יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הכף · שבי
כל מקום שאמר ר' יהודה אימתי לפרש דברי חכמים בא. אין הכוונה לומר דהיכא דלא קאמר אימתי אלא ר' יהודה אומר בלחוד דבודאי לחלוק בא דהא אשכחן בפ' ג' דבכורים משנה ו' ובפ"ק דתענית מ"ב ובפ"ד דמגילה משנה ז' וכן בפ"ו דנדרים משנה י' ושם פרק ז' משנה ג' ובפ"ד דנזיר מ"ג דבכולהו קאמר רבי יהודה אומר בלי מילת אימתי ואפ"ה לפרושי אתא ולא לאפלוגי כמ"ש שם מפרשי המשנה יע"ש וע"ע כ"מ ריש פ' א' מה' ת"ת ופ' ד' מה' עירובין ובסוף פ' י"ב מה' נדרים אלא ודאי ע"כ לומר דהכונה בזה הכלל הוא דכל היכא דקאמר ר' יהודה אימתי לעולם לפרש בא משא"כ כדקאמר רבי יהודה אומר בלחוד דלפעמים בא לפרש ולפעמים בא לחלוק ומעתה תמהני על הב"ח שבא"ה סימן רנ"ה וש"ן דייק מהך כללא דבלא אמר לא אימתי ולא במה ודאי לחלוק בא לדברי הכל דהא ודאי ליתא כדמוכח מכל הני מתנייתא דהבאתי וכ"כ בפשיטות הר"ב מגן דוד שם ופשוט הוא ועיין הר"ן פ' אלו טריפות תרפ"ח א' וע"ע בש"ס אלו טרפות נ"ב ב' לא בא ר"י לפרש דברי חכמים אע"ג דבמתני' קתני ר"י אומר ומכאן תשובה ג"כ להפר"ח דבפירושו להל' ע"ז פרק ט' הקשה על הכ"מ דמדלא קתני במתני' אימתי ש"מ דלאיפלוגי בא דליתא: