יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן
כללי ההא · ר
הקש אי עדיפא מג"ש או ג"ש עדיפא מהקש. כתב הכנה"ג דבמחלוקת היא שנויה בין הפוסקים וכן ראיתי גם אני בעניי שנתחבטו בזה בעלי הכללי' ז"ל ודין גרמ"א דאיכא סוגיי טובא דמחלפי שיטתייהו דממקום אחד נרא' דהקש עדיף ומדוכתי אחרינ' משמע להפך ועתה הרחיב ה' לנו ופרינו באר"ש שמצאתי להרב המפורסם כמוהר"ר אליהו אלפאנדרי ז"ל בספרו ס' אליהו רבא וזוטא דף ע"א שהעמיק הרחיב עיונו כי רב הוא בזה הענין וזאת התורה אשר שם לפני בני ישראל דתרי גווני הקש הוו חד היכא דליכא שום הוכחה במקרא שבא להשוות הנושאים זה לזה כגון היקש דוהפדה לא נפדתה וכו' דפשיטא דקרא קאי בשפחה חרופה שאם לא יצאת לחירות באחד ממשפטי החירות דהיינו שלא נפדתה בכסף וגם לא נשתחררה בשטר והיא נחרפת לאיש שדין הבועל אותה להביא אשם ואין בפסוק כלל שבא להשוות הנושאים וכן נמי הקש דכי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ודכוותייהו ועל אלו וכיוצא בהם היא שאמרו דג"ש עדיפא מהקש דכיון שהג"ש מקובלת מסיני והוא שאותן המלות לדרשן ולהשוותן זה לזה באו ובהקשות אלו לא נודע לנו מפי הקבלה שנסמכו זה לזה לאשווינהו אהדדי דין הוא שתהיה הג"ש עדיפא מינייהו ויש מין הקש אחר שמן הפסוק מוכח בבירור שרצה להשוות הנושאים זה לזה וכגון באשמו של מצורע דכתיב ביה ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש שבא להשוות אשם זה לחטאת ולעולה לענין צפון וכן נמי ואת השני יעשה עולה כמשפט דדרשינן כמשפט חטאת בהמה וכו' ועל היקשות אלו הוא שאמרו דהקש עדיף מג"ש דכיון דהכתוב היקשן זה לזה להדיא הוי כאילו מפורש במקרא ואלים חיליה יותר מג"ש ולא הוו ליה דיני ההקש רק לענין דאין למידין למד מלמד בקדשים אלה המשפטים אשר שם לפנינו הבאתי אותם בתכלית הקיצור ואם חפץ אתה לעמוד על עיקרן של דברים לך נא ראה גודל פלפולו ואתה תחזה כי כל הסוגיות יש להם ישיבה אחת בעולם ועיין משנה למלך ריש פ"ב מה' קרבן פסח וש"ב יום תרועה דף י"ד ג' וס' יבין שמועה להרשב"ץ דף נ"ב א' וע"ע בס' חוות יאיר סי' ר"ג שהביא כל מיני הקש שבתורה ומצאת כי תדרשנו: