אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הכף › שב

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הכף · שב

שא

כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים. כך היא גירסת הרי"ף והרא"ש ס"פ חלון ובפרק מפנין וכן היא גירסת הרמב"ם בפי' המשניות בפרק מפנין וברפ"ב דחלה ואין ספק אצלי דלמאן דלא גריס במשנתינו איתיה להך כללא בין במשנה בין בברייתא ומנא אמינא לה מהא דאמרינן בפ' שני דייני גזירות ק"ט א' א"ר יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה כל מקום שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו א"ל רבא לרבי נחמן אפילו בבריי' א"ל מי קאמרינן במשנה בכל מקום שאמר ר"ג קא אמרינן ע"כ ואיתא תו בהקומץ רבה ל"א ב' גבי כ"מ ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו מי קאמר במשנתינו כ"מ ששנה קאמר ופירש"י מי קאמר במשנתינו דמשמע משנה ולא בריי' הרי מבואר דכל היכא דנקט לישנא דכ"מ ולא קאמר במשנתינו בין במשנה בין בבריי' במשמע ואע"ג דמילתא דנא פשוטה היא בעיני לא שקטתי ולא נחתי עד שיגעתי ומצאתי בחפיש"ה להרי"ף ז"ל בפ' כל הנשבעין דעל בריי' דאמר בה ר"י אימתי בזמן שהפירות צבורין וכו' כ' עלה דקי"ל כ"מ שאר"י אימתי וכו' הרי דלאו מכללא איתמר אלא בפירושא אתמר מפומיה דהרי"ף דאף בבריי' איתיה להדין כללא וכ"כ מוהר"י ן' מיגש בחידושי שבועות שנדפס מחדש בס' אוריין תליתאי דף ל' ב' ע"ש ודעת הרא"ש בהך דפ' כל הנשבעין לא יכולתי להולמו כאשר דבריו שם סתומים וחתומים וקשי ההבנה והן אמת שרבינו הגדול מוהריק"א בח"מ סי' צ"א כ' שמדבריו נראה שמפרש כפי' הרי"ף דר' יהודה לפרש דברי חכמים בא ונדחק לומר דמ"ש שם הרא"ש ומודו ליה רבנן וכו' שהוא אשגרת לישן אך מוהרש"ך ז"ל בח"ג סי' צ"ו קרא תגר על דבריו אלה וכ' שלא מצא ולא ראה צד ואופן להסכים דעת הרא"ש עם הרי"ף ושדבריו צ"ע וכ"כ בדורש משפט בשם מהרב"א וע"ע בספר גידולי תרומה דף מ"ז ובדרישה שם שהאריכו הרבה בזה כי אין כאן מקום להאריך במה שאינו נוגע לכוונת חבורנו ומה גם שמצאנו ראינו להרא"ש ז"ל בפ' כיסוי הדם שבהדיא כ' דאימתי דר"י לפרש לא אמרו אלא במשנה אבל לא בבריי' ושבעירובין ס"פ חלון בכל הספרים גרסי' כ"מ ששנה ר"י אימתי במשנתינו וכו' וכן מצאתי תו להרא"ש בפ' ע"פ שכ' דבד"א דבריי' ד"ה פליג את"ק והביאו מוהריק"א בכלליו דף ק"י ב' מס' יבין שמועה (אלא שמ"ש שם בפ' אע"פ הוא ט"ס וצ"ל בפ' ע"פ). והשתא לפ"ז איכא למידק על הרא"ש ז"ל דהא בס"פ חלון ובפ' מפנין שהבאתי לעיל לא גרס במשנתינו כגירסת הרי"ף והרמב"ם וכבר הוכחתי דלמאן דלא גרס במשנתינו שייך זה הכלל גם בבריי' ונמצא סותר למ"ש בפ' כסוי הדם ובפ' ע"פ דבמשנתינו דוקא איתמר ואפשר לומר דבפ' מפנין ובפ' חלון העתיק דברי הרי"ף בסתם אף שהוא אינו סובר כן כי זה הוא דרכו בכמה מקומות שמעתיק דברי הרי"ף אף שבמקום אחר גילה דעתו להפך וכמ"ש הש"ך בח"מ סי' ט"ל ס"ק ב' ובספרו תקפו כהן ר"ס מ"ו הבאתי דבריו בכללי הפוסקים ומצאתי עוד להגאון הר"א ממיץ בס' יראים מצוה קכ"ח וקל"ט ובס' אגודה פ' ז"ב דלא גרסי במשנתינו כגירסת הרי"ף והרמב"ם וא"כ לדידהו נמי איתמר זה הכלל בין במשנה בין בבריי' כאמור והכי אשכחן להרז"ה פ' יש נוחלין דף רי"ט א' דעל בריי' דמייתי שם כ' בבירור וכ"מ שאמר ר"י במה אינו אלא לפרש דברי חכמים וכן מצאתי תו לרשב"ם שכ"כ בהדיא בפ' ע"פ דף ק"ב ע"א דהא על בריי' דקתני אמר ר"י בד"א כ' הוא ז"ל מכלל דרבנן פליגי עליה דא"ר יוחנן בעירובין בפ' חלון כ"מ שאמר ר"י במה לחלוק אימתי לפרש דברי חכמים בא הנך רואה ה בעיניך דלא זו דלא גרס במשנתינו אלא אף זו בפי' כ' על בריי' להך כללא וכ"כ עוד בפ' יש נוחלין קל"ב ב' על בריי' יע"ש וגירסת הריטב"א בזה הגם דבפ' חלון לא מצאתי שום גילוי לזה מ"מ בחידושיו לחולין פ' כסוי הדם מצאתי אליו דגרס כגירסת הרי"ף ודעמיה וז"ל שם אבל הרי"ף ז"ל פסק כר' יהודה וטעם דבריו משום דהא קי"ל דכ"מ שאמר ר"י אימתי אינו אלא לפרש דברי חכמים דאפילו למ"ד במה לחלוק אימתי לפרש אפי' בבריי' קאמר דלהא לא אמר במשנתינו ע"כ הביטה וראה שדעת הריטב"א בזה כדעת הרי"ף דזה הכלל נאמר אף בבריי' מדלא אמרו במשנתינו שוב הגיעו לידי חידושי הריטב"א על בתרא כ"י וראיתי אליו ז"ל דעל מה דאיתא שם בפי"ן קל"ב ב' והא תניא אמר ר"י אימתי וכו' כ' וז"ל וא"ת והא קי"ל דבמה לחלוק ואפי' למאן דגרס אימתי לפרש ה"מ במשנה אבל בבריי' אפי' אימתי הוא לחלוק כדכתיב' בפ"ק דגיטין וי"ל ה"מ כשנשנה האימתי או בד"א באותה משנה או בריי' אבל בזה שדברי ת"ק ורבי יוסי במשנה ודברי רבי יהודה בבריי' לפרש הוא בא בבריי' עכ"ד וכל זה סותר למאי דכתב איהו גופיה בפ' כסוי הדם שהבאתי וצ"ע וע"ע בחידושיו לגיטין דף ה' ב' ומעתה אף אנו נאמר דגם הכריתות אזיל בשיטה זו מדהביא בימות עולם ש"ג סי' ח"י הך מימרא דכ"מ שאמר ר"י וכו' כגירסת הרי"ף וסיעתיה ומה גם שבלשון לימודים ש"ב סי' כ"א נקט הך כללא בסתם ולא חילק וכן נראה דעת הרמב"ם כמ"ש מרן בכ"מ פ"ד מה' ברכות ופ"ו מה' טומאת מת הבאתי דבריו בכללין דלעיל דהא תרוייהו ברייתות נינהו ועלייהו קאמר זה הכלל דכ"מ שאמר ר"י וכו' וע"ע בדבריו ה' ע"ז פ"ט הלכה ד' ובריש פ"ה מה' עבודת יוה"כ וכ"כ הרדב"ז בס' יקר תפארת ספ"ד מה' נזירות לדעת הרמב"ם. איברא דאיכא למידק על מוהריק"א דכיון דאיהו סבר דגם בבריי' איתא לזה הכלל כדעת הרי"ף ודעמיה למה זה בכלליו הנ"ל הביא בסתם דברי התוס' ר"פ כיסוי הדם ודברי הרא"ש דפ' ע"פ שכתבו דבבריי' ליתיה להך כללא כאילו הם הלכה ברורה ושמסכים הולך עמהם ולמה זה לא הזכיר מיהא שום אחד מכת של קודמין הנ"ל דסברי דאיתיה אף בבריי' ולי הדיוט צ"ע. אמנם התוס' שם בס"פ חלון ובפ"ק דגיטין ז' ב' כתבו דלא איתמר הך כללא אלא במשנה אבל לא בבריי' וה"ט משום דגרסי במשנתינו כמבואר בדבריהם שם ובפ' כסוי הדם פ"ח א' ובשבועות מ"ח א' יע"ש וכן מצאתי עוד בפ"ק דביצה ט' ב' ד"ה ולא היא שכתבו וא"ת והא כ"מ דתני במה לחלוק וי"ל דהיינו במשנה אבל לא בבריי' אלא שדבריהם שם אינם מובנים אצלי מכמה טעמי חדא דמעיקרא קושיא ליתא דהא הלכה היא בידוע שכל הכללים שמסורים בידינו אינם אלא על הסתם אבל לא היכא שדברי הגמ' מוכיחים להפך ויש לי על זה חבילות ראיות אלא שהמפורסמות אינן צריכות ראיה וא"כ כיון דהש"ס מסיק ולא היא ר"י טעמיה דת"ק קא מפרש ממאי וכו' לא שייך תו לאקשויי מכח הכלל וכן תמצא להרא"ש שם שכ' דלפרושי דברי ת"ק אתא אע"ג דבפ' ע"פ שהבאתי לעיל כ' דבבריי' ד"ה פליג את"ק והיינו טעמא דהכא שאני משום דבגמ' הכי איתא ותו דלא אתמר הך כללא דכ"מ שאמר"י וכו' אלא כי קאי אדברי חכמים וכמו שסיימו ביה אינו אלא לפרש דברי חכמים אבל כי קאי אתנא אחרינא אין כלל זה אמור וכמ"ש מוהרש"א ביבין שמועה כלל תמ"א וכאן ר' יהודה קאי אר"ש בן אלעזר ע"ש ועוד קשה דאיך הקשו בפשיטות דבכ"מ תני במה לחלוק הלא ריב"ל דאינהו רגילי לפסוק כוותיה נגד ר' יוחנן סבר בפ' חלון דבמה לפרש ואף גם זאת כ' הריטב"א ס"פ חלון דדעת התוס' לפסוק כריב"ל דבמה לפרש יע"ש ותו דאינהו גופייהו כתבו בפ' ע"פ ק"ב א' ד"ה תניא דלא מייתי סיעתא לרב חסדא מבריי' דאמר"י בד"א וכו' משום דאיכא דאמרי בסנהדרין כ"ה דבמה נמי לפרש ולמה זה בביצה לא חשו כלל לסברת ריב"ל ותו קשה דהא התוס' עצמם כתבו בסוכה מ"א דאף למ"ד דבמה לחלוק היינו דזמנין לחלוק ומ"מ זמנין נמי היינו לפרש וזה הוי אפי' במשנה דעיקר פלוגתא דריב"ל ור"י לדעתם ז"ל הוא במשנה דוקא כדלעיל ומאחר שכן מה פשיטות הוא זה דכ"מ תני במה לחלוק ולא מצאתי כעת מי שנתעורר בכל זה והדבר צריך תלמוד ונחזור לכללין ונאמר דגם הסמ"ג נראה דס"ל כהתוס' דדוקא במשנה אמרו כן אך לא בבריי' מדגרס במשנתינו כגירסת התוס' הבאתי לשונו בכללין דלעיל וכ"כ שם הכה"ג בפירושו על הסמ"ג וכן היא גירסת הר"ש בפ"ז דנגעים מ"ה ע"ש וכ"כ בהדיא הרשב"א ז"ל בחדושיו לחולין בפ' כסוי הדם והר"ן שם ובחדושיו לגיטין בפ"ק והרמב"ן בס' המלחמות פ' ע"פ הבאתי דבריו בכללין דלעיל ואחריהם נמשכו המרדכי פ' ע"פ והפר"ח בפ"ח מה' ע"ז ומוהר"ח אבולעפייא בס' מקראי קדש שם ודמשק אליעזר על חולין דף ר"ך א' ומוהרש"א ביבין שמועה כלל ת"ס. אתה הראת לדעת דמילתא דנא במחלוקת היא שנויה דלדעת הרי"ף והרז"ה והרמב"ם והר"א ממיץ ורשב"ם והריטב"א בפ' כסוי הדם דבתרייתא היא והכריתות ורבינו מוהריק"א והרדב"ז איתיה לזה הכלל בין במשנה בין בבריי' ולדעת התוס' והרא"ש והר"ש והסמ"ג והרשב"א והר"ן והגהות מרדכי והפר"ח ומוהרח"א ודמש"א ומוהר"ש אלגאזי ליתיה כי אם במשנה ואין בידי יד כהה להכריע:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה