יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הטי"ת · רצא
טעמיה דהך תניא. היכא דקאמר בירושלמי משמע דאיכא פלוגתא דתנאי במילתא ופי' טעמא דהך תניא וכדי שלא נבין שהוא מוסכם להלכה קפיד לומר דהך תניא לומר מכלל דאיכא אחריתי דפליג דאל"כ הול"ל בקצרא אמר ר"פ טעמא וכו' כ"כ הר"ב שער יוסף על הוריות דף מ' ע"ד ודומה לזה ראיתי להר"ן ז"ל בעבודה זרה דף ש"ף ע"ג שכתב דמדאמרינן האי תנא תרתי אית לי' מכלל דאיכא תנא אחרינא דלית ליה תרתי יע"ש ועיין כללי הקו"ף גבי קסבר וכו':
*) הנה חידוש גדול על רב בקיאות של הרב המחבר שנעלם מעיניו דהדין עם הרב זרע יצחק בענין חלוף האותיות הרי"ש עם למ"ד כי כ"כ רש"י להדיא איוב ו' פ' כ"ה מה נמרצו וכן מה נמלצו וכו' ולמ"ד מתחלפה עם הרי"ש גם הרמב"ן משפטים כ"ב פ' ט"ו האריך והביא הוי משתדל כמו הוה משתדר מזרות כמו מזלות (איוב ל"ח פ' ל"ב) ובלשון חכמים שרשרת שלשלת מפני שהלמ"ד מתחלף ברי"ש ע"ש באריכות הרמב"ן ואתן תודע עוד שאפילו הנו"ן מתחלף ברי"ש כמ"ש רש"י ערכין ל"ג ד"ה קציר והאיך החליט המחבר כי כל מבין יודע דלא שייך חילוף האותיות וכו' נגד המפורש כדאמרן גם הנו"ן והפ"א מתחלפין עי' תוס' ב"ב ד"ח נקוט רי"ף.