אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי ההא › רכז

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי ההא · רכז

רכו

הלכה למשה מסיני. אע"ג שאין לה רמז במקרא מ"מ בדרך אסמכתא מצינו שסמכו אותה רז"ל על פסוק כדאמרי' בתענית י"ז ב' הא עד דאתא יחזקאל מאן אמרה אלא גמ' גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ופרש"י הלכתא גמירי לה מסיני וכן בעירובין ד' ב' גבי שיעורין חציצין ומחיצין הל"מ פריך תלמודא שיעורין דאו' הוא דכתיב ארץ חטה וכו' ומסיק הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי וכן בנדה ל"ב א' קאמר הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי גבי נדה בת יום א' ובענין ביאה בת שלש ע"ש ואיתא תו בפסחים פ"א ב' אלא טומאת התהום הלכתא גמירי לך וקרא אסמכתא בעלמא וע"ש שהיא הל"מ וכן מתבאר מדברי התוס' במועד קטן ג' ב' דעל מה דאמרי' שם בגמ' שניסוך המים הוא הל"מ כתבו וז"ל והא דאמרינן בעלמא מם יוד מם לרבות ניסוך המים מן התורה אינו אלא אסמכתא בעלמא ע"כ וכן בנדה נ"ז א' ד"ה אי בהם כתבו התוס' כי האי גוונא ע"ש ועיין הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים שאחר שכ' שלהל"מ אין לו רמז במקרא פתח באלה הדברים ובשביל זה כשאמרנו שיעורין הל"מ הקשו עלינו ואמרו מפני מה אתם אומרים שהם הל"מ והנה שיעורין נרמז עליהם בפסוק ארץ חטה ושעורה תהיה התשובה שהיא הל"מ ואין לשיעורין עיקר להוציא אותה ממנו בדרך סברא ואין להם רמז בכל התורה אבל נסמכה זאת המצוה לזה הפסוק לסימן כדי שיהא נודע ונזכר ואינו מענין הכתוב וזה ענין מ"ש קרא אסמכתא בעלמא בכל מקום שיזכרוהו עכ"ל הרי מבואר דע"ד אסמכתא שפיר מצינו קרא להל"מ הן אמת דאיכא למידק לכאורה בההיא דנדה ל"ב א' שהבאתי דעלה דקאמר רבא שם בגמ' הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי קא פריך שם תלמודא ומאחר דהלכת' קרא למה לי והשתא לפי זה מאי פריך קרא למה לי הלא אסמכתא בעלמא היא זו וכדפירש רבא בהדיא דקאמר הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי ובדרך אסמכתא כבר הוכחנו מכמה דוכתי דאסמכו רבנן ההל"מ לאיזה פסוק מן הפסוקים ויש לחלק דמה שמצינו בשאר דוכתי דאסמכו ההל"מ אקראי הכוונה היא דאע"ג דההוא קרא לגופיה אצטריך מ"מ רז"ל סמכו איזה דין המקובל מהל"מ לאותו פסוק לסימנ' בעלמא כדי שנזכור אותה ולא תשכח מפי זרענו וכגון פסוק ארץ חטה ושעורה דפשטי' דקרא שבחא דא"י קא חשיב ואתו רבנן ואסמכו ביה שיעורין דרך סמך בעלמא כי היכא דנזכור אותה הל"מ בנקל וכדנראה בהדיא מתוך דברי הרמב"ם שהבאתי וההיא דנדה שאני דהוי"ו דואשה דעליה קא אסמי' רבא הלכתא דבת שלש שנים ויום אחד בלאו אסמכתא זו היא מיותרת לגמרי ולא אצטריך כלל לגופ' ולפיכך פריך שפיר ומאחר דהלכתא היא קרא למה לי כלומר כיון דהאי וי"ו לא כתיבא באוריי' לשום מלתא אחרינא ל"ש כלל למימר דכתביה רחמנא כי היכי דנסמוך לה ההל"מ ומאחר דהלכתא היא א"כ האי וי"ו למאי אתא ויתבאר כך למדקדק בדברי רש"י שם שכ' וז"ל ומאחר דביאה בת ג' הל"מ ומקרא לא משתמע עיקר קרא דוי"ו יתירא למאי אתא ע"כ הא למדת דעיקר קושית הש"ס הוא על יתור הוי"ו דאייתר לה לגמרי בלתי האסמכתא אבל כשעיקר קרא למילתיה אתא ולא אסמכו ביה ההל"מ אלא דרך סימן ורמז בעלמא שפיר אסמכינן לה ול"ש אז לאקשויי מאחר דהלכתא קרא למה לי כיון דעיקר קרא למילתיה אתא כמדובר ועיין כיוצא בזה בפ"ט דפסחים צ"ו ב' ובפ"ק דחגיגה ד' א' דבתר דשני ליה קרא אסמכתא בעלמא הדר פריך אלא קרא למאי אתא והיינו טעמא כדכתיבנא דאין שייכות לומר דעיקר קרא אתא לאסמכתא בעלמא ודוק ועוד עיין רש"י דיומא פ' ב' ד"ה מדרבנן. ואולם ראיתי להר"ב באר שבע ז"ל שכ' בדף ע"ג א' בזה הלשון כל הל"מ אין לו קרא אפילו על דרך אסמכתא בעלמא כמ"ש בגמ' דידן בדוכתי טובא והבאתים פ"ק דכריתות ע"כ ויש לתמוה איך יצא זה מתחת קולמוסו הבקי בחדרי התלמוד שהרי מהנך דוכתי שהבאתי מבואר הפך דבריו וכמ"ש עוד להדיא הרמב"ם ז"ל ואשוב אתפלא עוד עליו במה שסיים ואמר כמ"ש בגמ' דידן בדוכתי טובי והבאתים בפ"ק דכריתות דהא בפ"ק דכריתות מייתי איהו גופיה דבדרך אסמכתא מצינו קרא להל"מ שהרי הביא ההיא דעירובין דשיעורין ומחיצין וכו' ולבתר הכי כ' ומסיק שם תלמוד' קרא אסמכתא בעלמא הרי דנהפך הוא ממ"ש בדף ע"ג דלא מצינו מקרא להל"מ אפי' בדרך אסמכתא ועד בשחק נאמן שאחרי מופלג מצאתי להרב חוות יאיר בסי' קצ"ב דף קפ"ה ב' ולהר"ב ארעא דרבנן בסי' ג' שגם הם שדו כרגא בדברי הר"ב באר שבע אלא שהם קצרו במקום שיש להאריך. ודברי החוות יאיר הואיל ואתו לידן לא אוכל להתעלם ממ"ש שם לעיל מיניה שיפה כ' הבאר שבע במה שהכריח שי"א סמנים לאו הל"מ נינהו מדבעי שם רב הונא מאי קרא ואם איתא שהם הל"מ לא מצינו קרא להל"מ ולי אני בעניי לא נהירא שהרי כלל גדול יש בידינו מהליכות עולם שער ב' פרק א' ומהכנה"ג בכללים נפרדים אות מ' בשם משפט צדק והרמב"ן דבדברים שאין להם עיקר מן התורה אומר מאי קראה כלומר רמז ואסמכתא ואחריהם נמשך הפר"ח במים חיים שלו דף כ"ח ע"ג והשתא לפי זה ניחא דאי נמי נימא די"א סמנים הם הל"מ תו לא תקשי קרא למה לי מאחר דרב הונא דייק בלישניה דלא נקט מנא לן או מה"מ רק מאי קרא הנאמר על רמז ואסמכתא בעלמא דבכגון דא כבר הוכחתי דעל דרך אסמכתא מצינו קרא להל"מ ואע"ג דכלל זה אינו מבורר כל כך וכמ"ש בכללי המם נקוט בידך מיהא דלדעת הרמב"ם וה"ע ומ"ץ והפר"ח לא צדק הר"ב חוות יאיר בדבריו:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה