יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הויו · רנז
ויו במקום וכבר מצינו בסוטה ג' א' גבי ועבר עליו רוח קנאה דדריש ועבר וכבר עבר ומשמע התם דכל היכא דליכא הוכחה מן הפסוק בעצמו דלהבא מצינן למדרש הוי"ו במקום וכבר דפריך שם תלמודא אלא מעתה ועבר לכם כל חלוץ ה"נ ומשנינן התם מדכתיב ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו משמע דלהבא ופרש"י תשובו מוכיח דלהבא הוה אלמא דבדליכא הוכחה מן הפסוק דלהבא משמע יש בידינו לדרוש אותה הוי"ו בלשון וכבר ומכאן קשיא לי על הגאון מוהרא"ם ז"ל שכתב בפרשת שמות בפסוק ויקח משה את מטה האלהים בידו שרש"י ז"ל אינו סובר שיהיה שום וי"ו משמש במקום וכבר והוא תימה דאישתמיט מיניה תלמוד ערוך שכתבתי ומה גם שרש"י ז"ל גילה דעתו הרחבה בפרשת נשא דס"ל הך כללא שהרי כתב בפ' ועבר עליו בזה הלשון ועבר עליו קודם לסתירה והן הן דברי הש"ס דדריש ועבר וכבר עבר וכ"כ עוד בפרשת משפטים בפ' וגונב איש ומכרו ונמצא וגו' ע"ש ומלבד זה גם דבריו סתרי אהדדי שהרי בפרש' בראשית בפסוק ותוצא הארץ וגו' פירש הוא ז"ל לדעת רש"י וי"ו של ויאמר בלשון וכבר שכתב וז"ל אבל פי' ויאמר כבר אמר ביום ראשון וכו' וקדמני בקושיא זו הצדה לדרך שם בפ' שמות וזה ודאי צ"ע לדידי הפעוט האמנם מה שהקשה עוד עליו הצדה לדרך ותמה הפלא ופלא איך שכח הרא"ם מה שכתב רש"י ז"ל בפרשת וירא בפסק ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך שכתב וז"ל אע"פ שכתוב אחר וירץ לקראתם האמירה קודם לכן היתה וכו' הרי שפירש ויאמר וכבר אמר אני בעניי קושיא זו איני מכיר דהתם לאו מן הוי"ו דריש כן אלא מכלל אחר הסמוך בידינו אין מוקדם ומאוחר בתורה שאנו דורשים אותו אפילו בלי וי"ו בכמה דוכתי דוק ותשכח ותדע שכן הוא שהרי כתב רש"י שם בפרשת וירא בסיום לשונו כמו שפירשתי אצל לא ידון רוחי באדם וכו' ושם כתב להדיא שמפרש כן מפני שאין מוקדם ומאוחר בתורה ונלע"ד דבנזיר ד' ב' דבעי לאוכוחי דשמשון איטמי למתים מדכתיב ויך מהם אלף איש ויקח את חליצות' ופריך דילמא אשלחינן ברישא והדר קטלינן ודאי ויך ויקח כתיב אין ה"נ דהוה מצי למימר ויקח וכבר לקח כדדריש בסוטה אלא דעדיפא מיניה קפריך ודילמא גוססין שוינון כלומר אפילו לדידך דאמרת דברישא המיתם והדר לקח חליצותם דילמא בהיתר עבד כגון ששוינום גוססין כנלע"ד ועיין מענה לשון דף י"ז ע"א ורד"ק מלכים א' סי' י"א שוב מצאתי להריטב"א ז"ל בחדושיו למכות דף ו' סע"ב דעל מאי דתניא שם דף ח"י ב' ר"י אומר והנחתו לפני ה' אלהיך זו תנופה הקשה הוא ז"ל וז"ל וא"ת והא האי והנחתו לבתר קריאה כתיב ותנופה היא קודם קריאה כמו ששנויה במקומו ותירץ וז"ל ויש לומר דאין מוקדם ומאוחר בתורה וכבר הנחתו לפני ה' קאמר קרא עיין שם: