעח

שעז

לאוין שאין לוקין עליהם הם קלין מהלאוין שיש בהם מלקות כי המלקות במקום מיתה עומדת כדאמרינן בפ"ק דסנהדרין י' א' וכן פסק הרמב"ם רפט"ז מה' סנהדרין וכ' שם רש"י וז"ל דכיון דעבר על אזהרת בוראו ראוי הוא למות ומיתה זו קנס עליו הכתוב והרי הוא כאחת מן המיתות וכי היכי דסקילה בפני עצמה ושריפה בפ"ע והרג בפ"ע הוי נמי מלקות כאחת מן המיתות עכ"ד אך הלאוין שאין בהם מלקות ענשו מסור לשמים וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה ריש אלו הן הלוקין וכשם שמיתת ב"ד חמירא ממיתה בידי שמים וכדאמרינן בפ' הזהב כ"ו א' שאני מיתת ב"ד דחמירא ה"נ מלקות שבמקום מיתה עומדת חמיר טפי מעונש המסור לשמים אלא שאין אנו צריכים לזה דהא אמרינן בפ"ק דתמורה ד' ב' כהנים קאמרת כהנים טעמא אחרינא דרבי רחמנא קדושה יתירה ופירש"י וכיון דחמיר קדושתייהו החמיר עלייהו טפי מישראל דלילקו אפילו אלאו שניתק לעשה אע"ג דישראל לא לקי הרי בהדיא דהיכא דלקי חמיר מדלא לקי והכי מוכח עוד בפ' אלו הלוקין י"ז א' דתניא שם ומה מעשר הקל אוכלן חוץ לחומה לקי ביכורים לא כ"ש מוכח שפיר כדכתיבנא דמאי דלקי חומרא מתקרי ומתברר עוד כן ממאי דאשכחנא בירושלמי דכלאים ריש פ"ג דאיתא שם מהו להקדיח בית רובע ולזרוע בתוכו ה' מיני תבואה מה אם ששה שלוקין עליו דבר תורה את אמר מותר כאן שאין לוקין עליו דבר תורה לא כ"ש הא קמן מבואר דלאו דלית ביה מלקות קיל טפי מלאו דאית ביה מלקות וזה ברור ופשוט ואע"ג דדברים אלו לא ניתנו ליכתב מרוב פשיטותן לא יכולתי להתאפק מלכותבן מפני שראיתי להרב מוהר"ש אלגאזי ז"ל בספר גופי הלכות כלל שי"ג דכייל לן כללא דהלאוין שאין לוקין עליהם הם חמורים מלאוין שלוקין עליהם ותלה עצמו באילן גדול שתוס' כתבו כן במכות דף י"ג ב' ד"ה ר' יצחק ואני המך תמיה על גודל חריפותו של מוהרש"א איך יצא זה מלפניו כיון דלא נגע ולא פגע בזה כלל ועיקר וז"ל התו' שם וקשה לר' יצחק (דסבר דחייבי כריתות שהתרו בהם למלקות אינן בכלל מלקות) לאו דכל כריתות למה לי דהא אסיקנן דקרבן לא בעי אזהרה ושמא י"ל דנכתבו לעונש יתירה מידי דהוה אלאו שבכללות ולאו הניתק לעשה עכ"ד והוא ז"ל הבין דמ"ש שנכתב הלאו לעונש יתירה דר"ל כדי שיהיה בלאו גופיה חומרא יתירה מהיכא דלקי וליתא שהכונה מבוארת לכל מעיין שרצו בזה שנכתב לאו בכריתות כדי שיהיה לאיש העובר על הכרת גם עונש הלאו מלבד עונש הכרת דאינו דומה מאן דעבר אכרת לחודיה למאן דעבר אכרת ואלאו וכמו שמצינו בלאוין עצמן לעבור עליו בב' לאוין או בג' לאוין ואף דלא לקי עלייהו והיינו להכפיל הצווי והאזהרה כדי שהעובר יעבור על אזהרות הרבה וכמ"ש הרמב"ם בשורש הט' ע"ש וזה הוא שסיימו בדבריהם אלאו שבכללות ולאו שניתק לעשה וכלומר דאף דבהני ליכא מלקות מ"מ עונש איכא למאן דעבר עלייהו ונקט הני וה"ה לשאר לאוין דל"ש בהו מלקות וא"כ סמי מכאן האי כללא דמוהרש"א דליתא ויש לתמוה על הכותב שבספר משנה למלך בפ"ח מה' יסודי התורה דף ה' ג' וכן על הר"ב מנחת בכורים על מ"ב שנמשכו אחריו ולא חשו לדרשו ולחקרו וע' ראש יוסף על ח"מ סי' ל"ד סוף סעיף ב':

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה