יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הלמד · שמז
לעבור עליו בשני לאוין. ליכא לאוקמי אלא היכא דלקי אבל לא כשניתק לעשה תוס' ז"ל במציעא דף ס"א כ"כ הרב מוהריק"א ז"ל בכלליו והוא בס' יבין שמועה דף ק"ג א' והנה צריכים אנו להתיישב שפיר בלשון התוס' הנ"ל אשר מהם חידש מוהריק"א האי כללא דלפי דבריהם שהמלקות הוא הגורם לכשנאמר לעבור עליו בשני לאוין א"כ ה"ה בכל הלאוין שאין לוקין עליהם כגון לאו שאין בו מעשה ודכוותיה לא אמרינן בהו נמי לעבור עליו בשני לאוין דהא דנקטו בלאו שניתק לעשה היא משום דקיימי התם בלאו דגזל שניתק לעשה אבל ה"ה גם בכל לאוין שאין בהן מלקות דמאי שנא והנה סברא זו נפלאת היא בעיני טובא איבעית אימא סברא ואיבעית אימא גמרא איבעית אימא סברא דכיון שמה שאמרו לעבור עליו בשני לאוין הוא לרבות בעונש על העובר אותו הלאו מה לי שיהיה חייב מלקות או לא הלא לענין העונש אין שום הפרש ביניהם ואיבעית אימא גמרא שהרי מצינו בהזהב נ"ט ב' דקאמר שהמאנ' את הגר באונאת דברים עובר בשלשה לאוין אע"פ שאין בלאו זה מלקות לפי שאין בו מעשה כמ"ש הר"ב החינוך בפ' משפטים וכן ביבמות צ"ז א' קאמר לעבור על דודתו בשני לאוין פירוש באיסור דודתו ובלאו דלא יגלה כנף אביו דמוקי ליה רב ענן אמר שמואל בשומרת יבם של אביו והלכה היא כידוע שאם בא במזיד על דודתו חייב מיתה אם יש עדים והתראה ואי ליכא עדים חייב כרת וכיון שכן אין חיוב מלקות על לאו דידיה אם מצד שהוא חייב מיתה והו"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין עליו ואם מצד הכרת שאין לוקין ג"כ על לאו שניתן לאזהרת כרת כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות ריש פ' ג' דמכות ואפ"ה קאמר לעבור עליו בשני לאוין וכן במנחות צ"ט ב' אמרו דכל המשכח דבר אחד מלימודו עובר בשני לאוין לרבינא ולרב נחמן בר יצחק עובר בשלשה לאוין אף דלא לקי עליה משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכן בפ"ק דחגיגה י' ב' גבי לאו דלא ילין מן הבשר דקאמר ודילמא לעבור עליו בשני לאוין ועשה אע"ג דלא לקי עליה דהוי לאו שאין בו מעשה ועוד דמדברי התוס' גופייהו מוכח איפכא דהא בריש מציעא ה' ב' עלה דאמרינן התם בגמרא לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו כתבו הם ז"ל וא"ת תיפוק ליה מלא תגזול וי"ל לעבור עליו בשני לאוין ע"כ הרי בהדיא דבלאו לא תגזול גופיה דניתק לעשה הוא ולא לקי עליה כתבו התוס' גופייהו דעובר עליו בשני לאוין הפך דבריהם דאיזהו נשך וליכא למימר דמ"ש בתחילת המסכתא היינו לפי דמשמע להו לאינשי דלא תחמוד הוי בדלא יהיב דמי וא"כ הו"ל גזל ועובר אלאו דלא תגזול ומייתר להו לאו דלא תחמוד ולזה תירצו דס"ל לאינשי דנכתבו השני לאוין לעבור אלאו דגזל בשני לאוין. אמנם לפי האמת ליתא וקושטא דמילתא הוא דאף בדיהיב דמי משמע דהרי לפי האמת נמי כן הוא דלאו דלא תחמוד ליתיה אלא בדלא יהיב דמי כמ"ש התו' גופייהו בפ' ז"ב כ"ה ב' וכ"כ מהרש"א שם בריש מציעא והכריתות בלשון למודים ש"ג סי' קמ"ד וכ"כ הכ"מ בפ"י מה' עדות והב"י ח"מ סי' ל"ד י"ט וכ"כ הסמ"ע שם ס"ק ל"ב וכיון שכן הדרא קושיא לדוכתה דדבריהם סתרי אהדדי ואחרי מופלג הגיע לידי ס' שו"ת בית יעקב וראיתי אליו בסי' קי"ג שהרגיש בקושיא זו ותירץ וז"ל ויש ליישב דברי התוס' דכיון דלא תגזול לפי מסקנת הגמרא קאי אכובש שכר שכיר א"כ מ"ש התוס' בדף ה' וא"ת תיפוק ליה מלא תגזול כוונתם אכובש שכר שכיר ור"ל דלא תחמוד בלא דמי הוא בכלל כובש שכר שכיר ותירצו לעבור עליו בשני לאוין משום דאי קאי אכובש שכר שכיר לקי אשני לאוין וכדברי התוספות הנ"ל שכתבו אבל אי קאי אכובש שכר שכיר שפיר לקי עכ"ד ולדידי המך לא נהירא לי לפרש דבריהם כן דכולי האי הוה ליה לפרושי דלא תחמוד הוי בכלל כובש שכר שכיר דלא ידעינן ליה משום דוכתא ועוד לדבריו לעבור עליו בג' לאוין דהא בכובש שכר שכיר אית ביה לאו באפי נפשיה וא"כ הוו להו ג' לאוין לאו דלא תחמוד ולאו דלא תגזול ולאו דלא תעשוק ועוד דאכתי תקשי להו מכל הני שהבאתי דאמרינן בהו לעבור עליו בב' לאוין אף דליכא בהו מלקות ולכן נלע"ד דהתוס' בפ' איזהו נשך לא כיוונו כלל בזה לומר דלא אמרינן לעבור עליו בב' לאוין אלא היכא דלקי דוקא כמ"ש מוהריק"א ז"ל וכמו שנראה ג"כ שהבין דבריהם הר"ב בית יעקב דזה אין סופו להתקיים כמ"ש אבל לפק"ד נראה דדעת אחרת אתם דעלה דאמרינן התם אלא לאו בגזל למה לי לעבור עליו בב' לאוין כתבו וז"ל וא"ת ולוקמיה בגזל גופי' ולעבור עליו בב' לאוין וי"ל משום דלא לקי אלאו דגזל משום דניתק לעשה אבל כי מוקמינן אכובש שכר שכיר באם אינו ענין לקי שפיר עכ"ל וכוונתם לומר דניחא ליה טפי להש"ס לאוקמי לאו דלא תגזול אכובש שכר שכיר לעבור עליו בב' לאוין משום דלקי עליה ב' מלקיות יותר מלאוקומי בגזל גופיה ולעבור בב' לאוין משום דלית בהו מלקות אבל אי לא הוה לן לאוקמי אלאו דכובש שכר שכיר הוה מוקמינן ליה שפיר אלאו דגזל ולעבור עליו בב' לאוין ואע"ג דלא לקי עלה כדאמרי' בכל הני דוכתי שהבאתי וזהו שכתבו ג"כ לעיל גבי לא תחמוד דבלא דמי משמע דאע"ג דמלאו דגזל נפקא אפ"ה כתביה רחמנא לעבור עליו בב' לאוין אע"ג דלא לקי עליה משום דלית לן לאוקומי אלאו אחר דלקי עליה כדמוקמינן אלאו דגזל באם אינו ענין לכובש שכר שכיר וכן מצאתי בש"מ שם בפ' איזהו נשך שכתב כן בשם רבו בתשובה ה"ה הרדב"ז ז"ל שהרי בתשובותיו ח"ב סי' תשצ"א הובא אותו הלשון עצמו בדמותו ובצלמו וז"ל שאלת ממני אבאר לך דיבור התוס' פ' איזהו נשך המתחיל לעבור עליו בב' לאוין וא"ת ולוקמיה בגזל גופיה ולעבור עליו וכו' עד לקי שפיר וק"ל וכי מהדר קרא לאפושי מלקיות וי"ל דלעולם מהדרינן לאוקומי קרא בחדוש ואי הוה מוקמינן לי' אלאו דלא תגזול אין בו חידוש כלל אלא לעבור עליו בב' לאוין אבל השתא דמוקי לה אכובש שכר שכיר אשמועינן חידושא דלקי תרתי חדא משום דלא תגזול ומשום לא תעשוק עד כאן לשונו וכן מצאתי עוד בשו"ת ידי אליהו סי' ט"ל ובשו"ת פנים מאירות סי' כ"ו שפירשו כן לשון התוספות הנ"ל וכיון שכן אזדא ליה היסוד אשר בנה עליה האי כללא הרב מוהריק"א ז"ל וע"ע שו"ת מוהר"ר צבי אשכנזי סי' כ"ו ובחוות יאיר סי' קצ"ג: