אור ברסלב
יד מלאכי חלק א כללי ההא › קצד

יד מלאכי חלק א· רבי מלאכי הכהן

כללי ההא · קצד

קצג

הלכה כבתראי. אמרינן אף היכא דפליגי במשמעותא דמתני' או מתניתא כן למדתי מדברי הרי"ף פ' אין צדין דעל מה שנחלקו שם שמואל ורבא במשמעותא דמתני' אבל לא במדה פסק כרבא וכן פסק שם הרא"ש מטעם שהוא בתרא והרמב"ם בפ"ד מה' י"ט הלכה כ"א וכמ"ש שם ה"ה ע"ש וכן בפרק כל הגט עלה דאמר רב אשי כגון דאמרי עדים נקב יש בו בצד אות פלונית כתב הוא ז"ל והלכה כרב אשי דהוא בתרא וכן פסק שם הרא"ש והרמב"ם בפ"ג מה' גירושין הל' י"א וכן יש ללמוד עוד כן מדברי הרי"ף ר"פ הגוזל עצים דבמאי דפליגי אביי ור' אשי שם בפי' דמתני' פסק כאוקומתא דר' אשי משום שהוא בתרא ע"ש וכן פסק שם הרא"ש והרמב"ם בפ"ב מה' גזילה וכן תמצא עוד להרי"ף בפרק הגוזל ומאכיל גבאין פורטין מתיבת המוכסין ע"ש וע"ע שם בפ' הגוזל עצים על מתני' דנתן לחרש עצים וכו' דפסק כרבא לגבי רב אסי במאי דפליגי בפירוש המשנה וכן פסק הרמב"ם בפ"י מה' שכירות הל' ד' וכן בר"פ המגרש פסק עוד הרי"ף כרבא נגד רב ספרא ורבי זירא במאי דפליגי במשמעותא דמתניתין ובודאי דטעמיה הוא משום דבתר' הוא כדכת' בכמה דוכתי וע"ע כ"מ פ' כ"ד מה' אישות הל' י"ב דכת' דלפי דעת הרמב"ם שסובר דר' יהודה ורבא פליגי במשמעותא דמתני' דאף המקללת יולדיו בפניו בפרק המדיר ע"ב ב' פסק כרבא משום דבתרא הוא ע"ש וכיוצא בזה תמצא אליו עוד בפ"ז מה' סנהדרין הל' ב' ע"ש וכן מצאתי עוד לה"ה בפ' כ"ג מה' מלוה ולוה הלכה י"ד שכ' דלפום מאי דסבר הרמב"ם דרב יהודה אמר רב ואביי פליגי בפירוש קרע ב"ד דבריי' פסק כאביי משום דבתרא הוא ע"כ הא קמן מבואר דשלשה עמודי ההוראה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש כולם שוין לטובה דלעולם אית לן למיזל בתר בתרא אף אי פליגי בפירושא או משמעותא דמתני' או בריי' ואשכחנא ליה להרז"ה בריש סוכה דאזיל אף איהו בהך שיטתא שהרי שם כ' בזה הלשון ובודאי דטעמיה דרבא בפירושא דמתני' עדיף משום דבתרא הוא ע"כ ומעתה אני תמיה על הרב הגדול בעל ראשון לציון שבשלהי ביצה דף צ"ג סע"ג כתב בפשיטות דלא קי"ל הל' כבתראי אלא במילתא דפליגי בסברא אבל היכא דפליגי בפירושא דמתני' לא אזלינן אלא בתר מאן דמשתמעא מתני' שפיר כוותיה ואחרי המחילה רבה הא ליתא וכדהוכחנא בראיות ברורות ממיטב תלתא כחדא וכבר עלה בדעתי להליץ בעדו ולומר דאולי עד כאן לא כתבו שלשת הרועים הנ"ל דגם בדפליגי בפירושא דמתני' הלכה כבתראי אלא היכא ששקולים הם דמשתמעא שפיר מתני' כתרווייהו ואין עדיפות בזה לחד מן חבריה אבל היכא דמשתמעא מתני' לחד טפי מאידך אזלינן בתר מאן דדייקא מתני' כוותיה האמנם אחר התבוננות קא חזינא דלא מצינן למימר הכי מתרי טעמי חדא דמשסתמו דבריהם ולא לישתמיט לחד מינייהו בשום דוכתא לחלק בהכי אלמא סבירא להו דבכל גווני בתר בתרא אזלינן וזאת שנית דהא אשכחנא להרי"ף גופיה בפ' מי שאחזו דעל מה דאיפליגו רבא ורב אשי שם ע"ה ב' במשמעותא דמתני' דהרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא וכו', כ' הוא ז"ל אלה הדברים והלכתא כרב אשי דבתרא הוא ואע"ג דאקשינן ליה ואסיקנא בקשיא הלכתא כוותיה דהא לא אסיקנא בתיובתא ואיכא מאן דאמר כיון דדייקא מתני' כוותיה דרבא הלכתא כוותיה עכ"ד ואחריו נמשך הרמב"ם ז"ל ופסק כרב אשי בפ"ח מה' גירושין הלכה י"ט וכמ"ש הר"ן וה"ה שם הרי דדעת שפתיהם ברור מללו דלא אזלינן בתר מאן דאשתמעא מתניתין כוותיה אלא הלכה כבתרא לעולם הגם שהוא מוקשה ממתני' הפך ממה שכתב הר"ב ראשון לציון מסברא דנפשיה:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה