יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי הויו · רן
ורמינהי מצינו מחודש דאף כשמקשה לאמורא מברייתא אומר ורמינהי. וכזה ראה וחדש בפ' במה מדליקין כ"א ב' דמקשה על רב וכבתה אין זקוק לה ורמינהי מצותה וכו' וכן בפ' אין מעמידין מ' א' מקשה על רב מכלל דדג טמא אית ליה עובר ורמינהי דג טמא משריץ וכו' וע"ע בריש זבחים ג' א' ולפי זה לא ידענא אמאי מוהריק"א בכלליו כתב דכשמקשה לאמורא מברייתא או משנה אינו אומר ורמינהי מפני שהאמורא הוא המוקשה דאין סברא לומר דשאני רב דתנא הוא ופליג וכמו שתירץ לזה מוהר"י חאגיז בס' תחלת חכמה בשער ג' פ"א כלל ג' דהא אשכחן בספ"ק דיומא כ"א ב' דנקט לישנא דורמינהי על מימרת רב יצחק בר אבדימי וכן מצאתי עוד בריש פרק ר' ישמעאל נ' א' על מימרת ר' יוחנן דלאו תנא הוא כמו שהוכחתי בראיות נכונות באות הריש וע"ע בפ' אלו טריפות נ"ב א' דקאמר הכי על שני מימרות דשמואל דסתרי אהדדי וכן תמצא עוד בפרק ג"ה ק"ב ב' ואחרי מופלג הגיעו לידי חדושי הריטב"א על בתרא כ"י וראיתי בפרק חזקת הבתים דעל מאי דאיתא שם בגמרא מ"ב א' למימרא דלוקח אית ליה קלא ורמינהי וכו' כתב לחד טעמא דהך פרכא לא שייכא אדרב משום דלשון ורמינהי לעולם אינו נאמר אלא רומיא דקראי אהדדי או דמתנייתי אהדדי והוא פלא דהא בכולהו דוכתי דאייתינא מוכח דגם באמוראי שייך לשון זה: