אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי ההא › רלד

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי ההא · רלד

רלג

ההלכות לא נקבעו אלא על מה שהוצרכו לקבוע כגון על דינים שהיו נוהגין בימי חכמי התלמוד אבל על דיני נגעים וכיוצא בהם דלא היו נוהגין מאז לא קבעו בהם הלכה ולא דברו בהם כלל באמרם פלוני ופלוני הלכה כפלוני ואדרבא היכא שהתלמוד פוסק בכיוצא בזה הלכה כפלוני פריך עליה וכי הלכתא למשיחא וכו' כ"כ מהר"י קולון בשורש קס"ה דף קע"ט א' והביאו הכנה"ג בכללי הגמ' אות צ"ט בקצרה והנה זאת חקרנוה כן היא בדברי התוס' דפרק כלל גדול ע' ב' ד"ה נודע שכתבו די"ל דמאי דקאמר רבא בהחולץ ל"ו א' הלכה כר"ל בהנהו תלת לא איירי אלא בדברים הנוהגים בזמן הזה וראיתי להר"ב חוות יאיר סי' צ"ד בכלליו שנתעורר דאמאי לא מייתי מוהרי"ק ראיה למילתיה מדברי התוס' הללו ותירץ דאולי משום דממה שכתבו התוס' עצמם בריש דף ו' דזבחים לא משמע הכי משום הכי השמיט בקיאות זה ואין זה מספיק דאכתי הוה מצי לסיומי למלתיה מתוס' דשבת ולימא אך מתוס' דזבחים לא משמע הכי ולפק"ד יותר נראה לי לתרץ דכיון דמהרי"ק כללא כייל לן לכל הדינים בלתי נהוגים ומדברי התוס' דשבת ליכא למשמע אלא לכלל דר' יוחנן ור"ל בדוקא להכי לא מייתי ראיה מהתם ואיך שיהיה מה שתמה הרב שער יוסף בדף ק"ח ע"ב על הר"ב חוות יאיר דלא ידע מאי קשיא ליה כיון שמהרי"ק שם כתב שיש לו כמה ראיות על זה ולא היה לו פנאי להאריך שלא כדין תפס עליו דמאן דשפיר חזי בדברי מהרי"ק בעיניו יראה שלא כתב כן אלא גבי פסקי התלמוד בדינים הנהוגים שהלכו בהם אחר הרוב ולא יכלו לעמוד על כל דין ודין בפרטות וכו' יע"ש אך בתר דנא שהתחיל לדבר בכללין בזה לא אמר דיש לו ראיות על זה לך נא ראה דאגב ריהטיה לא דק. אלא דאעיקרא דהאי כללא יש להתבונן דהא בפ"ק דיומא י"ג א' אשכחן דר' יוחנן פסק הלכה כר' יוסי בדבר שאינו נהוג וכן בזבחים פ"ז א' איתא שלחו מתם הלכתא כרב יוסף וה"נ מצינו בס"פ התכלת נ"ב א' דקא בעי תלמודא הי מינייהו דאחריתי למיקם שפיר אכללא דרב יהודה ור"ש וכדכתב רש"י שם ולקמן שם קא בעי תו מאי הוי עלה כרבא או כר' ירמיה ועוד איתא שם ע"ב א"ר יוחנן הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי דמכל זה שמעינן דאף בדינים הבלתי נהוגים היו שומרים דרך הכללים ונוסף גם הוא דמדברי התוס' בזבחים ריש דף ו' וכן מדברי רש"י דפ' התכלת שרמזתי מוכח בהדיא דלא ס"ל ככללא דמהרי"ק ודבריהם עיקר לגבי מהרי"ק כמ"ש הכנה"ג בכללי הפוסקים אות מ"ג בשם מהר"ם אלשיך והסכים לדבריו הר"ב גט פשוט בכלליו סוף כלל ג' וכן נראה מדברי המגן אברהם סי' רי"ח ס"ק ג' כפי מה שפירש דבריו הר"ב שער יוסף בדף מ"ד ע"ד ע"ש ותו דהא קחזינן ליה להרמב"ם ולנושאי כליו דדקו כחדא אף בקדשי' וטהרות שלא לנטות ימין ושמאל מני ארח הכללים המסורים לנו וכדרמז הר"ב שער יוסף בדף ד' סע"א ע"ש ועוד דעיני ראו לאחרוני זמננו שגמגמו על האי כללא דמהרי"ק דהנה הר"ב הון עשיר בפ"א דנגעים משנה ד' כתב כי דבר זה זר בעיניו שיהיו הכללים המוזכרים בש"ס סתם דחויים מסברא בדינים אלו וכן הר"ב חזון נחום בפ"ה דזבחים סוף משנה ד' כתב דצריך להתיישב בזה הרבה והר"ב שושנים לדוד בפ"י דנגעים משנה ד' גם הוא כתב שלא מצא טעם למונח זה. אך עם כל זה אני המך בעניותי אין לי פה להשיב ולהרהר אחרי דבריו דמאחר שהכנה"ג והר"ב חוות יאיר בסי' צ"ד בכלליו הביאוהו לכלל גמור ולא הזכירו שום חולק עליו וגם הר"ב תי"ט ברפ"ג דכלאים ובלחם חמודות ריש פ' הרואה עבד עיקר מהדין כללא ש"מ דכוותי' סבירא להו ולא עוד אלא שאני יסדתי חזקתי זרועותיו ממה שראיתי בס' התשב"ץ חלק ג' דף י"א ע"ג דאע"ג דכתב דצריך תלמוד ועיון גדול בתלמוד שמצינו פוסקים הלכות בהלכתא דמשיחא בפרק התכלת ובפרק עשרה יוחסין ובפ"ק דיומא גבי כ"ג שאירע לו קרי ומינו אחר תחתיו ובפ' המזבח מקדש עם כל זה לבסוף סיימה קמן בהדין לישנא ולפי שכתבתי לך שהראשונים אמרו שהרב ז"ל אינו שומר הכללים אלו בהלכתא דמשיחא אכתוב לך לשון רבינו שמשון ז"ל כתב הרב ז"ל וז"ל ואע"פ ששיטת הרב ז"ל כר"ל אין לחוש מהא דקי"ל כר"י לגבי ר"ל בכל דוכתא בר מתלת דה"מ בדברים הנהוגים בזמן הזה ולא בהלכתא למשיחא ושיטתא דתלמודא בפ' חלק כר"ל עכ"ל ר"ש ז"ל והרחבתי לפרש סתומותיו ע"כ דברי התשב"ץ ע"ש גדולים חקרי לב בענין זה ובפרק כ"מ שחידש שם דכל זה לא איתמר גבי כללא דיחיד ורבים דזה הוא קאים לעלם בכל מקום ובכל זמן וכדכתב מד"ע הר"ב לחם חמודות פרק הרואה אתה הראת לדעת דלאו יחיד הוא מהרי"ק בדעת זו כי גם שני שרי צבאות ישראל רבינו שמשון והרשב"ץ אזלי בשיטה זו ומאן ספין ומאן חשיב ומאן רקיע לחלוק על דבריהם:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה