אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הכף › שלו

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הכף · שלו

שלה

כולם וכן כל שייך לומר אף על שנים. כן למדתי ממשנה שלימה דפ' כיצד מברכין מ' א' דתנן התם ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא הא קמן מבואר דנקט לשון כולם אף דלא קאי אלא אפירות האילן ופירות הארץ דתרי מיני נינהו והכי מוכח תו בפ' במה מדליקין כ"ט ב' דקתני ר' יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה וכו' הרי דר"י דמפיק פתילה פשו להו נר ושמן שהם שנים ועלייהו קאי מלת בכולן ותו תנינן בכלים פי"ד משנה ב' וכולן שעשאן לנוי טהורין וקאי אחזיינא ומסמר הנזכרים שם וכמ"ש הר"ש שם וכן נלמד עוד מבריי' דמייתי הש"ס בפרק המניח ל"א א' דקתני ראשון חייב בנזקי כולן וע"ש ע"ב דעל שנים קמיירי והכי מוכח תו בפסחים פ"ט ב' דקאמר איתיביה כל הני תיובתא ושתים אינון ע"ש וכן ריש פרק איזהו נשך ס"א א' קאמר אטו כל הני דאמרינן עד השתא לאו רבית היא ולא הוזכרו במתני' אלא שנים המלוה סלע בחמשה דינרין וסאתים חיטין בשלש ע"ש וע"ע פ' חזקת הבתים מ"ה א' אפילו ליכא כל הני וכו' ובקידושין ע"ט ב' וכולן בכרוכים אחריה ובע"ז ע"ה ב' תנא וכולן צריכין טבילה ובהמפלת ל"א א' וכולן עולין למין אחד ובפ"ק דתענית דף ז' א' ומתלמידי יותר מכולם ובפרה פ' א' מ"ג וכן בפ' תנוקת ס"ח ב' ודברי ר' עקיבא מדברי כולן וביבמות כ"ז א' ואתה תחזה דעל שנים נאמרו ואין צורך להאריך בזה כיון דמקרא מלא הוא במשלי סי' כ"ב עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' הרי דעל שנים קאמר מלת כלם שוב מצאתי למוהריק"א בכלליו דף ק"ט ב' שכבר קדמני בזה הכלל וכ' וז"ל מדברי התוס' ז"ל במציעא דף ל"ט גבי וכולן שמין להם כאריס נראה דעל שנים בלבד שייך לומר וכולן ע"כ ולא ידענא למה יליף לה מדברי התוס' כיון דדבר זה שנוי במקרא ותנינן במתני' ומתניא בבריי' ובשיתא סדרי כאמור ומה גם שלדעתי הקצרה מהתוס' שהזכיר לא מוכח מידי שהרי הם לא כתבו רק דאנטושים דרשב"ג קאי כדמסיק וכיון דמסקנא דתלמודא הוא היה לו להוכיח כן מן הש"ס גופה אבל האמת יורה דרכו למעיין שם דגם מן הש"ס ליכא לאוכוחי מידי בזה דקא קתני בבריי' אמר רשב"ג שמעתי שהנטושין כשבוין ועלה קא' וכולן דתוספת' ובתר הכי קא בעי תלמודא וכולן לאתויי מאי ומסיק לאתויי בורח מחמת מרדין והשתא לפי זה נמצא דאנטושין ושבויין ובורח מחמת מרדין דאינון ג' קאי וכולן דתוספתא ואין כאן הוכחה לשנים לא מן הש"ס גם לא מדברי התוס' וכ"כ בש"מ על ב"מ בשם ר' יהונתן דכולן שמין להם כאריס אבורח מחמת מרדין קאי ואיכא למידק על מרן מוהריק"א שמצאתי אליו ז"ל בסוף פ' ו' מה' יסודי התורה שכ' דלא יצדק לומר כל על שנים בלבד דלא זו שסותר דברי עצמו שבכלליו אלא אף זו אין סופו להתקיים מכח כל הני טעמי ברירי דכתיבנא אמנם לא אכחיד תחת לשוני שראיתי להראנ"ח בדרשותיו פ' חיי שרה דף פ"ז ע"ב שכ' גם הוא בפשיטות דמלת כל בלשוננו לא תבא על פחות מג' כלל ויליף לה מהא דכתבו התוספות בפ"ק דכתובות ריש דף ז' דבפ"ק דברכות י"א ב' גרסי' גבי ברכות התורה הלכך נמרינהו לתרווייהו ולא גרסינן נמרינהו לכולהו דא"כ הוה משמע דג' ברכות הן ולדידי המך שהוכחתי הפך מזה בראיות נכונות וכן לדברי מוהריק"א בכלליו שהוכיח איפכא מהתוס' דמציעא מצינן שפיר למדחי דלא הוי טעמיה דר"ת משום דעל שנים לא יצדק לומר כל אלא אדרבא כוונתם בזה דאי גרסינן נמרינהו לתרווייהו ליכא למטעי כלל ולאסתפוקי דודאי שתי ברכות נינהו משא"כ אי גרסינן לכולהו כיון דעל שנים ויותר שייך לומר כל הוה משתמע נמי מלישנא דכולהו דשלש ברכות הן ולהכי עדיף טפי למגרס לתרווייהו דלא אפשר למטעי אלא שמצאתי גם להרמב"ן ז"ל בס' הזכות סוף פ' ב' דמכות שכ' ומיהא לא מיחוור לי הא דאמרינן לקמן במיתת כולן חוזר דהא ליכא בזמן אחד אלא שנים מהם וכו' אלא כיון שיש זמן ששלשתן קיימין וכו' משום הכי קאמר במיתת כולן הוא חוזר ועוד כיון דלר"י איכא שלישי קאמר לישנא דכולהו עד כאן מדבריו אלו אנו למדים שדעתו כדעת הראנ"ח דלש"ל כל על ב' וכ"כ הר"ב תי"ט בסוף פרה ע"ש ואני בעניי לא ידענא איך יקיימו הנך רבוואתא כל המקראות הללו שהבאתי ועיין שער יוסף על הוריות שבדף פ"ה ג' פקפק גם הוא על כללא דהראנ"ח מההיא דריש פ' איזהו נשך ס"א ב' דאייתינא לעיל ולא זכר שר חבילות ראיות שהבאתי:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה