אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי הטי"ת › רצג

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי הטי"ת · רצג

רצב

טעמא דב"ש אתא לאשמועינן. לא שייך לאקשויי אלא היכא דפליגי תנאי אליבא דב"ש ולא נפקא לן מידי מינה לב"ה אבל היכא דילפינן מההיא פלוגתא מידי אליבא דב"ה לא פרכינן הכי כ"כ התוספות פ"ק דסוכה ט' א' ד"ה ואם עשאה ומדי עברי בכללי מוהריק"א ז"ל ראיתי שכבר קדמני בכלל זה אמנם הקשה על התוס' ז"ל מההיא דתנינן בפ"ב דאהלות ובגלגלת ב"ש אומרים מלא מקדח וב"ה אומרים כדי שינטל מן החי וימות באיזה מקדח אמרו בקטון של רופאים דברי ר"מ וחכ"א בגדול של לשכה ע"כ הרי דפליגי ר"מ וחכמים בשיעור מלא מקדח דב"ש אע"ג דלא נפקא לן מינה מידי אליבה דב"ה ולא העלה ארוכה לתמיהתו זאת וגם מהר"ש אלגאזי בספר י"ש כפי הנראה חשבה לטובה מדלא השיב עליה כלום ולי אני המך נלפק"ד לתרץ דכיון דקי"ל כל היכא דפליגי ב"ש וב"ה ב"ש לחומרא וב"ה לקולא חוץ מאותן המקומות השנוים בעדיות א"כ נמצא דכשנדע שיעורייהו דב"ש מדב"ש נשמע לב"ה דכדי שינטל מן החי וימות שהוא כסלע כדאיתא בבכורות ל"ח א' זוטר שיעוריה מדב"ש מדלא מתניא בהדי קולי ב"ש וחומרי ב"ה וכן מצאתי שוב להר"ב הון עשיר וכיוצא בזה כתב הרמ"ז ז"ל רפ"ג דפאה יע"ש וע"ע באות הקו"ף גבי קולי ב"ש וכו' והרב חזון נחום שלמד מההיא דאהלות דאורחא דמילתא לאיפלוגי תנאי אף אליבא דמאן דלית הלכתא כוותיה אחרי המחילה לא דק ואי קשיא הא קשיא דבפרק ה' דתרומות תנן סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורה ב"ש אוסרין וב"ה מתירין וכו' לאחר שהודו ר"א אומר תירום ותשרף וחכ"א אבדה במיעוטה ע"כ הא קמן דפליגי תנאי אליבא דב"ש אחר שהודו הן אמת דממאי דלא הקשה מוהריק"א מהך דתרומות כמו שהקשה מכך דאהלות לבי אומר לי דס"ל ז"ל דהך פלוגתא דר"א וחכמים לא הויא אליבא דב"ש דכיון שהודו לב"ה ודאי שהודו לגמרי עד שאין שום חילוק ביניהם אלא דגם אליבא דב"ה פליגי אכן מצאתי להתי"ט בריש פ"ג דפאה ובפ"ב דאהלות שכ' דר"א וחכמים אליבא דב"ש פליגי ולפ"ז צריך לומר דפלוגתייהו הוא אם כשהודו ב"ש הודו בכל מכל כל או אם הודו במקצת בלחוד דלר"א לא הודו רק בענין זה שתעלה בק"א אך להתיר השאר צריך דסאה א' תירום ותשרף ותלינן דההיא סאה שנפלה ולחכמים כשהודו לגמרי הודו שכל התערובות כאשר הוא מבלי העלאת שום סאה יהיה מותר מפני שאותה סאה של תרומה טמאה בטלה במיעוטה ונלע"ד דנימוקו עמו לפרש כן דדוקא אליבא דב"ש הוא דפליגי משום דאם איתא דגם אליבא דב"ה פליגי לעיל כי קאמר וב"ה מתירין תכף ומיד הול"ל ר"א אומר כשהתירו ב"ה לא התירו אלא וכו' אלא ודאי מדנטר להביא מחלוקתם זה עד לבסוף דקאמר לאחר שהודו ש"מ דאליבא דב"ש הוא דפליגי לידע אופן ההודאה איך היא כאמור ואיך שיהיה עכ"ז נלע"ד לתרץ דנ"מ שפיר אליבא דב"ה ג"כ דכיון דס"ל לחכמים דקים לן כוותייהו שהודו ב"ש לגמרי לדברי ב"ה ושהכל מותר לב"ש מבלי שתירום שום סאה א"כ מדב"ש נשמע לב"ה דכשהתירו לגמרי התירו דבלאו הכי הוה ס"ד שפיר למימר דלא התירו ב"ה רק המאה סאה של תרומה טהורה בלחוד אך הסאה תרומה טמאה שנפלה צריכין אנו להעלותה ותלינן דהיא היא הסאה שנפלה שהרי עיקר פלוגתייהו דב"ש וב"ה היא אם תרומה טמאה שנתערבה בטהורה עולה בק"א או לא כמו שנראה בהדיא מתוך לשון המשנה דקאמר אמרו ב"ה לב"ש וכו' מה טהורה עולה אף טמאה תעלה אמרו להם ב"ש לא וכו' ועוד היה לנו מקום לומר כן מדקאמר וב"ה מתירין סתמא וכלל גדול יש בידינו מהרמב"ם ז"ל בסוף פ"ה דתרומות דבכל מקום שאומר בעניינים אלו מותר עניינו שתעלה התרומה ויהיה השאר מן החולין אחר שיוציאו התרומה מותר ע"כ הרי דאי לאו פלוגתיה דר"א ורבנן הוה מצינן למימר שפיר דמעולם לא עלה על דעת ב"ה להתיר כל התערובות כאשר הוא מבלי העלאת הסאה תרומה טמאה אכן עתה דשמעינן להו לרבנן דאליבא דבית שמאי שהודו לגמרי לב"ה גם הסאה של תרומה טמאה המעורבת הותרה מפני שאבדה במיעוטה ממילא שמעי' דכשהתירו ב"ה התירו הכל כן נלע"ד. ברם מאי דתמיהא לי בזה הוא שמצאתי להתוס' ז"ל בפ' המפקיד מ"ג ב' דעלה דתנינן שם השולח יד בפיקדון בש"א ילקה בחסר וביתר וב"ה בשעת הוצאה ומוקי שם רבה פלוגתייהו אי שליחות יד צריכה חסרון אי לא הקשו הם ז"ל דא"כ תרי בבי הך דהכא וסיפא דהחושב לשלוח יד למה לי ותירצו וז"ל וי"ל דסיפא אשמועי' דלב"ש אפי' דיבור בלא משיכה חייב והך דהכא אשמועינן דלב"ה צריכה חסרון ע"כ הא קמן מבואר שכתבו דסיפא קתני לה משום חידושא דב"ש דלדידהו אפי' בדיבור בלחוד בלא משיכה חייב והוא פלא דליתני רבי משנה שאינה צריכה לאשמועינן כח וחידוש דלא כהלכתא וע"ע בפ' כל הכלים קס"ג ב' דבור המתחיל הכי נמי איברא שמצאתי להראב"ד ז"ל בהשגותיו לפי"ג מה' טומאת אוכלין הלכה ט"ו שכת' דאשמועינן תנא רבותא אליבא דב"ש ואחריו נמשך התי"ט גם הוא לפרושי איזה משניות לרבותא דב"ש עיין דבריו דריש טבול יום אך הכ"מ שם כ' על דברי הראב"ד דדוחק הוא לומר דאשמועי' רבותא לב"ש דלית הלכתא כוותייהו ע"כ ברם אכתי איכא למידק ע"ז הא דאיתא בפ"ק דביצה ו' ב' וכ"ת ב"ה אפי במעי אמן נמי אסרי והאי דקתני נולדה להודיעך כחן דב"ש דאפי' נולד נמי שרו אלא הא דתניא וכו' ע"כ ואם איתא אמאי לא קא מתמה תלמודא איך אשמועינן תנא כחן דב"ש דהוי דלא כהלכתא ויש לתרץ דאין ה"נ דהוה מצי למפרך הכי אלא דעדיפא מינה קא פריך דאי הכי לא אתיא ברייתא לא כב"ה ולא כב"ש:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה