אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי ההא › רל

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי ההא · רל

רכט

הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו. כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' עד ואפילו ר' יוסי שהלכה כמותו מחבירו ורשב"ג הלכה כרשב"ג ע"כ וע"ע שם בהלכות גיטין דף פ' רע"ג שכ' וליתא לדרבי יוסי דפליגי רבנן עליה וכן בה' סוכה דף ל"ב רע"ב פסק כרבנן לגבי רבי יוסי מטעמא דיחיד ורבים הלכה כרבים כמ"ש ר' מנוח פ"א מה' סוכה וע"ע בבה"ג הלכות נולב דף ל"ג רע"ד וכ"כ רב שרירא גאון בריש תשובתו שהביא ס' יוחסין בדף ק"ז ע"א הלכה כרבי יוסי מחבירו וכן ראיתי בחדושי בתרא להר"י ן' מיגש שבדף מ"ד א' כתב דכשנחלקו רבים על ר' יוסי הלכה כרבים וכן היא גירסת הרי"ף ז"ל בפ' מי שהוציאוהו ולשיטתיה אזיל בר"פ ערבי פסחים שכ' להדיא דקי"ל הלכה כר"י מחבירו וכן משמע עוד בה' קטנות שלו ה' טומאה דף ע' ב' ע"ש ודוק וכ"כ הרמב"ן לדעת הרי"ף הובאו דבריו בכ"מ רפ"ח מה' תרומות ובהרא"ש פ"ז דיבמות סי' ד' קחנו משם וגם הר"ב ראש יוסף כתב כן לדעת הרי"ף בא"ח סי' תנ"ט וכן מצאתי שכ' הרא"ש בר"פ ערבי פסחים ובפ' כל הבשר סי' ט"ו וכן בפ"ק דסוכה סי' ל"א כ' וז"ל הלכות גדולות ורב נטרונאי והרמב"ן ז"ל וה"ר ישעיה ז"ל פסקו כרבנן ורב עמרם ור"ח ורבינו אבי העזרי פסקו כר' יוסי דנימוקו עמו אע"ג דאין הלכה כר' יוסי אלא מחבירו ולא מחביריו הא תני' לקמן כוותיה וכו' וכן בעל העיטור פסק כר"י מההיא בריי' וכו' ורי"ץ גיאות ז"ל פסק כרבנן וכן דעת ה"ר אלפסי ז"ל מדלא פסק כר"י אלמא סבר דהלכ' כרבי' וכן הלכת' עכ"ל הביטה וראה להקת הנביאים שכולם נתנבאו בזה הדבר דאין הלכה כר"י מחביריו דהנהו רבוואת' דפסקו כרבנן טעמייהו הוי משום דיחיד ורבים הלכה כרבים כמ"ש רבינו מנוח בה' סוכה ע"א ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ואל זה אביט בדברי ר' מנוח שכ' שם מיהו רב עמרם ור"ח והרי"ף פסקו כר"י ודבר זה קשה לשמוע דהא עינינו הרואות דהרי"ף ז"ל לא פסק לא כר"י גם לא כרבנן ולא עוד אלא דמסתמות דבריו למד הרא"ש לומר דמדלא פסק כר"י אלמא סבר דהלכה כרבים וכ"כ עוד הר"ן שם וצ"ל דט"ס נפל בספרים וצ"ל ואבי העזרי במקום והרי"ף ועוד ראיתי לרשב"ם בפ' יש נוחלין קל"ג ב' ד"ה ת"ש ולהמרדכי בפ' אלו קשרים דף קע"ה ע"ב ולס' אגודה פ' מי שהוציאוהו ולהתוס' שם ובפ' כיצד משתתפין פ"ג ב' דכולהו גרסי הלכה כר"י מחבירו אף שהתוס' שינו את טעמם בדוכתי אחריני וע"ע תוס' דכיצד צולין פ"א א' ד"ה קסבר ורש"י בפ' כיצד מברכין ל"ו ב' ד"ה ופליגי ונ"י פ"ק דב"מ דף ס"א ע"א ובש"ס פ' תולין ק"מ א' דקרי לסתם מתני' דאתיא כר"י יחידאה משום דרבנן פליג בבריי' ודעת הסמ"ג נמי הכי הוי כמו שתמצא אליו ז"ל בעשין ע"ד הביא דבריו הכנה"ג בכללי הגמ' כלל ד' עיין שם שהעמיק הרחיב בזה ובא לכלל יישוב הדברים לפי דעתו הרמה. ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכ' בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ואחריו נמשך הר"ב בתי כהונה בבית ועד דף נ"ט ע"ב וכ"כ כמסתפק הר"ב חזון נחום על סדר טהרות דף קמ"ו ע"ב והר"ב ידי אליהו בתיקון קס"ט ועע"ש תיקון ק"ג ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כנו שתמצא לה"ה ברפ"ט מה' שבת ושם בפכ"ג הלכה ד' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מה' מ"א הל' ח' וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מה' ברכות הל' י"ג ובפכ"ה מה' ערכין הל' א' כתב וידוע דהלכה כת"ק וכן בפ"ג מה' כלאים הל' ז' וע"ע בפ"ב מה' מתנות עניים הל' ו' ושם סוף פ' חמישי לדעת הראב"ד ג"כ ובפ"ה מה' תרומות הל' כ"א ובפ"ה מה' שמיטה הל' י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו וכן בפ"ב מה' שאר אבות הטומאות הל' י"ג כתב וכר"י מחבירו וכ"כ עוד בכמה דוכתי אחריני נלאיתי לכותבם נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ואעידה לי עוד עדים נאמנים שדעת הרמב"ם בזה מסכים הולך לשיטת הרי"ף רבו כדרכו בכל מקום שהרי כתב מוהרש"א בס' גופי הלכות שלו כלל ק"ס שמצא בכללי הרב מהר"ר בצלאל וז"ל כתב הרשב"א ז"ל בחדושי עירובין פ"ק על ההיא דמאי טעמא הדר ביה משום דנימוקו עמו דלא קי"ל דר"י נמוקו עמו אלא לגבי יחיד וכתב שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל ושכן כתב רבו ז"ל בשם הראשונים ע"כ ואע"ג דסיים שם דשוב חזר בו ומחקו רבו מן החידושים שלו מ"מ ממ"ש שכן דעת הרי"ף והרמב"ם ודאי לא הדר ביה וכן מצאתי להרשב"א גופיה שבתשובותיו סי' שפ"ח עדותו מכוון למ"ש בעירובין לדעת הרמב"ם שהרי כתב וז"ל ובזה יתקיימו דברי הרב ז"ל שהוא פוסק בפרוכות כת"ק משום דלא אשכח דפליג עלה בהדיא אלא ר"י ויחידאה הוא וכו' עכ"ל וכן ראיתי תו לרבינו בצלאל בתשובותיו סי' א' דף ט' ע"ג שכתב דאי לא גרסינן דברי ר"ש אלא ת"ק סתם ניחא מה שפסק הרמב"ם דלא כר"י ע"ש הא קמן מבואר שסובר דלדעת הרמב"ם אין הלכה כרבי יוסי מחביריו וכ"כ בהדיא מהרש"ל ביש"ש על חולין פרק ראשית הגז סי' ז' לדעת הרמב"ם דפסק כרבנן משום דהוו רבים לגבי ר"י וכן תמצא להפר"ח בי"ד סי' פ' ס"ק ג' דפליג על הרשב"א במה שפסק בפרק אותו ואת בנו כר"י נגד ת"ק מטעמא דנמוקו עמו ונתן טעם למה שפסק הרמב"ם כת"ק משום דלא אמרו ר"י נימוקו עמו אלא לגבי יחיד אבל לא נגד רבים וסתם, משנה עדיף מרבים וחזר ושנאו במים חיים שלו פ"א מה' מאכלות אסורות יע"ש ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר דאע"ג דממאי דפסק הרשב"א כר' יוסי נגד ת"ק בההיא דאותו ואת בנו משמע דלא אזיל בשיטת כל הנך רבוואתא דאייתינא מ"מ אחר עמל וטורח אשכחנא ליה בתורת הבית הארוך בשער ד' מבית הששי גבי נטילת ידים דאיהו גופיה כתב דקי"ל כת"ק דר"י דרבים נינהו וכן מצאתי אליו עוד בפ' הניזקין גבי אין מוציאין לאכילת פירות וכו' ובחידושי שבועות דף י' ע"ב ול"א ב' וכ"כ עוד בחידו' לעירובין כפי מ"ש בשמו רבינו בצלאל בכלליו הבאתי לשונו למעלה וכ"כ תו הר"ב ראש יוסף בא"ח סי' תע"ה לדעתו ולדעת הגאונים ז"ל וכיון דלא מצינן למיקם אדעתיה הי מינייהו דאחריתה לפק"ד נראה דאית לן למסמי חדא מקמי כלהו שאר דוכתי דמכוונ' לשמעתת' דסבי ראשי שבטי ישראל. אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפ' הנז' אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן וכן ראיתי אליו עוד בב"י א"ח ססי' ס"ח ע"ש והכי נקטו לה בפשיטות התי"ט בפ' ה' דמעשר שני משנה א' ומוהר"י חאגיז בהקדמתו לעץ חיים כלל ז' מדרך פסק ההלכה דקי"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ודלא כמוהרש"א ביבין שמועה שם דמסיק דהלכה כר' יוסי ואפילו מחביריו ושיש טעות סופר בדברי הליכות עולם דליתא ואין כאן ט"ס כלל אלא כל דבריו בזה אמת וצדק וכבר כתב עליו הכנה"ג דלא דק ושדעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן וכדברי מוהריק"א עש"ב ומעתה יש כאן מקום תימה על ה"ה הרמ"ז זצוק"ל דבפ"ז דכתובות משנה ג' נמשך אחרי היבין שמועה בזה ואחריו כל ישרי לב הר"ב שער יוסף דף ב' ע"ג והר"ב חוות יאיר בסי' צ"ד בכלליו והר"ב מגילת ספר בדף כ"ו ע"ד מהעשין והר"ב בית דוד בפ"ה דמעשר שני משנה ב' ובעל בני שמואל שנדפס מחדש בדף ק"ע גם המה הפנו אחרי דרך מוהרש"א ודבר תימה הוא שלא ירדו מחוקקים לעומק הלכה זו ופליאה דעת ממני איך הכנה"ג ושאר המחברים ז"ל הכחידו תחת לשונם דעת גאוני עולם מכת קודמין דאייתינא לעיל ולא הזכירום כלל ועיקר והוא פלא:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה