אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי ההא › רכג

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי ההא · רכג

רכב

הא קמ"ל דבר זה מחלוקת ר"פ ור"פ. רגיל תלמודא לתרץ כאשר מצינו מלתא דברישא תנו להו בסתמא ולבתר הכי בסיפא מייתי תרי תנאי דאיפליגי בההיא מילתא גופא דמקשינן בגמ' מאי קמ"ל ברישא הא מסיפא שמעינן לה ומתרצינן הא קמ"ל דבר זה מחלוקת ר"פ ור"פ וזה יתכן ויצדק שפיר כשהשני תנאים החולקים בסיפא הם חד לגבי חד אמנם כשהתנאים הנז' בסיפא הוא מחלוקת יחיד ורבים כתהיא דכריתות ריש פרק אמרו לו י"א ב' דאמרינן הא קמ"ל דבר זה מחלוקת ר"מ ורבנן למדונו התוספות חדשים שם להקשות דא"כ אמאי אצטריך למסתמיה ברישא אי דליהוי סתם ואחר כך מחלוקת פשיטא דיחיד ורבים הלכה כרבים והניחו דבר בתימה ולפק"ד נראה דיש ליישב דאין ה"נ דבעלמא לא היה צריך למסתמיה ברישא משום דממילא הוה ידעינן דהלכתא כרבנן מטעמא דרבים נינהו אך בהך מתניתין דכריתות דר' מאיר קא יהיב טעמא למילתיה וקאמר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל הוה ס"ד שפיר למפסק כותיה אף כנגד רבים משום דמסתבר טעמיה ולהכי אצטריך למסתמיה בריש' כי היכי דליהוי סתם ואח"כ מחלוקת דהלכה כמחלוקת דזה מורה לנו דאף דמסתבר טעמיה דר"מ אין לנו לפסוק אלא כרבנן משום דרבים נינהו וכדאשכחן בפ' המפלת ל' ב' וכן בפרק בא סימן מ"ט א' דתני רבי במתניתין סתמא יתירתא אע"ג דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים משום דהוה ס"ד לפסוק כר"מ מן הטעם דמסתבר טעמיה יע"ש ואשכחן נמי בכמה דוכתי בגמ' שהאמורא פוסק הלכה כרבים ומקשינן פשיטא דיחיד ורבים הלכה כרבים דבכולהו משני מהו דתימא מסתבר טעמיה קמ"ל כמו שתמצא בפרק במה אשה ס' ב' ובפרק א' דביצה י"א א' ובפרק ג' דיומא ל"ו ב' וביבמות מ"ז א' דוק ותשכח וע"ע הרשב"א בתשובותיו סימן מ"ד:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה